הבת שלי הולכת בלבוש חשוף
אם אתם לא אוהבים את בחירות הלבוש של הילדים שלכם כדאי להימנע מכעס ומשפטים כמו "ככה אתה יוצא מהבית?" או "אולי תתלבשי?". אז איך בכל זאת אפשר לתת להם להתבטא ועם זאת לומר את דעתנו מבלי להגיע לוויכוחים אינסופיים? מדריכת הורים מסבירה
הקשר בין קיץ ללבוש חשוף הוא לא העניין כאן. הלבוש החשוף אינו מפאת החום הכבד או הנוחות. מספיק להתבונן בתחפושות פורים החורפי שלנו ולראות כיצד משנה לשנה התחפושות יותר ויותר מתקצרות וחושפות עוד טפח. ילדים חשופים לפרסומות, לרשתות, עוקבים באינסטגרם אחרי אושיות אופנה ומגבשים את תפיסת עולמם ותפיסת הלבוש שלהם: מה כדאי לי, מה יחזק אותי , איך אני רוצה לבטא את עצמי באופן הכי מחמיא וכו'.
בגדים זה קוד חברתי והקוד הזה משתנה מתקופה לתקופה, בהתאם לערך המוביל. היום המסר שלבוש זה לא רק יופי, טעם או יכולת כלכלית. הקוד הוא חופש וביטוי עצמי. החופש לבחור את הגבול שלי. הלבוש הופך להיות הכלי לביטוי העצמי שלי ובחברה מתירנית שחופש הביטוי הוא ערך כמעט עליון, הס מלהביע ביקורת על לבוש חשוף. בקרב בני נוער מתבגרים שעוד לא גיבשו עמדות יציבות, יכול להיות בלבול בין הערכים הללו.
כשמדובר בגיל ההתבגרות, הלבוש הוא אחד האמצעים למרוד, לבטא "אני יחודי", להעז, להתריס, להפגין נוכחות, ביטוי למיניות שמתפתחת ולמתוח גבולות. הנוער מגלה את הגוף שלו שמשתנה ומתעצב וביחד עם הצורך החזק באוטונומיה ועצמאות, אנחנו נראה החצנה והגזמה גם בלבוש. זה יכול להיות בגדים שחורים, צמודים, עם קרעים מוגזמים, חשופים וכדומה. הם צעירים, רעננים, נראים טוב ומגלים את עצמם והם חושפים את זה כלפי הסביבה, לפעמים באופן לא מידתי, תלוי בעיני המתבונן.
מה התפקיד שלנו כהורים?
הנערה בת ה-14 שלובשת לבוש חשוף, לא נולדה בגיל 14 עם מחשוף. נכון שלסביבה יש השפעה אך לנו ההורים יש משקל לא מבוטל בעיצוב האישיות של הילדים. במהלך הגדילה שלהם, יש לנו השפעה לא מבוטלת על גיבוש תפיסת עולמם.
דוגמאות ליוזמות החינוכיות שלנו שיכולות להשפיע על הבחירות של הילדים שלנו:
פיתוח שיקול דעת: כבר מגיל הילדות, אנחנו מאפשרים לבני השלוש לבחור את הלבוש שלהם. באמצעות הבחירה הם מתאמנים בקבלת החלטות, פיתוח שיקול דעת, התאמת הבגדים, בהתאם למזג האוויר ולאירועים. למשל האם נלך לגן עם שמלת מלמלה? האם נלך לחגיגה מפוארת עם חליפת כדורגל? הם לומדים לבחור בהתאם לאירוע, למקום, למזג אוויר ולטעם האישי שלהם. אם הם בחרו בגד לא מתאים, הם יחוו את תוצאות הבחירה וילמדו.
התפקיד שלנו הוא לאפשר להם להתאמן בבחירות נבונות ולכוון אותם בהתאם לערכים המובילים אותנו. בגילאים הצעירים עדיין יש לנו שליטה מה יהיה בארון הבגדים שלהם. אנחנו מחליטים על הקניה ומחליטים אלו בגדים יהיו בהישג ידם ואלו בגדים יהיו במקום פחות נגיש להם. ככל שהילדים גדלים, האוטונומיה שלהם גדלה ולנו יש פחות ופחות שליטה.
קראו עוד:
בת 5 לובשת גוצ'י ומתאימה בגדים עם אמה
בזכות התקף החרדה הילדים הרוויחו אבא חדש
השפעת הסביבה ופיתוח ראיה ביקורתית: מי הם גיבורי התרבות שלהם, במה הם צופים ומהם תחומי העניין שלהם - יש לנו יכולת כלשהי לווסת את זה בגילאים הצעירים. חשוב לבחון ביחד איתם פרסומות ומסרים וללמד אותם לפתח קול פנימי וראיה ביקורתית. בית המאפשר להציף דעות, מחשבות והעדפות של כל חבר במשפחה, יגדל ילדים עם מצפן פנימי שחסינים יותר להשפעות חיצוניות.
טיפוח חוזקות ותחומי עניין: מומלץ להשקיע בטיפוח הכישורים והיכולות שלהם. לעזור להם לפתח תחומי עניין בכל תחום שהוא: ספורט, אורח חיים, מוסיקה, מדע, התנדבות, קריאה ועוד. ככל שהם יהיו ילדיםמעניינים ומתעניינים, תחושת הערך שלהם תהיה יותר חזקה ומבוססת והעיסוק בלבוש לא יהיה כל עולמם או הדבר המרכזי שמגדיר אותם. במקרים לא מעטים, ההחצנה הגופנית והלבוש החשוף, יושבים על חוסר בטחון עצמי רגשי ותחושת ערך עצמי נמוכה.
תקשורת מקרבת במשפחה: כדאי לפתח תשתית תקשורת ויכולת הקשבה ולנהל בבית שיחה מכבדת על מה חשוב לכל אחד, ולהגיע להבנות ואף להסכמות משותפות מתוך ראיית הצרכים של כל אחד. חיזוק תחושת שייכות בריאה לצד יצירת תשתית תקשורת איתנה, כדי שהילדים יגיעו לגיל ההתבגרות עם תשתיות טובות.
הצבת גבולות לילדים:
איך מדברים ומציבים גבולות בעניין?
שיח מועיל לא מתקיים ליד הדלת דקה לפני שהם עומדים לצאת מהבית. לא שואלים: "לא כדאי שתתלבשי לפני שאת יוצאת?" או מודיעים בהפתעה - "ככה אתה לא יוצא מהבית". זה לא זמן נכון לחינוך ולהקניית ערכים.
כך מומלץ לנהל את השיחה (ההתייחסות כאן היא לנערה, אך נכון גם לנערים):
1. לתכנן את השיחה לזמן שקט שמתאים לשני הצדדים, לא בלחץ לפני יציאה.
2. להעלות את הנושא ולשתף בכנות: "אנחנו מרגישים לא בנוח עם הלבוש, אנחנו נבוכים, דואגים מ..." ולספר איך אתם רואים את העניין.
3. להקשיב ברגישות ובפתיחות - לברר איך היא רואה את הדברים מהצד שלה, איך היא מרגישה ולהקשיב היטב לעמדות שלה ולתפיסת עולמה. לברר מה חשוב לה כשהיא בוחרת להתלבש כך, לנסות להעריך איזה צורך חשוב זה משרת: להיות שייכת ומקובלת, לקבל תשומת לב ומחמאות, להרגיש ייחודית ופורצת גבולות, להרגיש שהיא מחליטה וקובעת, ולבדוק האם היא מבולבלת וחסרת ביטחון או שיש לה קול פנימי יציב וחזק.
4. לאחר שהקשבנו והבנו (לא אומר שהסכמנו), לדבר על היתרונות והחסרונות בלבוש חשוף והאם הם באמת עונים על הצורך. חשוב לתת מקום לדיבור על יתרונות ורווחים, אחרת יהיה לה קשה לראות את החסרונות. זה מפחית התנגדויות וייעורר את התחושה שאתם לא מונעים מדעה מוקדמת, שאתם פתוחים ולא חד צדדים ושאתם לוקחים בחשבון את מה שחשוב לה. ככה בונים אמון.
5. לבחון ביחד דרכים נוספות אפקטיביות למלא את הצורך שלה ולברר: האם אפשר להתלבש יפה וליהנות גם אם הלבוש פחות חשוף? מה הכי גרוע שיקרה אם היא תתלבש פחות חשוף? וגם באילו מקרים זה בסדר מבחינתכם, למשל כשהיא בים.
6. בשלב הזה יש שלוש אפשרויות פעולה (מהקל לכבד):
• הצלחתם להשפיע על עמדותיה לגבי לבוש חשוף והיא מאמצת את הערך שלכם.
• הצלחתם להגיע להבנות ולהסכמות חלקיות המאפשרות לה גם חופש בחירה וגם לקחת אתכם בחשבון. אם אתם מסתפקים בהתחשבות שלה, תבקשו. זו אפשרות מכבדת וריאלית, וההישג הוא שהיא תפחית במידה כזו או אחרת את הלבוש החשוף. זה טוב. אולי היא תגלה בהמשך, שהיא לא זקוקה לזה.
• אם הנושא בנפשכם ולא הגעתם להסכמה, אז הגדירו את הקו האדום שלכם באופן ברור, חד משמעי וללא חשש. זה מחייב אתכם להודיע מראש מה יקרה אם היא תתלבש באופן חשוף כמו שהגדרתם ותוודאו שהגבול הזה הגיוני, מידתי וניתן ליישום. לא להגזים ולא לשפוך את התינוק עם המים. לא לנתק יחסים, לא להשפיל ולא לאיים, אלא רק ליישם את מה שאמרתם שתעשו. דוגמה להפסד כזה - שאתם לא תממנו את הלבוש הזה, תגבילו תקציב, תגבילו את זמן השהייה בחוץ ואת שעת החזרה הביתה.
משיחות עם בני נוער, אני למדה כל פעם מחדש, שאמירה חזקה שלנו עושה להם משהו, גם אם נראה לנו שהם לא סופרים אותנו. אין לנו שליטה, אבל יש לנו השפעה. אנחנו לא באמת חסרי אונים.
לבוש חשוף בהחלט יכול להיות מאפיין של גיל ההתבגרות שיחלוף ולא יותר מזה. זה חלק מהשלב ההתפתחותי והם יכולים להיות לבושים חשוף, ובאותה עת להחזיק בדעות שמרניות לגבי גופם והקשר עם בני המין השני. אל תוותרו על תקשורת, תשוחחו איתם על העמדות והגבולות שלהם ונסו להעריך את הכוחות שלהם, את המחיר והאם הם יכולים לעמוד בו. רק אז תפעלו, וגם אז באופן ברור ואמפטי. כשיש יחסים טובים ותקשורת טובה, יכולה להיות לנו השפעה טובה.
איריס אורבך, הדרכת הורים ומנחה במשפחה במכון אדלר
לפנייה לכתב/ת 
