מים ואש: הבצורת בעיראק, סכנה ביטחונית
הפרת והחידקל מתייבשים, ומיליונים בעיראק נמצאים בסכנת צמא. הניהול הכושל של משק המים, שנמשך עוד מימי סדאם, גורם למלחמה בין מחוזות – ויש כבר הרוגים במהומות. כדי להשיג יציבות עיראק חייבת עזרה – למה לא מישראל?
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
משבר הנהרות בעיראק מציב אוכלוסייה של למעלה מ־15 מיליון נפש (וכפליים כמספר הזה, אם מכלילים גם את איראן) בסכנת התייבשות. זהו חלק ממשבר אקולוגי רחב היקף, שעיקרו תהליך מִדבּוּר מואץ של שטחים נרחבים באזור דרום עיראק, סביב נהר שט אל־ערבּ שאליו מתנקזים שני הנהרות הגדולים. סימני המשבר ניכרים כבר כיום על סביבת הנהרות בדמות עלייה דרמטית במעלות החום, השתוללות סופות חול בהיקפים ובתדירות שלא נראו בעבר, תקופות בצורת ארוכות ושינויים בלתי־הפיכים בחי והצומח האופייניים לאגן הנהרות.
על רקע זה חווה עיראק משבר חריף במשק המים שלה. תושבי המחוזות בדרום המדינה סובלים מאי־סדירות באספקת המים לשתייה, שמחריפה דווקא בחודשי הקיץ, כאשר החקלאים נאלצים לייבש את שדותיהם משום שתעלות ההשקיה הפרימיטיביות אינן מסוגלות עוד להזרים כמויות מים מספיקות. המחסור במי שתייה היה אחד המחוללים המרכזיים של המחאות שפרצו בשבועות האחרונים בדרום עיראק, וקודם לכן באיראן.
כמה מן הרעות החולות במשק המים העיראקי, שהפכו את משבר המים הנוכחי לחמור במיוחד, קשורות בעבותות למערכת הפוליטית העיראקית ולהתנהלותה של הממשלה העיראקית בתחומים השונים. הממשלה כושלת זה שנים בתכנון ארוך־טווח של משק המים המקומי ובבניית תשתיות מודרניות לאספקת מים לאוכלוסייה הצומחת במהירות.
המדינה כשלה גם במודרניזציה של מערך הובלת המים וחלוקתם. המים בחלקים גדולים של עיראק, לרבות אזורים עירוניים, מוזרמים באופן מאולתר על־ידי יזמים פרטיים או נשאבים עצמאית. דו"חות של ארגוני סיוע בינלאומיים מלמדים כי מי השתייה שכבר מגיעים אל האזרח העיראקי, ובייחוד במחוזות הדרום, מלוחים מדי ומזוהמים מדי. לעתים הם אינם ראויים אף לרחיצת כלים.
- עוד ניתוחים מרתקים על המזה"ת מבית "הפורום לחשיבה אזורית" תוכלו לקרוא כאן
- מהמאמרים הקודמים בסדרה: בן סלמאן, רוצח המונים
והאיסלאם האינדונזי בא לישראל
לבסוף, עוד מתקופת שלטון הבעת' כשלו הממשלות העיראקיות בהגעה להסכמים רב-צדדיים בנושאי מים עם המדינות השכנות. לכן סובלת עיראק מחלוקת מים אזורית בלתי מוסדרת, ומתמודדת עם סכירה בלתי מפוקחת של נהרות ועם איכות ירודה של המים הזורמים בהם.
בנסיבות אלה נאבקים המחוזות השונים במדינה זה בזה על משאבי המים המידלדלים, מה שפוגע ביציבות הפנימית ומחולל תסיסה אזרחית רחבה, כפי שחוותה המדינה בשבועות האחרונים.
חצי מהבתים לא מחוברים לביוב
קשה לראות כיצד תיחלץ עיראק ממשבר המים החמור בתולדותיה, משום שבנייה, שיקום ומודרניזציה של תשתיות במדינה כה גדולה הם אתגר עצום הדורש זמן ומשאבים רבים והתגייסות לאומית ובינלאומית. הדרך החוצה מהמשבר תלויה במספר צעדים.
ראשית, גיבושה של תכנית־אב ארצית לניהול מאורגן של משק המים על ידי רשויות המדינה, הכוללת יעדים מחייבים לביצוע ומסגרות זמנים קשיחות. לצד זאת נדרשות תוכניות הסברה והעלאת מודעות בקרב הציבור העיראקי לשימוש יעיל וחסכוני במים לשתייה ולהשקיה.
שנית, על הממשלה המרכזית לרתום לצורך התוכנית גורמים בינלאומיים המתמחים בניהול משקי־מים ובחידוש מערכות השקיה חקלאיות, כדוגמת סוכנויות של האו"ם, מדינות מפותחות המתמחות בתחום המים (לרבות ישראל), ארגונים לא־ממשלתיים, ולצד כל אלה ממשלות המדינות השכנות, החולקות עם עיראק גורל דומה. טוב תעשה ממשלת עיראק אם לראשונה תשתף את הציבור ואת נציגי המגזר החקלאי בגיבוש מדיניות המים הארצית ובניהולה.
שלישית, על הממשלה המרכזית לגבש תוכנית־אב לחידוש מערכות הביוב במדינה וניהולן. כחצי בלבד מהבתים במדינה מחוברים למערכת ביוב מודרנית, וקרוב ל-60 אחוז מהבתים, לרבות באזורים עירוניים, עדיין משתמשים בבורות ספיגה מזהמים. ללא מציאת פתרון לזיהום הנהרות ומי התהום בשל הזרמת שפכים למקורות מי השתייה, יעלו כל תוכניות הרפורמה בתוהו.
רביעית, על הממשלה העיראקית לחתור לחתימת הסכמי מים עם ממשלות המדינות השכנות או אף ליזום את כינוסה של ועידת מים אזורית של מדינות אגן הפרת והחידקל. במקביל, עיראק צריכה לערוך מודרניזציה ולגבש תוכנית לתחזוקה ולשיקום של הסכרים הגדולים המצויים בתחומה, ובפרט של סכר מוסול, העומד בסכנת קריסה שתחולל אסון כבד.
משבר המים בעיראק אינו גזרת גורל או אסון טבע ודאי המצפה לממשלה מעבר לפינה. גיבוש מדיניות מחייבת וארוכת־טווח, תכנון מדוקדק בשיתוף גורמים חיצוניים ומודרניזציה של מערכות הובלת המים, ההשקיה והביוב הם תנאי הכרחי ומיידי, שלאחר ביצועו תוכל עיראק לצעוד אל עבר פתרון מקיף וכוללני – ובשאיפה גם אזורי – של המשבר הקשה המאיים על אזרחיה.
עידן בריר הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית
לפנייה לכתב/ת 
