פיתוח כחול לבן שיציל חיים באירועי אסון המוניים
חברת CardioScale הישראלית פיתחה סנסור נייד, שיכריע בזמן אמיתי מי נמצא בסכנת חיים מיידית. על הפיתוח זכתה החברה בפרס מטעם משרד ההגנה האמריקאי ומשרד הביטחון. סיפור הצלחה ישראלי
בתרחישי אימים של אסונות טבע או פיגועים מרובי נפגעים, אנשי ההצלה צריכים להכריע בשטח מי מהפצועים נמצא בסכנת חיים וזקוק לטיפול מיידי ומי פצוע באופן שמאפשר טיפול פחות דחוף. הדיאגנוזה המהירה כיום עלולה להביא לטעויות בפיענוח ולקבלת החלטות לא נכונה או לחילופין, לעומס בלתי אפשרי על מרכזי ההצלה ובתי החולים.
CardioScale הישראלית פיתחה סנסור נייד, שבאמצעותו ניתן לבדוק תוך שניות נתונים קרדיו וסקולאריים חיוניים ולקבוע את מצבו האמיתי של החולה או הפצוע, ועל פי נתונים אלו לקבוע את דחיפות הטיפול בכל חולה.
"במצבי חירום רפואיים וטראומה כל דקה שעוברת ללא אבחון וטיפול מדויק עשויה להפחית משמעותית את סיכויי ההצלחה להצלת המטופל וההבדל בין חיים ומוות מסתמך לרוב על הצוות רפואי בשטח (רופאים, פרמדיקים, חובשים) שצריך לקבל החלטות מהירות ויעילות בהתבסס על ניסיונו", אומר תומר אפשטיין, מנהל ענף מכשור ומחשוב רפואי, מכון היצוא. "העובדה כי מספר נפגעי אירועי החירום הרפואי עולה כיום ברחבי העולם בעקבות אירועי טרור, אסונות טבע, תאונות בכבישים, פציעות בבית ועוד".
"מקרים אלה, יחד עם חוסר קיים בבעלי תפקידים רלוונטיים, מביאים לצורך עולה בהתמקצעות הצוותים הרפואיים בשטח ובטכנולוגיות דיגיטליות חדשניות שמהוות כלי מהותי בניהול ותפעול אירועים. הדיוק בקבלת ההחלטות והטיפול הרפואי הוא קריטי במצבים כאלה והטכנולוגיה צריכה לאפשר מענה מהיר ויעיל למטופלים, כך שגם בעלי המקצוע הפחות מנוסים יצליחו להציל חיי אדם ולנהל אירועי חירום.
עשור של פיתוח
חברת CardioScale היא חברת סטארט אפ של ציוד רפואי בתחום אבחון הלב, כלי הדם והריאות. החברה קיימת באופן רשמי מ-2012 אבל כבר ב-2009 ד"ר אורי גבאי, רופא משפחה וחוקר מחלות הבחין בבעיה אבחונית קלינית - חולים מגיעים עם איפיונים מסוימים וחולים אחרים עם סימפטומים הפוכים ואת שני המצבים מאבחנים כאי ספיקת לב. הוא הבין שקיימת בעיה קלינית של בקרה שעולם הרפואה עדיין לא מצליח לפענח במדויק. הוא החליט לגייס ליעוץ דווקא מהנדס בקרה ולשם כך פנה לפרופ' בן ציון בוברובסקי, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, שהתמחותו ומומחיותו במערכות בקרה. ד"ר גבאי חשב שצריך להסתכל על המערכת הקרדיו וסקולרית כמערכת בקרה הנדסית לכל דבר.
הם התחילו לנהל מחקר משותף, שהתייחס למערכת הקרדי-וסקולרית כמערכת בקרה הנדסית. אחרי שנתיים של מחקר, פענחו השניים את המערכת. הם פיתחו אלגוריתם, שמגלה את היכולת שיש למערכת הקרדיו וסקולרית לתפקוד תקין של הגוף. ב-2012 הם הקימו יחד עם מעוז בן ארי, המנכ"ל, את CardioScale. "המדד שלנו והמכשירים שמפעילים אותו מודדים כמה 'רזרבות' יש לאדם כדי לתפקד והאם הוא זקוק לטיפול או לפעולות מצילות חיים מיידיות", אומר בן ארי. "המכשיר שפתחנו יודע לייצר רשימת תיעדוף לטיפול באנשים חולים, בזמן אמת ולפי מצבם האמיתי ובודק במדידה ראשונה את גרף מצבו של החולה ובמדידה שניה הוא נותן את הכיוון לשינוי של מצב החולה – משתפר או מתדרדר".
מאלגוריתם לשלב הניסויים
אחרי שהיה להם את האלגוריתם עברו ב- CardioScale לניסויים. הם אספו מידע רפואי ממאגרי מידע של יותר מ-900 פרופילים של חולים במצבים שונים כפי שתועדו וניתחו את כרונולגיית תיעוד המקרה. הניתוח נתן גרף של תוצאות טובות, שתיקפו את האלגוריתם.
"האלגוריתם, כפי שאנחנו מנתחים אותו, יכול לשמש גם לניתוח מערכות אחרות כי זו מערכת שמתעדפת טיפול במצבים קריטיים שונים" אומר בן ארי ומסביר: "המצב שבו הגוף עובר פעולת פיצוי מצביע בבדיקות הנוכחיות על מצב שעל פניו נראה תקין מבחינת דופק ולחץ דם. המערכת שלנו מזהה בשלב מוקדם, בשלב בו הגוף מפצה בפעילות ששואפות לתקינות, ונותן תמונה אמיתית ששום מודל קיים אחר לא יכול לזהות. זה עשוי לחסוך טיפולים מיותרים בטיפול נמרץ, מצבים בזמן ניתוח, בשהייה של החולה בבית וכד'".
המדידה במכשיר דומה לבדיקת לחץ דם והיא מתבצעת על ידי שרוול על הזרוע שמודד נשימות, דופק, לחץ דם, סטורציה ובדיקת Co2. המדדים האלה נותנים יכולת לקבל מתוכם את הרכיבים שחשובים לאלגוריתם כדי לתת את המדד.
עד יוני 2018 ביצעה החברה 5 מחקרים, שמתוכם שניים נעשו על ידי מכון הלר בבית החולים שיבא ואת האחרים עשה חיל הרפואה של צה"ל. "הצבא עשה ניסוי מוקדם של ניטור וחיפש את המדד שיצביע על התדרדרות. היינו אחת מהחברות שהוא בחר, שעל פי מדד ה-CVRI גילו שם, שמדד זה יכול לנבא בצורה הטובה ביותר התדרדרות בזמן אמיתי, לפני קריסת הגוף. הצבא פרסם את תוצאות המחקר ב-2015 ומאז אנחנו עובדים איתם על פיתוח מכשיר לשטח. באותו זמן קיבלנו את רישום הפטנטים מרחבי העולם לטכנולוגיה ולמכשירים שלנו", מספר בן ארי.
התחרות והמקום הראשון, ששינו הכל
"כתוצאה מהניסויים התחלנו לפתח מכשיר מוניטור רפואי נייד מוקטן, ששוקל פחות מ-900 גר' ונותן את כל האינדיקציות. המכשיר אינו דורש מיומנות ונותן אינדיקציה רפואית, שהיא בעצם אופטימיזציה לטיפול ומעלה את היכולת להציל יותר אנשים בשטח.
"עם המכשיר ניגשנו לתחרות טכנולוגיות במלחמה בטרור, שיוזם משרד ההגנה האמריקאי יחד עם מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), זרוע של משרד הביטחון ופורום MIT ליזמות באוניברסיטת תל אביב", מספר בן ארי.
בתחרות היו 80 שופטים: 50 מארה"ב ו-30 מישראל. 220 חברות התחילו את התהליך ו-10 הציגו בשלב הסופי. CardioScale זכתה במקום הראשון, שזיכה אותה ב-100 אלף דולר כמענק פיתוח ואת האישור לפרויקט רשמי של משרד הביטחון ומשרד ההגנה האמריקאי.
"אחרי התחרות השתנה אלינו היחס לחלוטין. קבלנו עשרות כתבות בתקשורת בכל העולם וקיבלנו פניות מכל העולם: מקסיקו, צרפת, ארה"ב, צ'ילה, ברזיל, פנמה, סין, יפן, קוריאה, רוסיה, אוקראינה ועוד.
"מאז אנחנו ממשיכים בפיתוח המכשיר ועד סוף השנה נספק לצבא 40 מכשירים ראשונים, שמיוצרים בארץ. בהמשך נעביר מכשירים גם למשרד ההגנה האמריקאי", אומר בן ארי. " זו רק תחילת הפיתוח במטרה לפתח מכשיר שיטפל ביעילות באירועים מרובי נפגעים בכל העולם".
"בעתיד, אנחנו שואפים לעבור גם לפיתוחים שיאפשרו לחולה הבודד לבצע את הבדיקה בבית, במסגרת הטיפול המתפתח בעולם של עולם ה-Home Care. אנחנו מאמינים שנגיע לפיתוח מכשיר למדידה ביתית עבור כל חולה ויקבע מה השלב בו על החולה להגיע לבית חולים. זה יציל חיים ויחסוך עלויות של עומס על בתי החולים ואשפוזים מיותרים".
מכון היצוא ומנהל סחר חוץ מזהים את הפוטנציאל
"חברת CardioScale היא דוגמא מצוינת לפיתוח פתרון שמבחין במצב הבריאותי והתדרדרות של מטופלים בשטח, בזמן אמת, תוך שיקוף מלא לצוות הרפואי לקבלת החלטות מהירות, מדויקות והצלת חיי אדם", מוסיף תומר אפשטיין ומסכם: "ישראל מובילה עולמית בתחום של טכנולוגיות רפואת חירום ומציעה מגוון רחב של פתרונות, ביניהם: תוכנות לניהול מצבי חירום רפואי, מוצרים לבישים לניטור בזמן אמת, טיפול בפצעים, פתיחת דרכי נשימה, דפיברילטור חכם, ניהול ומיגון מחלות זיהומיות ועוד.
לדבריו, מכון היצוא מסייע לחברות אלו ונוספות ביצירת פלטפורמות להזדמנויות עסקיות בעולם; פתיחת דלתות, פגישות עם מובילי דעה ושותפים עסקיים פוטנציאלים. "הפעילות שלנו מתקיימת במסגרת תערוכות מובילות בעולם, בהן אנו מקימים ביתן לאומי ישראלי וכן באמצעות משלחות של חברות טכנולוגיות ישראליות למדינות יעד אשר לרוב ממוקדות לתחומים מקצועיים, בין היתר: תחום רפואת החירום, שיקום, מחלות כרוניות, בריאות דיגיטלית ועוד. בחודש מרץ הקרוב (2019) נקיים בישראל את הכנס הבינלאומי החמישי MEDinISRAEL אשר יציג בפני אורחים מרחבי העולם את הטכנולוגיות הישראליות החדשניות ביותר בתחום".
אחרי אירועי הטרור בפריז לפני כשנתיים, יצאו אנשי החברה עם מכון היצוא למשלחת מול כוחות ההצלה הצרפתיים, והציגו בפניהם את הטכנולוגיה של החברה.
"CardioScale היא דוגמא מצוינת לסטארט אפ שהצליח לשלב בין המומחיות הישראלית בתחום הציוד הרפואי עם המיומנות הייחודית בתחום הלוט"ר וטיפול בנפגעי פעולות טרור ולמנף אותן לשיקוף הערך המוסף של התעשייה הישראלית", אומרת יפעל אלון-פרל, ראשת הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בוושינגטון.
"יצוא של ציוד רפואי לארצות הברית מחייב עמידה בכללים של רשות המכס והגבולות האמריקנית כך שכל ציוד רפואי שעתיד להיכנס לגבולות ארה"ב מחויב לעמוד בפיקוח ורגולציית מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA)", אומרת אלון-פרל. "המחלקה הכלכלית-מסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון עוקבת אחר הדרישות והשינויים הרגולטורים של ה-FDA ודואגת להעביר ליצואנים הישראלים את המידע העדכני ביותר".
"בנוסף, הנציגות בוושינגטון אחראית על ניהול הקשר עם המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים בעיר כמו הבנק העולמי והבנק הבין אמריקאי לפיתוח (ה-IDB). מוסדות אלה מעניקים הלוואות ותקציבים של מיליארדים למדינות מתפתחות, במטרה לשפר את רמת החיים בהן על ידי חשיפה לטכנולוגיות פורצות דרך, ביניהן טכנולוגיות מתחום הציוד הרפואי.
"סקטור הציוד הרפואי הוא תחום מבוקש בעולם המתפתח ולחברות ישראליות רבות יש פתרונות חשובים ורלוונטיים עבור שווקים אלה. משרד הכלכלה והתעשייה פועל לחשיפת מוסדות אלה לטכנולוגיות ישראליות, כדי שיכירו את הפעילות וידעו לנצל אותה במועד המתאים. אנו מזמינים חברות ישראליות להיעזר בנו על מנת לבחון הזדמנויות במדינות מתפתחות ולפתוח אפיקי פעילות חדשים", היא מסכמת.
בשיתוף מכון היצוא
לפנייה לכתב/ת 
