שתף קטע נבחר

דם הפלסטינים הותר בהחלטה שערורייתית

החלטת הפצ"ר לסגור את תיקי החקירה של "יום שישי השחור" ואירועים נוספים מצוק איתן סוללת את הדרך להתקפה הבאה. הטיוח שוב הצליח

 

טקס הענקת דרגת אלוף לתא
הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף שרון אפק(צילום: דובר צה"ל)

החלטת הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף שרון אפק, לסגור את תיקי החקירה בנוגע לאירועי "יום שישי השחור" ב-1 באוגוסט 2014 ולמספר אירועים נוספים שהתרחשו במסגרת המתקפה על רצועת עזה בקיץ 2014, היא שערורייתית באותה מידה שהיא צפויה.

 

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

 

שערורייתית, כי היא מטאטאת מתחת לשטיח הרג סיטונאי של אזרחים פלסטינים, שלפי האלוף אפק הוא מידתי וסביר, לא פלילי ולא רשלני, הרג שאיש – מראש הממשלה ועד למפקדים בשטח – לא יידרש לתת עליו את הדין. במהלך אותו יום שישי ברפיח חיילים הרגו 128 פלסטינים. רובם המכריע – 93 בני אדם – לא השתתפו בלחימה, בהם 24 נשים ו-35 קטינים וקטינות.

 

אך ההחלטה גם צפויה, כי סגירת תיקים, טיוח פשעים, וקבירת עובדות – ויחד איתן כל זכר לבושה – הם תחומי המומחיות של הפרקליטות הצבאית. כך לגבי ההרג המסיבי ברפיח "מצא הפצ"ר כי מדיניות הפעלת האש במהלך הקרב… עלתה בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבין-לאומי".

 

לגבי הרג חמישה מבני משפחת א-זוויידי בבית חאנון ב-19 ביולי 2014 כולל רואיה (6) ונר'ם (2), הפצ"ר הורה על "סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית".

 

לגבי הרג תשע נשות משפחות קסאס וסיאם בעזה ב-21 ביולי 2014, אשר אף לא אחת מהן השתתפה בלחימה, כולל הילדות איסראא ונסמה (10), ארווא (5), יאסמין (7), למיאא (12) וסמר (3), הורה הפצ" הורה על "סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית".

 

הרג יותר מ-30 פלסטינים בלתי מעורבים בלחימה בחאן יונס ב-29 ביולי 2014, נעשה לפי הפצ"ר באופן העולה "בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי וכללי המשפט הבינלאומי".

 

הרג תשעה פלסטינים בלתי מעורבים בבית קפה על חוף הים ב-9 ביולי 2014 נעשה באופן "העולה בקנה אחד עם הוראות הדין...".

 

הרג 17 פלסטינים בלתי מעורבים באל-בורייג' ב-29 ביולי 2014 נעשה באופן "העולה בקנה אחד...", וכן הלאה והלאה.

 

 

הפרקליטות הצבאית מתחבאת מאחורי פרשנות משפטית חסרת בסיס כדי לטייח את ההרג, אבל העובדות מספרות סיפור אחר וחושפות את הניסיון הציני של הפצ"ר לתת פרשנויות בלתי מתקבלות על הדעת לא רק להוראות החוק, אלא גם לכללי מוסר בסיסיים ולשכל הישר.

 

נשאלת השאלה: כמה פעמים צריך לשוב ולהסתמך על "מודיעין מדויק" שמסתבר שהיה חלקי או שגוי – וכמה בני אדם צריך להרוג תוך שימוש בטכניקה הזו – על מנת שהאלוף אפק יגיע למסקנה שונה? על מנת שתבצבץ התובנה שאי אפשר לטעון בצורה משכנעת שמה שהתרחש היה "בלתי צפוי" – כאשר בפועל אזרחים נפגעו ונהרגו שוב ושוב במהלך אותו קיץ באופן לא מידתי וכתוצאה ממתקפות כמעט זהות?

 

הרג של 2,202 פלסטינים, מאות מהם בני עשרות משפחות שנמחקו כאשר שהו בתוך בתיהן, בסך הכול לפחות 1,391 הרוגים שלא השתתפו בלחימה – היקף הפגיעה הקטלני וההרסני ביותר בפלסטינים על ידי ישראל מאז 1967 – הוכשר מראש כחוקי ומידתי. בסיועו האדיב של הפצ"ר גם כל אותם מקרים "חריגים" שנחקרו נמצאו סבירים. מ.ש.ל.

 

המחזיק בתפקיד הפצ"ר מצוי בניגוד עניינים עמוק בנוגע לחקירות לכאורה שעל פתיחתן ועל ניהולן הוא אמון. הרי בעת שהתרחשו האירועים של "צוק איתן" שאותם הוא כביכול חוקר היום, נתן קודמו בתפקיד את הייעוץ המשפטי לצבא לגביהם והכשיר אותם. האם מישהו באמת מצפה שהפצ"ר יורה על חקירת אירועים אלה?

 

הנה לב השערורייה. לא משנה כמה גבוה מספר ההרוגים או עד כמה רנדומליות הנסיבות שבהן נהרגו, הפצ"ר ימצא דרך לטייח. בכך הוא מממש את תפקידו האמיתי: צה"ל מתחזק מערכת מורכבת ומקצועית אשר לכאורה אמונה על חקר האמת ועשיית דין – אך למעשה הצלחתה נמדדת ביכולתה להגן על מי שירו והרגו ללא הצדקה או אבחנה – לא על קורבנותיהם.

 

מדוע משקיע הצבא מאמצים כה רבים בטיוח? אחת הסיבות המרכזיות היא הניסיון למנוע פתיחת חקירה בינלאומית נגד הישראלים הנושאים באחריות להרג. ישראל מפיקה את תיאטרון המוסר הזה כדי לתחזק ולייצא לחו"ל מצג שווא כאילו היא רוצה ומסוגלת לחקור את עצמה.

 

לא מאמינים? הקשיבו לבכירי המערכת עצמם. כאשר שר הביטחון דאז, בוגי יעלון, מינה לתפקידו את הפצ"ר הנוכחי, הוא אמר מפורשות שניסיונו של זה יסייע להגן על צה"ל מפני תביעות בעולם. השנה גורם בכיר הסביר ל"וואלה" את חשיבות "מנגנון הבדיקה המטכ"לי" – שהוקם לשם טיוח יעיל יותר של אירועי צוק איתן והופעל שוב לאחרונה סביב הרג המפגינים באירועי צעדת השיבה – באומרו כי "הדבר החשוב הוא שבעצם המנגנון בא להגן על חיילי צה"ל".

 

בלי קשר לשאלה עד כמה מנגנון טיוח זה אכן יוכל למנוע חקירה כזו, הדגש על ההיבט התועלתני של חקירות אלה מתעלם מהמשמעות האמיתית של הצורך בדין וחשבון: מניעת פשעים דומים – או אף חמורים יותר – בעתיד. התעלמות זו מעידה על כך שדמם של הפלסטינים מותר ושהדרך למתקפה הבאה כבר נסללה.

 

  • עמית גילוץ הוא דובר "בצלם"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים