אמת אלוהית או יצירה אנושית שצריך לבקר? הוויכוח הסוער על לימודי התנ"ך בבתי הספר
מאז ומתמיד היה מקצוע התנ"ך מקור לחילוקי דעות פוליטיים ומקצועיים, ובשנים האחרונות הוויכוח החריף. תוכנית חדשה שתיכנס השנה לכיתות עוצבה ברקע טענות של ארגונים חילוניים מחד ואזהרות של גורמים דתיים מפני ניתוק מהמסורת מאידך. איך זה משפיע על לימוד סיפור עקדת יצחק? ומה זה אומר על תפיסת זכות העם היהודי על הארץ? כתבה שלישית בסדרה
לומדים לפי הספר: מחסור במורים (צילום: שלומי כהן)
לאחר שנים של טענות על היעדר רלוונטיות, חוסר עניין בקרב התלמידים ויחס שלילי גם של המורים כלפי תוכנית הלימודים – לפני כשנתיים דנה ועדת מקצוע התנ"ך במשרד החינוך על הצורך בשינוי דרמטי באופן לימוד התכנים. בשנת הלימודים הקרובה (תשע"ט), תצא לדרך תוכנית הלימודים החדשה, שכוללת שינויים משמעותיים לעומת זאת שהועברה בבתי הספר הממלכתיים בחמש השנים האחרונות.
אילוסטרציה(צילום: מוטי קמחי ,shutterstock)
"ניכר שהמצב הקיים מצריך להתאים את הרלוונטיות של התכנים הנלמדים לחיי הלומדים", נכתב בדברי ההסבר של התוכנית החדשה. "העקרונות המנחים אותה הם השאיפה שהתלמידים ידעו לקרוא בתנ“ך, יכירו את האירועים, את הדמויות ואת המקומות המתוארים בו, ואת התכנים והערכים המגוונים העולים ממנו".
כתבות קודמות בסדרה:
- הניקוד בחוץ, פובליציסטיקה ופרסומות בפנים: כך נראים כיום לימודי הלשון בבתי הספר
- מעט שעות, פחות מזרחים והתעלמות מהעולם: מה כוללים שיעורי ההיסטוריה בבית הספר?
אבל יש גם מתנגדים לתוכנית החדשה לטענתם טקסטים חשובים נשארו בחוץ בטענה שהם מורכבים ושנויים במחלוקת. במקביל מתמודד מקצוע התנ"ך עם בעיות נוספות, בהן מחסור משמעותי במורים שהתמקצעו בהוראת התחום, בעיקר בחינוך היסודי: 13 אלף מורים מלמדים כיום תנ"ך בבתי הספר היסודיים, אך רק כ-500 מהם התמקצעו בכך.
עקידת יצחק חוזרת, החלוקה לשבטים בחוץ
למעט שעת מקרא בכיתה א', התלמידים פוגשים לראשונה את התנ"ך כמקצוע לימוד בכיתה ב'. את הבגרות הם עושים בכיתות י"א או י"ב ומשקלה 70% מהציון הסופי. בהתאם לרפורמת "למידה משמעותית", בכיתה י' הם עוברים בחינה פנימית בבית הספר שלה משקל של 30% מהציון הסופי.
"תוכנית הלימודים הישנה הייתה ספירלית", אומרת המפקחת הראשית על מקצוע התנ"ך במשרד החינוך (מפמ"רית), ענת צידון. "כלומר, התלמידים היו לומדים על נושא מסוים ביסודי וחוזרים עליו בפעם השנייה, ולפעמים בשלישית, בחטיבות הביניים ובתיכונים. מעכשיו לא תהיה חזרה".
(צילום: shutterstock)
בנוסף, תכנים שנויים במחלוקת המעלים שאלות מורכבות, כגון סיפור סדום ועמורה, או כאלה שמכילים ממד של אלימות ורגישות פוליטית – נותרו בחוץ. "כיבוש הארץ על ידי יהושע היה מלווה באלימות", אומרת חנה אבוחצירא, מחנכת, מפתחת תכניות לימודים בית ספריות ומדריכה פדגוגית במכללה האקדמית אחוה. "ספרי הנביאים, יהושע ושופטים מזמנים עיסוק מאוד משמעותי בדילמות ערכיות ומורכבויות שעולות מתוך הכתבים. יכול להיות שנעשתה כאן אבחנה בין אופי הטקסט המקראי לבין הבשלות לעסוק בטקסטים האלו".
סיפור עקידת יצחק, שלא היה חלק מתוכנית הלימודים הישנה אך נלמד במשך עשרות שנים במערכת החינוך, חזר אליה בתוכנית החדשה. מנגד, חלוקת הארץ לשבטים - טקסט שבמידה רבה מייצג את ההבטחה האלוהית של שטחי הארץ לבני ישראל – לא נכנסה לתוכנית החדשה. "יש שם היבט פוליטי", אומרת אבוחצירא. "זה טקסט מאוד רגיש שלא נלמד".
בלי הון-שלטון בתנ"ך
גם בחטיבות העליונות נרשמו שינויים משמעותיים בתוכנית הלימודים. לדברי ד"ר בועז סתוי, מרצה בחוג למקרא במכללת אורנים, פרקים שלמים בהיסטוריה התנ"כית הושמטו או הועברו מהחטיבה העליונה לחטיבת הביניים ויילמדו בהיקף מצומצם יותר.
"בחטיבה העליונה ספר מלכים היה בעבר הבסיס לתוכנית הבגרות", הוא אומר. "בתוכנית החדשה הוא יצא לגמרי. ההסבר הוא שספר מלכים וספרי הנביאים נחשבים לקשים יותר מבחינת המסרים שלהם. יש שם חשיבה הרבה יותר מורכבת. לעומתם סיפורי האבות הרבה יותר קלים. במשרד החינוך הגיעו כנראה למסקנה שתנ"ך נחשב למקצוע לא כל כך אהוד, ולכן החליטו לפשט את החומר.
"לדעתי זו טעות חמורה. למעשה, על פי התוכנית החדשה התלמידים יגיעו לחטיבת הביניים בלי החומרים הקשים יותר שעמם היו צריכים להתמודד בעבר. מבחינה תכנית, פרקים חשובים בהיסטוריה של עם ישראל יילמדו מעתה באופן זניח במיוחד, או בשלב מוקדם יותר. תכנית הלימודים תביא לכך שתלמידים יסיימו את בית הספר בלי להכיר את פרק מאוד חשוב בהיסטוריה. זה מטורף".
ד"ר סתוי מאשר שהתכנים המורכבים המזמנים דיונים ביקורתיים בכיתות הלימוד נותרו מחוץ לתכנית הלימודים החדשה: "ספרי המלכים והנביאים מספקים במה נהדרת לדיון בבעיות אקטואליות כמו למשל הון שלטון, וכל זה פשוט נעלם. אני לא מוצא לזה מניע פוליטי. אולי משרד החינוך צודק והחומר היה קשה מדי, אז אם קשה – למה להתאמץ".
יש קושי גדול נוסף שעמו מתמודדים במערכת החינוך בכל הנוגע ללימודי התנ"ך: מורים שלא התמקצעו, והם רבים. כאמור, רק 500 מתוך 13 אלף מורים לתנ"ך ביסודי הוכשרו להוראת המקצוע. הנתון הזה משפיע כמובן על האופן שבו מועברים התכנים בכיתות, אבל אולי גם רומז לרמת החשיבות שלו לעומת שאר המקצועות.
"מורים לא מתמקצעים בהוראת התנ"ך, אין להם התייחסות", אומרת אבוחצירא. "למורים לתנ"ך יש חוסר בידע משמעותי של הוראת התנ"ך והם בדרך כאלו שהתנסו בהוראת הלשון, ספרות וההיסטוריה".
המפמ"רית צידון מכירה היטב את התופעה. "המורים בבתי הספר היסודיים הם מורים כוללים", היא אומרת אך מוסיפה: "התוכנית החדשה קמה על רקע הצורך למקד גם את המקום של המורה לתנ"ך בבית הספר, ולשים אותו במרכז".
דתיים: "פרשנות מעוותת". חילונים: "יצירה בדיונית"
בשעה שתוכנית הלימודים בחינוך הממלכתי-דתי לא חוותה שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, ומשרד החינוך נותן לה מידה רבה של אוטונומיה בתכנונה וניהולה, המצב בחינוך הממלכתי שונה. הן התכנים והן המטרות הפדגוגיות שנויים במחלוקת ונתונים לביקורת מתמדת. על אף התוכנית החדשה, נראה שאף אחד מהצדדים המבקרים את אופן הלימוד של המקצוע בבתי הספר הממלכתיים – אינו מרוצה.
"יש פערים אדירים ברמת הידע של תלמידי החינוך הממלכתי בתנ"ך", אומר סמנכ"ל רשת החינוך הדתית "שובו", דוד איבגי. "התנ"ך בבתי הספר החילוניים קיבל פרשנות מעוותת. למשל, המורים והתלמידים רואים דמות ומפרשים אותה כאישיות כוחנית, ולא של אדם בעל ערכים גדולים. מדובר באנשים ערכיים מאוד בעלי תכנים רוחניים גבוהים שזכו לנסים הגדולים. תרבות החומר בבתי הספר הממלכתיים מודגשת יותר על פני תרבות הרוח, וכך מלמדים את התלמידים את התורה. התלמידים בחינוך הממלכתי מסבירים את התנ"ך בצורה מעוותת, כזו שמנוגדת לאמת".
( צילום: shutterstock )
באשר לאופן בו מוצגות הדמויות בתנ"ך אומרת המפמ"רית צידון כי הן אכן לא נלמדות בחינוך הממלכתי כקדושות, אלא להפך. המטרה, לדבריה, היא להציג אותן דווקא כאנושיות: "הרעיון הוא להראות לתלמידים שגם הדמויות התנ"כיות הן בני אדם בסופו של דבר. גם הן נכשלות, גם הן מפלות וגם הן טועות. אני רוצה להוביל לדיון הזה".
הוויכוח על אופן הצגת הדמויות מוביל באופן כמעט טבעי לשאלה אחרת, בסיסית הרבה יותר: האם התנ"ך הוא טקסט אלוהי או יצירה ספרותית? "מבחינתי, הוא לא טקסט דתי אלא טקסט תרבותי עמוק", אומרת צידון. "אנחנו מלמדים אותו כטקסט תרבותי, לסיפור המשפחתי שלנו, לסיפור של העם שלנו – מבלי להיכנס להקשר הדתי שלו. היתרון שלנו בממלכתי הוא שאנחנו יכולים להעלות כל נושא לדיון".
מנהל תחום החינוך בפורום החילוני, בן לב קדש, מדגיש שבתוכנית החדשה יש יתרונות רבים, אך מנקודת המבט החילונית יש בה גם בעיות: "במשך אלפי שנים התייחסו למקרא כטקסט מקודש שנכתב על ידי האל, אך לפני כ-200 שנה החלו לטעון חוקרים באקדמיה שזוהי דווקא יצירה אנושית, ולא אלוהית. ברגע שאנחנו מבינים את הדבר הזה, אנחנו צריכים להסתכל על התנ"ך באופן ביקורתי ולשאול אם מה שנכתב בו הוא בכלל נכון. השאלה הזו לא נשאלת בכיתות. ביקורת המקרא כמעט ולא נלמדת כיום.
"אנחנו רואים בתנ"ך יצירה אנושית, מיוחדת וחשובה – אבל אנושית. מי שמאמין שהתנ"ך הוא כולו יצירה של אמת אחת צרופה יהיה בטוח, למשל, בזה שיש לנו זכות בלעדית על הארץ. לעומת זאת, מי שמבין שבתוך התנ"ך יש חלקים שהם היסטוריים אמיתיים לצד סיפורים מדהימים אבל לא אמיתיים, יכול לשאול את עצמו למי יש זכות על הארץ. התלמידים לא מתמודדים עם שאלות מהסוג הזה היום".
- בשבועיים הקרובים נפרסם כמה כתבות בסדרה על תוכניות הלימודים. אם יש לכם הצעה להיבט שחשוב לעסוק בו במסגרת הסדרה, כתבו לנו במייל האדום
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים
