השחייה הישראלית טובעת: קריסתו של אחד הענפים המצליחים בישראל

אליפות אירופה בשחייה שנערכה בשבוע שעבר בגלזגו הסתיימה בצורה מאכזבת למדי עבור המשלחת הישראלית: ללא מדליות או גמרים במשחים אולימפיים ועם שיא ישראלי בודד (שליחות ב-100X4) ושני שיאים אישיים (אנסטסיה גורבנקו ואביב ברזילי) בלבד, מתוך 50 זינוקים למים. עם דבר אחד המשלחת כן יצאה: הרבה סימני שאלה על המשך הדרך והמוכנות לאולימפיאדת טוקיו 2020.

זאת הייתה הפעם השלישית ברציפות שבה השחיינים הישראלים לא מצליחים לעמוד על הפודיום בתחרויות החשובות, כשהאחרונים שעשו זאת היו יעקב טומרקין וגל נבו באליפות אירופה לפני שנתיים בלונדון. לשם השוואה, במחזור אולימפיאדת ריו בשנים 2014-2012, חזרו השחיינים עם לא פחות מ-9 מדליות (1 מזהב, 2 כסף ו-6 ארד) מאליפויות עולם ואירופה בבריכות ארוכות וקצרות.

במהלך השנתיים שעברו מאז המדליה האחרונה עבר ענף השחייה מהפכה של ממש. בצד הניהולי הוחלף היו"ר, הגיע מנכ"ל חדש שבינתיים הספיק להתחלף ואפילו צוות המשרד השתנה כמעט לחלוטין. במקביל בוצע שינוי מרחיק לכת גם בצד המקצועי. לאחר 11 שנים בתפקיד הוחלף המאמן הלאומי, לאוניד קאופמן ובמקומו מונה דייב מארש, איש בעל קבלות, שהצעיד את נבחרת הנשים של ארצות הברית ל-14 מדליות אולימפיות (מתוכן 8 מזהב).

מאמן על בשלט רחוק

ב-29 לדצמבר 2016, כינס איגוד השחייה מסיבת עיתונאים בה הוצג המאמן הלאומי החדש ביחד עם עוזרו קאיו קייביץ'. על פי התוכניות, קייביץ' היה זה שאמור לעבור לגור בישראל ולאמן באופן שוטף ואילו מארש עצמו תוכנן להגיע כל שלושה חודשים לצורך בקרה ופיקוח. על פי אותו תכנון מארש היה מיועד גם לנצל את שהותו בישראל כדי לעבוד פרטנית עם השחיינים, ולהשתמש בקשריו כדי להביא איתו לארץ שחיינים אמריקנים בכירים למחנות אימונים.

דייויד מארש. הצעיד את נבחרת הנשים של ארה"ב ל-14 מדליות אולימפיות (צילום: gettyimages)

"צריך לבנות את התהליך לא רק דרך האימונים הפרקטיים", הסביר מארש את משנתו באותה מסיבת עיתונאים. המאמן החדש הוסיף אז: "השחיינים הישראלים צריכים להתערבב יותר עם שחיינים ממדינות אחרות מסביב לעולם למשל. חלק ממה שנעשה כאן עם השחיינים הוא להתחרות מול הטופ לא רק בתחרויות גדולות, כך שכשהם יגיעו לתחרות הגדולה הזו פעם בשנה הם יגיעו בטוחים יותר ויזרחו".

תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. בשנה האחרונה הגיע מארש לישראל לשבוע אחד בלבד - לפני תחרויות הקריטריונים באפריל. כשגם בשנה שעברה הוא נחת בארץ רק לפני היציאה לאליפות אירופה בבריכות קצרות בדנמרק. שם אגב, כפי שפורסם כאן לראשונה, הוא שהה יום וחצי בלבד ואם חשבתם שזה מקרה אז תחשבו שוב. לאליפות אירופה הנוכחית שנמשכה שבוע, הוא הגיע רק לאחר יומיים ועזב יומיים לפני סיומה.

אנסטסיה גורבנקו באליפות אירופה (צילום: simone castrovillari)

אז נכון, הוא לא ממש מגיע לכאן, אבל האם השחיינים הישראלים עושים את הדרך ההפוכה? ממש לא. בתקופה האחרונה שחו אצל מארש בארצות הברית שני שחיינים בלבד: מירון חירותי ומרכוס שלזינגר. הראשון סיים את ה-100 מטר חופשי במקום 48 ועלה לחצי הגמר ב-50 מטר פרפר. השני סיים במקום ה-40 ב-100 מטר פרפר ו-21 בחצי המרחק. גם אביב ברזילי שחתה אצל מארש, אך חזרה מהר מאוד לארץ.

ניתן להבין עד כמה מארש מנותק מהשחייה הישראלית מדבריו ערב היציאה לאליפות אירופה בבריכות קצרות ב-2017: "אתאכזב אם לא נחזור עם כמה כרטיסים לגמר, עם תחרויות טובות של השחיינים ואולי גם מדליות. אני מקווה שנחזור עם שלוש כאלה לפחות". בפועל חזרו השחיינים ללא שום מדליה ואין פלא שאת דו"ח סיכום האליפות בחר להעביר דרך הסקייפ.

"מארש הגיע בתור מאמן, אבל הבין שזה לא מתאים לו ואז התחיל שלב של ניסוי וטעייה", סיפר מאמן בכיר בענף השחייה. "הוא רצה להמשיך בארצות הברית ואין לו אסטרטגיה ברורה. מאמנים הגיעו והתחלפו ולא היה ניסיון להתמודד בזירה הבינלאומית הגבוהה. אולי יש להם ידע, אבל הם חסרי ניסיון וזה מתורגם לשחיינים".

אביב ברזילי. שחתה תקופה קצרה אצל מארש(צילום: simone castrovillari)

חיבור רופף בין צוות האימון לשחיינים

אליפות אירופה לנוער שנערכה בהלסינקי כמעט חודש לפני אליפות לבוגרים, דווקא הייתה הצלחה מסחררת עבור הנבחרת הישראלית. מי שהתבלטו הם תומר פרנקל בן ה-17, שהוכתר כאלוף אירופה ב-100 מטר חופשי, והילדה המוכשרת בת ה-15, אנסטסיה גורבנקו.

"היתה אליפות נוער מאוד מוצלחת", אמר לוקה גברילו, שהחליף את קייביץ' ששוחרר, אולם גם במקרה הזה קיים חיבור רופף בין צוות האימון לשחיינים. אותו גברילו דרש מפרנקל להתאמן בבריכת זרמים במחנה האימונים שערכה הנבחרת הבוגרת רגע לפני האליפות האחרונה בגלזגו. פרנקל, שלא עשה זאת לפני כן, שבר בשל כך את ידו ונאלץ להחמיץ את התחרות החשובה בקריירה שלו עד כה.

נראה שגם שאר תוכנית ההכנה לא הייתה מוצלחת במיוחד. במקום להתכונן כראוי לתנאי הקור ולבריכה הסגורה בסקוטלנד, התאמנו השחיינים בבריכה פתוחה ובמזג אוויר חם. בנוסף, נראה שהמשלחת התאמנה בעיקר על צילום תמונות לאינסטגרם, משום שעל כל יומיים של אימון קיבלו יום מנוחה.

לוקה גברילו. החליף את קייביץ' כמאמן הנבחרת(צילום: אורן אהרוני)

לכך יש להוסיף כי לראשונה הנבחרת לא שחתה באליפות ישראל, זאת משום שמישהו התרשל בקביעת לוח הזמנים והחליט לשבץ את האליפות עשרה ימים לפני אליפות אירופה. כנראה שמה שעובד ב-24 מדינות אירופה, לא מתאים לנו הישראלים. בכלל, נראה שלוח הזמנים היה כל כך צפוף, עד שבניגוד להבטחתו של מארש לקיים כמה שיותר תחרויות הכנה, רק ארבעה שחיינים בלבד מתוך ה-17 שהשתתפו באליפות לקחו חלק בתחרות הכנה כלשהי. היתר לא התחרו מאז תחרות הקריטריונים שהתקיימה בווינגייט באפריל.

אגב, סאגת המאמנים לא הסתיימה ובשל בעיות מיסוי, גם גברילו צפוי לפנות את מקומו בחלק מימי השנה לטובת אוהד סגל, שיהיה המאמן השלישי בשנה האחרונה. "כדי להתרגל למאמן צריך לפחות שנה וחצי", סיפר באחד הראיונות בעבר מאמן הנבחרת לשעבר ליאוניד קאופמן. כנראה שמישהו שכח שעוד שנה ו-10 חודשים יש כבר אולימפיאדה.

טעויות על גבי טעויות

בחינת ההתקדמות של שחיין כמו חירותי, שכן מתאמן אצל מארש כבר שנה, לא מעלה מסקנות מעודדות. באליפות אירופה בלונדון לפני שנתיים הוא הגיע לגמר כשהוא בן 19 ומאז נמצא בנסיגה וסיים במקום ה-15 בלבד ב-50 פרפר.

תומר פרנקל. שבר את היד לפני האליפות(צילום: אורן אהרוני)

גם שאר שחייני הנבחרת הבוגרת, אלו שאמורים להוות דוגמא לא ממש מתקדמים. עמית עברי מתאמנת פעם ביום וחזרה לעבוד עם אסף מימון ושמות כמו גל נבו וגיא ברנע, ששמו את השחייה על המפה עם לא מעט הישגים, פרשו לאחרונה.

מעל כולם, נמצא יעקב טומרקין, שהחליט ללכת על ההתמחות בגב ולא במעורב. "יעקב הוא לא ספרינטר, אני לא יודע איך הוא יצליח להתרומם עכשיו ממה שעבר. הוא צריך לחזור למקורות שלו במידה והוא רוצה לשחות טוב בטוקיו", סיפר מאמן בכיר בענף.

"מישהו פה צריך לתת את הדין. אין יד מכוונת וחוסר ההצלחה המתמשך זה לא דבר שיכול להמשיך. מארש יגיד שהוא רק יועץ ולא עובד עם השחיינים, אבל צריך להיות לבלגן הזה אבא ואמא שיספקו תשובות למי שמשלם – הוועד האולימפי ומנהל הספורט. היות והקמפיין הזה כבר הלך, צריך להתחיל להתכונן לקמפיין הבא".

יעקב טומרקין. "לא ספרינטר"(צילום: getty images)

"אי אפשר ללחוץ על כפתור ולזכות במדליה אולימפית"

"אנחנו בתהליך ומחליפים עכשיו משמרות", אמר מי שאמור לספק את התשובות או לפחות אמור לקבל חלק מהם, יושב ראש איגוד השחייה סימון דוידסון: "זה לוקח זמן וראינו באליפות אירופה לנוער איזה הצלחות גדולות היו לנו. רק לראות מה תוכנית חדשה במשך שנה עשתה לתומר פרנקל. כל שחייני הבוגרים והנוער, חוץ מכמה חריגים, כולם מתאמנים במערכת עם תוכנית אחת".

אז מה קרה באליפות בגלזגו?

"זה ספורט. הייתה לנו עונה נהדרת חוץ מהתחרות הזאת. לצערי דווקא בתחרות הכי חשובה לא הצלחנו. אני לא המאמן. אני מספק את התנאים הכי טובים, את המאמן הכי טוב, הכסף הכי גדול וחסויות בסכומים שטרם היו בענף ".

"אנחנו מנסים לעשות שינוי למען השחייה הישראלית. אני לא יכול ללחוץ על כפתור ואגיד 'הופ – הנה שחיין שייקח מדלייה אולימפית', זה לא עובד ככה. צריך להאמין בדור החדש, עם שחיינים מדהימים שכל אירופה דיברה עליהם וצריך להביא אותם למאני טיים בעוד שנתיים".

סימון דוידסון. "לצערי דווקא בתחרות הכי חשובה לא הצלחנו"(צילום: אורן אהרוני)

"אני נותן את הכול מהנשמה ובהתנדבות. זה פוגם במשפחה שלי, בפרנסה. יותר ממה שאני עושה אני לא יכול. הבאתי את המאמן הכי טוב שיכול להיות – את לוקה, שעכשיו באליפות אירופה הציעו לו 20 הצעות עבודה. הבאתי תורם. יש המון אנשים מאחורי האיגוד, כולל מאמנים שמטפחים את השחיינים במכון וינגייט. השגתי 50 מיליון שקל לבניית שתי בריכות – מה אני יכול עוד לעשות?".

אז אולי מארש לא מתאים לישראל?

"להביא 46 מדליות אולימפיות הוא כן מתאים? הוא יודע להכין שחיין הכי טוב למשחקים האולימפיים להביא אותם לפודיום וגם אצלנו, מי שיעשה קריטריון אולימפי, בחצי שנה האחרונה, יגיע אליו ומי שלא יעשה זאת לא יהיה בנבחרת".

"יש לי שתי אפשרויות אחת היא לפוצץ הכול ולפטר את כולם, הרי אני החלפתי את כל איגוד השחייה, או להמשיך בדרך. רק תראה מה עשינו בשחייה

 אמנותית, אני חייב להיות חזק, ממשיכים בתוכנית, אני מאמין במארש ולוקה ומוסיפים את אהוד סגל שיעזור, כולם מאמינים בזה ואנחנו לא משנים שום דבר. יש לנו עוד הרבה עבודה כדי להיות מעצמת ספורט".