האו"ם מציג: דרכים להגנה על הפלסטינים
מזכ"ל הארגון, אנטוניו גוטרש, פרסם את המלצותיו בעקבות החלטת העצרת הכללית ביוני שקראה לבחון דרכים להגן על הפלסטינים - וציין כי אחת מהאפשרויות היא לשלוח לאזור כוח בינלאומי. "הדרך הטובה ביותר להגן עליהם היא עדיין מו"מ להסכם סופי לסכסוך", הדגיש
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש פרסם אמש (יום ו') את המלצותיו בעקבות ההחלטה שהתקבלה בעצרת האו"ם בחודש יוני, שגינתה את ישראל על הפגיעה בפלסטינים וקראה לבחון דרכים להגנה עליהם. לפי הדו"ח שפרסם גוטרש, ישנן ארבע אפשרויות להגנה על הפלסטינים - החל מכוח בינלאומי חמוש שייפרס באזור, ועד הגברת הנוכחות האזרחית של האו"ם.
בחודש יוני, כאמור, החליטה העצרת הכללית של האו"ם לגנות את ישראל על שימוש בכוח מוגזם נגד אזרחים פלסטינים. ההחלטה גינתה את ירי הרקטות לעבר ישראל מרצועת עזה, והורתה גם לבחון דרכים "להבטיח את הביטחון, ההגנה ורווחתה של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית תחת הכיבוש הישראלי, ובכללן הצעות הנוגעות למנגנון הגנה בינלאומי".
בדו"ח בן 14 עמודים שפרסם גוטרש, בהתאם להחלטת העצרת, לא הייתה המלצה ספציפית על אחת מההצעות שהועלו. גוטרש ציין כי כל אחת מהן תדרוש את הסכמת שני הצדדים, הפסקה ממושכת בפעולות האיבה ומשאבים נוספים - על מנת להבטיח את מעשיותן.
למרות פרסום ההמלצות כפי שהורתה העצרת - נראה שגוטרש ניסה לשפוך עליהן מים צוננים. הוא ציין כי "השילוב של כיבוש צבאי מתמשך, איומי ביטחון תמידיים, מוסדות פוליטיים חלשים וקיפאון בתהליך השלום - הופכים את אפשרות ההגנה לאתגר בעייתי מאוד מבחינה פוליטית, חוקית ופרקטית".
אחת ההצעות שמתוארות בדו"ח מזכירה את הצעתה של כווית - כוח חמוש שיורכב מחיילי כמה מדינות, ושיפעל תחת מנדט מהאו"ם כדי לספק הגנה פיזית לפלסטינים. הוא ציין כי אפשרות זו דורשת את אישור מועצת הביטחון - שם ארצות הברית לבטח תטיל עליה וטו.
אפשרות אחרת, לדברי המזכ"ל, היא משימת פיקוח מטעם האו"ם או גוף אזרחי אחר, שתישלח תחת מנדט ספציפי שמטרתו "דיווח על סוגיות ההגנה והרווחה ותיווך מקומי".
אפשרות שלישית שמוזכרת בדו"ח היא הרחבת התוכניות הקיימות של הארגון ושל הסיוע ההומניטרי לפלסטינים - שיאפשרו, בין היתר, לטענתו, לחזק את המוסדות הפלסטיניים. אפשרות רביעית שהציע היא לשלוח משקיפים רבים יותר מטעם הארגון לנושאים כגון זכויות אדם, על מנת לחזק את יכולת הפיקוח של האו"ם.
"הדרך הטובה ביותר להבטיח את ביטחונה של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית היא עדיין משא ומתן להסכם פשרה צודק וסופי לסכסוך הישראלי-ערבי", הדגיש גוטרש.
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, אמר בתגובה להמלצות מזכ"ל האו"ם כי "ההגנה היחידה שהעם הפלסטיני זקוק לה היא ממנהיגיהם. הרשות הפלסטינית מסיתה את אזרחיה לפגיעה ביהודים, וארגון הטרור חמאס משתמש בציבור בעזה כבן ערובה ומסכן את חיי התושבים למען הטרור".
דנון הוסיף: "במקום המלצות הזויות על דרכים להגן על הפלסטינים מישראל, על האו"ם להטיל את האחריות על פגיעה בעם הפלסטיני על מנהיגיהם. המלצות אלו יגרמו רק להמשך הסבל של הפלסטינים על ידי מנהיגיהם".
הדו"ח של גוטרש התפרסם על רקע מותם אתמול של שני צעירים פלסטינים בהפגנות השבועיות בגבול רצועת עזה. אלפי פלסטינים הפגינו משעות אחר הצהריים בכמה מוקדים. הם השליכו בקבוקי תבערה ומטענים מאולתרים לעבר גדר הביטחון, מבלי שגרמו לנפגעים ולנזק. כמה חשודים זוהו חוצים לשטח ישראל ושבים על עקבותיהם באופן מיידי. לוחמי צה"ל הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות ובירי בהתאם להוראות הפתיחה באש. מנהיג חמאס איסמעיל הנייה הגיע לאחד ממוקדי ההפגנות. אחרי כמה ימים של שקט יחסי, בעוטף עזה פרצו שתי שריפות מהפרחת בלוני תבערה, אחת מהן ביער בארי.
ההצבעה באו"ם בחודש יוני עברה ברוב של 120 מדינות שגינו את ישראל - בעוד רק שמונה התנגדו. 45 נמנעו בהצבעה זו. פרט לארצות הברית ולישראל, שש המדינות הנוספות שהתנגדו לגינוי ישראל הן אוסטרליה, טוגו שבמערב אפריקה וארבע מדינות איים קטנות - איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו ואיי שלמה.
להצבעה קדמה דרמה - כשבפעם הראשונה אי פעם היה רוב בהצבעה בעצרת הכללית להצעה נגד חמאס. זאת, בעקבות המדיניות האמריקנית החדשה - הפיכת כל הצבעה נגד ישראל להצבעה מקבילה נגד חמאס. אבל אף שהתיקון האמריקני השיג רוב של 62 תומכים לעומת 58 מתנגדים, כש-42 מדינות נמנעו, פסל נשיא העצרת הכללית את התיקון, בנימוק שיש צורך ברוב של שני שלישים כדי שהוא יעבור.
לפנייה לכתב/ת 
