אכזבה. קיבלתי טבעת מהמחזר הלא נכון
אני מפנטזת על הטבעת הזו כבר כמה חודשים. בדמיוני הוא מניח אותה על האצבע שלי. אני יודעת איך אני מרגישה, איך אני מגיבה וכמה אני רועדת (ספוילר: חזק). הבעיה היחידה בכל הסיפור הזה היא שבפנטזיה שלי את הטבעת עונד לי מישהו אחר
הטלפון שלי צפצף, ועל הצג הופיעה הודעה ממחזר שחתכתי איתו את הקשר באופן סופי ומוחלט לפני שעות אחדות. חששתי לפתוח, פחדתי אפילו לחשוב מה אני הולכת לראות שם, אך כיאה לבחורה סקרנית שדחיית סיפוקים זו משימה בלתי אפשרית עבורה, לקחתי נשימה עמוקה והצצתי. האינטואיציה שלי צדקה – זו טבעת. "קניתי לך לפני חודש, אבל עכשיו כבר הוחזרה לצורף". נשמתי נעתקה.
לטורים הקודמים של אחת פלוס:
יש לי גבר ערום במיטה וגבר לבוש שמחכה בחוץ
האכלתי אותו בפירורים והוא התאהב בי יותר
אני מפנטזת על הטבעת הזו כבר כמה חודשים. בדמיוני הוא מניח אותה על האצבע שלי. אני יודעת איך אני מרגישה, איך אני מגיבה וכמה אני רועדת (ספוילר: חזק). הבעיה היחידה בכל הסיפור הזה היא שבפנטזיה שלי את הטבעת עונד לי מישהו אחר. שוב המציאות מוכיחה שהיא חזקה מכל דמיון. מכירים את זה שהחיים מביאים לכם את מה שאתם צריכים ולא את מה שאתם רוצים? ואני לא אוהבת שמחליטים בשבילי. זה גורם לי להרגיש כמו חיילת במשחק שחמט של אלוהים. מישהו התערב לי בחלום, ובזמן שאני מדמיינת טבעת ממישהו אחד, קיבלתי טבעת ממישהו אחר. נראה לי שכדאי לי להתחיל להשאיר הפנטזיה לדיסני.
חתכתי את הקשר עם בעל הטבעת, לא לפני ששאלתי את עצמי בכנות גמורה - בעולם מתוקן שבו אין לך את היזיז שלך, זה שאת כל כך רוצה שבאמת יהיה רק שלך, האם בעל הטבעת היה בן זוג מתאים? התלבטתי על כך אבל גם הבנתי שכל עוד היזיז בתמונה, כולם ירגישו לי כמו פשרה לעומתו. אף אחד לא יצליח לגבור עליו ולהתעלות על המודל היווני הקיים שאני נושאת אליו את עיני. בינתיים אני אמשיך לפספס גברים טובים אחרים. גבר אחר גבר אני מפספסת אותם.
במקום להתרגש מהמחווה הרומנטית הנדירה הזו, התמלאתי בתחושת אכזבה. קיבלתי בדיוק את מה שאני רוצה אבל מהגבר שאני לא רוצה. משהו בזימון האהבה שלי התפקשש, ואני נדרשת לחשב את המסלול מחדש בדרכים שנסתרות לי. הלוואי שהיה ווייז לאהבה. אני מתהפכת בתוכי. מה הסיכוי שגבר שאין לי איתו קשר זוגי יעניק לי טבעת, סמל לכוונותיו הרציניות? זה כל כך משונה, אני חושבת לעצמי, למה הוא בחר בטבעת שמסמלת כל כך הרבה ולא באיזה עגיל או שרשרת?
אני שוכבת בחושך לפני השינה ובנרות מחפשת את הסיבה. אולי מישהו מנסה להעיר אותי שם למעלה, שאבין שאני יכולה לקבל את כל מה שאני רוצה - גבר שמעניק, שמרגיש בר מזל שהוא איתי - אם רק אשחרר את ליבי מכבליה של האהבה הבלתי אפשרית שסוגרת עליו. הבעיה שלי, טוב לפחות אחת מהן, היא שאני לא רוצה מישהו שיעוף עליי כמו שאני רוצה מישהו שאני אעוף עליו. הרי ידוע שבסופו של דבר, כל זוגיות דינה דעיכה, כניסה לתבניות, הירדמות התשוקה, ורק אם אתם ברי מזל אז החברות מתעצמת.
אני מבקשת להתחיל את הדעיכה הזו מהנקודה הכי גבוהה שאוכל להגיע אליה – הנקודה של גבר בלתי מושג. אני רוצה לחיות עם גבר שלא נגמר לי ממנו, אחד שלא ארצה להפסיק לגעת בו. לגבר הבלתי מושג שלי יש גוף כזה נעים שגורם לי לא לרצות להוריד ממנו את הידיים. זה לא בשליטתי, האצבעות שלי מבקשות לעסות לו כל חלק אפשרי בגוף בכל רגע שהוא לידי. כזה אני רוצה. גבר שלא אוכל שלא לעשות לו מסאג' כל לילה מחדש, והעייפות והשגרה לא יהיו לי תירוץ. אולי גם זו פנטזיה הזויה פרי דמיוני. הרי הייתי נשואה פעם, ואני יודעת איך זה כשערבים שלמים הולכים לאיבוד בשגרת החיים.
"כשאני אתחתן", הוא אמר לי פעם, "אני אשב עם אשתי כל ערב על כוס יין". זה גבר להתחתן איתו, גמרתי בליבי. אחר כך גם גמרתי בגופי, ומסקנתי התחזקה. עוד דבר למדתי – אחרי הכול, אומנם קיבלתי טבעת, אבל זה לא מה שאני רוצה – הטבעת היא החפץ, ואילו החום והאהבה שאני מקבלת מהבחור הבלתי מתחייב שווים יותר מכל טבעת.
אין ספק שחסרה לי הצהרת הכוונות שהטבעת מסמלת, הכרה והתחייבות ממשית להיות ביחד, אישור רשמי להפסיק את החיפושים. מצד שני – מה זה משנה, הרי ממתי יש בטחונות ביחסים? זו בוודאי לא הטבעת שתבטיח לי קשר חזק ומאושר לנצח נצחים. בינתיים נראה שקצת נקשרנו גם בלי להיות חייבים. הוא יכול ללכת בכל רגע, וגם אני. ובכל זאת, אני מקווה שהוא יישאר.
