לא רק נוסטלגיה: קראש בנדיקוט עומד במבחן הזמן
הטרילוגיה המחודשת של להיט הגיימינג משנות ה-90 זמינה גם למחשב האישי, וזו סיבה מצויינת לבדוק איך קראש בנדיקוט התבגר. סקירה
למרות שהמשחק עבר עיצוב ובנייה מחדש, תוכנו לא השתנה ונשאר נאמן למקור - פרט לעובדה שבגרסה המחודשת אפשר לשחק גם עם דמותה של "קוקו", האחות של קראש. מבחינה גרפית, קטעי המעבר מציגים איכות גבוהה - מה שנותן תחושה של משחק חדש לגמרי. גם עבודת הסאונד עברה שדרוג משמעותי, ויחד עם זאת שמרה על רוח המשחק המקורי.
פרט לתחושת נוסטלגיה חזקה, המשחק הנוכחי מצליח לשאוב פנימה בניסיון להתגבר על השלבים השונים, שנותרו מאתגרים למדי. קראש בנדיקוט הוא משחק פלטפורמה, וככזה הוא טכני למדי: בניגוד למשחקים העכשוויים, המצריכים למידה של תנועות "הבוס" ויתר הדמויות במשחק, במקרה הזה יצטרכו השחקנים ללמוד כמעט בעל-פה את המסלולים השונים. בהיבט הזה, שלבים מסויימים (בהם תידרשו לברוח מאבן מתגלגלת או מדינוזאור) עשויים להיות מתסכלים במיוחד.
גרסת המחשב של המשחק מציגה מספר יתרונות על פני קונסולות המשחק: ראשית, בעוד שמרבית הקונסולות מוגבלות ל-30 פריימים לשניה, במחשב אפשר לשחק ב-60 פריימים לשניה. יתרון נוסף למי שמחזיק במחשב חזק, הוא זמני זמני טעינה קצרים יותר במעבר בין שלבים. על אף היותה מיושנת, מכניקת המשחק עובדת בצורה טובה - מלבד במצבים המחייבים תנועות אלכסוניות, בהם השליטה על הדמות היא לא אידיאלית.
בשורה התחתונה: גם אם מתעלמים מההיבט הנוסטלגי, קראש בנדיקוט הוא משחק טוב, ומי שגדלו עליו יהנו ממנו אפילו יותר.
טרילוגיית המשחקים זמינה לקונסולות PS4, Xbox One, Nintendo Switch וגם למחשב האישי. מחיר לצרכן: 219 ש"ח.
המשחק נבדק על מחשב מסוג ASUS ROG Strix GL503VD.
