גיא לוזון חייב לוותר ולהחתים את ערן לוי

יצטרך להתקפל ולהפנים את הכלל הראשון שהתגלה בקיץ השחרור מטביב - הקבוצה שייכת קודם כל ובעיקר לאוהדים.

כדי להבין מדוע מצב המשיכה הזה בין השחקן לקהל מצוי בכזה קיצון עוצמתי, אנחנו צריכים ללכת מעט אחורה בזמן אל הרגע בו הצדדים נפרדו, בו הכל לכאורה נגמר. היה זה כבר בקיץ הראשון של טביב כבעלים של הקבוצה כאשר התברר לאוהדים שדווקא השחקן אליו הם היו הכי מחוברים בעונות הקודמות אינו בתוכניות של הקבוצה והרוכש החדש. אף אחד לא יצא אז לרחובות במסגרת הקרדיט הראשוני שקיבל טביב לעשות ככל שהוא רואה לנכון כבעלים, אבל כעת גם ברור שהיה זה צעד שובר לבבות. ערן לוי אמנם עבר תקופה שלא ניתן להגדיר אותה כפחות ממופלאה במכבי נתניה, אולם את החיבור שלו עם הקהל הצהוב אפשר היה לראות בחיבוק העוטף והשמחה הגלויה בה הם הקיפו את השחקן שעה קלה לאחר שחירב להם את חלום האליפות במו רגליו.

ערן לוי(צילום: עוז מועלם)

כעת, כמעט חמש שנים אחרי הפרידה השקטה אך הכואבת, בשלו כל התנאים ברגע אחד לקאמבק שיהיה לא פחות ממרגש עבור שני הצדדים. טביב שהפריד כבר לא כאן, ערן ונתניה זה כבר לא זה ומשה חוגג כבעלים חדש רוצה לתת שמחה לאוהדי הקבוצה שאת זכויות הניהול שלה זה עתה רכש. אי אפשר כמובן

לנחש מראש כיצד תיראה עונה של השחקן במדים הצהובים והאם יצליח לנפק עבור האוהדים את רגעי הקסם שמנפיקה רגלו השמאלית בכמויות אליהם התרגל, אבל כמו בכל סיפור אהבה הנטייה הבסיסית צריכה לתת לחזרה הזו סיכוי אמיתי.

גיא לוזון צריך להבין שלהמשיך להתנגד לחזרה של השחקן יהיה דבר שרק ימשוך אליו אש והתנגדויות בתקופת המבחן הזו של תחילת העונה. כל עוד השחקן לא חותם בגלל ההתנגדות של המאמן, הקהל יהיה נגדו. אם הוא יסיר את ההתנגדות רק לאחר שיראה את תגובת הקהל הוא כבר יצטייר כאחד שנכנע ללחצים. לכן עדיף להחליט מבחינתו לתת אור ירוק למהלך בהקדם לפני שכדור השלג מתחיל לצבור תאוצה ונפח. הוא כמובן יעשה שימוש בשחקן רק על פי שיקול דעתו המקצועי וישלב אותו במספר הדקות שיראה לנכון, אבל קשה להאמין שבליגה הישראלית שלנו ערן לוי לא מהווה בונוס אלא חיסרון, כך שבשורה התחתונה אין ללוזון באמת מה להפסיד.