אחרי 42 נגועים בעכברת: כך ישראל נלחמת בהתפרצות
242 בני אדם שהתרחצו בנחלי הגולן דיווחו עד היום על תסמינים של עכברת. אצל 42 מתוכם בדיקות הדם אישרו שאכן נדבקו בחיידק. משרד הבריאות קיים דיון חירום רב־משתתפים שבו הוחלט על שורה של צעדים לטיפול בבעיה
הסדרת שטחי המרעה של הבקר, גידור מעיינות והזרמת מים – אלה כמה מהצעדים שינקטו הרשויות בניסיון להילחם במחלת העכברת,
שגרמה עד היום למאות חולים ולסגירת נחלים ברמת הגולן בשיא חופשת הקיץ.
בדיון חירום שנערך אתמול (א') במשרד הבריאות בירושלים התברר כי עד היום דיווחו 242 אנשים שהתרחצו בנחלים הנגועים על תסמינים של המחלה, ו־42 מהם אומתו כחולים, לאחר שבדיקות הדם שלהם הראו שאכן נדבקו בחיידק.
בדיון השתתפו סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, המשנה למנכ"ל פרופ’ איתמר גרוטו, מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי ונציגים של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, מועצות מקומיות בגולן, רשות המים וארגון מגדלי הבקר. המשתתפים סיכמו על פעולה משותפת ומתואמת במאמץ למגר את המחלה.
צפו בדבריו של שר הבריאות יעקב ליצמן על המאבק בעכברת:
הצעדים שיעזרו למגר את העכברת
בין הצעדים שעליהם הוחלט: הסדרה של מקורות השתייה ושטחי המרעה של הבקר על מנת למנוע מהם להגיע למקורות המים, גידור המעיינות על מנת למנוע גישה של בקר, הזרמת מים לנחלים המזוהמים על ידי רשות המים למעיינות, חיסון עדרים נגועים וביצוע פעילות לשיפור רמת התברואה על ידי הרשויות המקומיות ברמת הגולן. כמו כן הוחלט כי משרד הבריאות ימשיך לעדכן את הציבור באופן שוטף על מצב הנחלים והמעיינות שבהם אסור להתרחץ.
"המצב תחת שליטה", אמר סגן השר ליצמן בפתח הדיון. "אנחנו מבקשים מהציבור להישמע להוראות אנשי המקצוע ולהימנע מכניסה למקומות מסוכנים". ומנכ"ל המשרד הוסיף: "אנחנו עוקבים באופן יומי גם אחרי מקורות המים וגם אחרי דפוסי התחלואה. תקשיבו רק להנחיות שלנו כי יש הרבה מאוד דברים לא מבוססים, שקריים ומוטים".
הצעדים שעליהם הוחלט יעזרו רק אם אכן יבוצעו בשטח, אלא שניסיון העבר מלמד שהחלטות לחוד ומעשים לחוד. כך למשל, ב־2012 כבר הכינו במשרד לאיכות הסביבה דו"ח שכלל תוכנית למניעת זיהום מקורות המים על ידי בקר. מחברי הדו"ח הציעו להציב שקתות באזורים מרוחקים ממקורות מים טבעיים, מתוך הנחה שהדבר ימנע מהם לזהם אותם. אלא שמאז נכתב הדו"ח לא נעשה דבר, ואת המחיר אנחנו משלמים היום.
סגירת הנחלים המסוכנים לציבור(צילום: אביהו שפירא)
"אין מניעה לטייל במקומות הלא נגועים"
"עם מה שיש צריך לטפל, וזה דורש שיתוף פעולה של כל הגורמים שישובים כאן", אמר מנכ"ל משרד הבריאות בדיון. "נוכל להתמודד עם זה ברמה כזאת שבקיץ הבא לא יהיו כותרות 'העכברת חוזרת', אלא 'העכברת נכחדה ונעלמה'".המשנה למנכ"ל, פרופ' איתמר גרוטו, הדגיש בדיון כי העכברת לא עוברת באוויר ולא נמצאת במי בריכות. "אפשר לראות באתר שלנו מה האתרים שלא מומלץ להגיע אליהם", אמר. "התמונה כל הזמן מתעדכנת. חשוב לנו להדגיש שבכל שאר המקומות אין מגבלות. כל מי שתיכנן טיול לצפון ולא הולך לאחד המקומות האלה - יכול להסתובב באופן חופשי ויכול ללכת ליד נחלים אחרים".
מחלת העכברת נגרמת על ידי החיידק לפטוספירוזיס המתפשט באמצעות שתן של בעלי חיים נגועים. למחלה קוראים אמנם עכברת, אבל בעלי החיים שנושאים אותה הם גם בקר, חזירים וסוסים. ההדבקה בחיידק נעשית באמצעות מגע עם הפרשות בעל החיים שנושא את החיידק או באמצעות חשיפה למים או למזון שזוהמו בשתן של בעלי החיים הנגועים.
החיידק חודר לגוף דרך העור או הריריות (עיניים, אף או פה), במיוחד אם קיימים חתכים או שריטות על העור. במקרים מסוימים די לבלוע בטעות מים מנחל מזוהם כדי להידבק בחיידק. זמן הדגירה של החיידק בגוף נע בין יומיים לארבעה, ותסמיני המחלה דומים לשפעת וכוללים חום גבוה, כאבי ראש, צמרמורות, כאבי שרירים, הקאות, עיניים אדומות, כאבי בטן, שלשול ופריחה. במקרים נדירים עלול החולה לפתח כשל כלייתי, נזק לכבד או דלקת קרום המוח. הטיפול בחיידק נעשה באמצעות אנטיביוטיקה.
לפנייה לכתב/ת 
ישראל נלחמת בעכברת
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים
