בשיא מלחמת לבנון, בדירת מסתור בביירות. כשאבנרי נפגש עם ערפאת
פחות מחודש אחרי פרוץ הקרבות במלחמת לבנון, במערב הבירה הנצורה, היו עורך "העולם הזה" ושתי עיתונאיות נוספות לישראלים הראשונים שראיינו את ראש אש"ף. "אני עוקב אחר המאמרים שלך", אמר לו ערפאת. נגד אבנרי, שהלך הבוקר לעולמו, נפתחה חקירה בעקבות המפגש - אולם היא נסגרה במהרה
ב-3 ביולי 1982, כמה שבועות לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, הגיע אורי אבנרי עם העיתונאיות שרית ישי וענת סרגוסטי למקום מושבו במערב ביירות של יאסר ערפאת בבית משפחה פלסטינית דוברת עברית. אבנרי, שהלך לעולמו הבוקר (יום ב'), היה אז העורך הראשי של "העולם הזה", ומדובר היה בראיון ראשון של ראש אש"ף דאז לכלי תקשורת ישראלי והוא נמשך כשעתיים וחצי.
כשערפאת נכנס לדירה, כבר המתינו לו אבנרי, סרגוסטי וישי. ערפאת ניגש אל אבנרי, חיבק אותו ואמר: "אני עוקב אחרי המאמרים שלך". במהלך הראיון הארוך אמר ערפאת בין היתר: "אתם היהודים יודעים יותר מכל אחד אחר שאם משמידים חלק מהעם ולא את העם כולו, יש חלקים אחרים. אם תשמידו את העם מביירות, הפלסטינים יתקיימו ממקום אחר".
באותו ראיון גילה ערפאת כי הוא חושש שיחידת צנחנים ישראלית תחטוף אותו ולכן הוא מחליף את מקום מחבואו במערב ביירות מדי שעה.
כתבה ב"ידיעות אחרונות" אחרי החזרה מביירות:
בתום הראיון הובא אבנרי לדירה שבה הוחזק הטייס הישראלי אהרון אחיעז, שנלקח בשבי על ידי אש"ף במהלך המלחמה. השניים ניהלו שיחה ארוכה ובסיומה נתן לו אחיעז מכתבים למשפחתו בישראל. לאחר הפגישה אמר אבנרי בראיון ל"ידיעות אחרונות": "עצם העובדה שיאסר ערפאת מקבל לפגישה אזרח ישראלי – לראשונה בחייו – באמצע מלחמה שעלולה לחסל אותו, היא מאורע היסטורי".
אבנרי יצא ללבנון באישור דובר צה"ל והודיע מראש שהוא הולך לראיין מנהיגים פוליטיים בלבנון. הוא בילה שלושה ימים בשיחות עם גורמים שונים ובשלב מסוים התקשר מהחלק המזרחי של הבירה הלבנונית ללשכת ערפאת במערב העיר. בשבת ב-4:00 לפנות בוקר התקשרו אליו ממשרדי אש"ף ואמרו לו שערפאת ישמח לראות אותו.
הראיון עם מנהיג המחבלים ערפאת גרם לזעם רב בישראל. אבנרי אמר לאחר חזרתו לישראל: "אם מישהו רוצה לעשות נגדי משפט על פגישתי עם ערפאת – בבקשה. נתדיין על זה בבית המשפט. העולם כולו יגיב על כך שישראל אוסרת עיתונאי ידוע מפני שהוא רוצה לשמוע מה הצד השני אומר".
אבנרי טען כי מאז 1974 הוא מקיים מגעים עם נציגים רשמיים של אש"ף, ובשנת 1976 קבעה הכנסת כי "מגעים אלה אינם עומדים בניגוד לחוק".
"אמרתי לערפאת 'אילו ישראל הייתה אומרת עכשיו בואו נעשה שלום, לו הייתה אומרת – הייתה מלחמה, לחמתם יפה, היו מלחמות גבורה בין הצדדים, אבל עכשיו הזמן לעלות על דרך חדשה של שלום". ערפאת השיב: "אנחנו רוצים בשלום. האגדה שאנו רוצים להשמיד את ישראל הייתה תמיד שקר".
ערפאת הוסיף באותו ראיון כי הפעם הראשונה שבה גילה אש"ף את כוונתו להכיר בישראל הייתה בשנת 1977, כשהמוסדות העליונים של הארגון קיבלו רשמית את ההצהרה הסובייטית-האמריקנית, שבה דובר בפירוש על שלום בין מדינת ישראל והפלסטינים ופתרון הבעיה הפלסטינית.
באוקטובר 1982 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ' יצחק זמיר, כי לא ינקטו צעדים משפטיים נגד אבנרי בשל הפגישה בביירות. הוא הורה לסגור את תיק החקירה שהעלה כי אין ראיות לעבירה פלילית.
"חיבק אותנו כאילו היינו בנותיו"
ענת סרגוסטי סיפרה היום בשיחה עם ynet על המפגש עם ערפאת: "ביולי 1982 היה מצור על חצי ביירות ואנחנו הלכנו למקום שאחרים לא הלכו אליו. נסענו לצד השני של העיר לראות איך נראה המצור משם. זו הייתה פעם ראשונה שערפאת פגש ישראלים - במהלך מצור מאוד כבד - ובסיטואציה הזאת הוא החליט לתת לנו ראיון. ואני הייתי צלמת וצילמתי את הראיון הזה.
"חיכה לנו שם מישהו מהעוזרים שלו ושלח את אחת המכוניות המשוריינות שלו. מה שרצינו זה לראות את העיר והראיון עם ערפאת לא היה מתוכנן, אבל הוא פתאום נכנס לחדר. ישבנו בדירה של מישהו שהיה עוזר שלו ודיבר עברית ובשלב מסוים נכנסו הרבה אנשים לתוך הדירה ואחד מהם היה ערפאת.
"מבחינתי זו הייתה הפתעה גדולה, זה היה מטלטל. אורי קם ללחוץ את ידו של ערפאת והוא חיבק אותנו כאילו אנחנו הבנות האבודות שלו. אני צילמתי את המפגש וצילמתי פורטרטים שלו.
"נתנו לנו להיפגש אהרון אחיעז השבוי. זה היה מאוד מרגש לפגוש אותו, כי הוא היה שבוי יחיד וחי בתנאים טובים. הקלטנו אותו וצילמנו אותו והוא העביר דרכנו מכתב לאשתו. זו הייתה פגישה מאוד לא צפויה וסוריאליסטית".
העיתונאי דן מרגלית התייחס בריאיון לאולפן ynet למותו של אבנרי. "הוא היה מקורי, משכיל, אמיץ, מקצוען, גם אם עשה דברים לא בסדר. הוא היה מאוד עקבי בעמדתו כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי. היו תקופות שהוא כן הגדיר את עצמו כיהודי, לאחרונה הוא הגדיר את עצמו כבן האומה הישראלית. הוא לא רק עמד על עמדותיו אלא גם דחף לעברן ובאומץ רב. הוא ראה את עצמו באופן אמיתי כשוחר טובתה של ישראל כפי שהוא ראה את ישראל. הוא גם היה יכול לקיים דו שיח בצורה נאותה עם אנשים שחלקו עליו באופן קיצוני".
לפנייה לכתב/ת 
