מדענים מצאו: למה יש לנו בהונות בכפות הרגליים
עדיין לא ברור מדוע האדם הקדמון החל ללכת על שתי הרגליים, אולם העובדה הזו הביאה להתפתחות הבוהן שאיפשרה אחיזה טובה יותר על הקרקע, על חשבון הטיפוס על העצים
היא האצבע הבולטת ביותר בכף הרגל, ועושה לא מעט צרות שכוללות חבלות, פגיעות, זיהומים וגם ציפורן חודרנית. אבל עכשיו גילו המדענים מדוע היא שם. התשובה נעוצה באבות אבותינו, אי שם במהלך תהליך האבולוציה.
הבוהן בכף הרגל הייתה לדברי החוקרים, האצבע האחרונה שהתפתחה אצל היונקים. הבוהן מאפשרת לנו, העומדים על שתיים, לעמוד ולרוץ, אבל כאמור היא התפתחה רק אחרי שאר האצבעות.
הממצאים האחרונים מציעים כי בעוד בני האדם הקדמונים הצליחו ללכת באופן זקוף עוד לפני למעלה מ-4.4 מיליון שנים, אולם הליכתם ככל הנראה לא הייתה ישרה ויציבה כמונו בני האדם המודרניים, אלא ככל הנראה דומה יותר לזו של יונקים פחות מפותחים, כמו גורילות, כלומר גב מעט כפוך ותנועתיות של הגוף מצד לצד.
שינוי דרמטי בהתפתחות בהליכה וביציבה
החוקרים כעת מאמינים שהבוהן הייתה זו שעשתה שינוי דרמטי, והייתה האחרונה להתפתח בכף הרגל. עד אז, לא היה בה ממש צורך, כאשר היונקים הסתייעו בשאר אצבעות כף הרגל כדי לטפס ולאחוז בעצים. משהחלה להתפתח ההליכה הזקופה על שתי רגליים, הלכה והתפתחה גם הבוהן בכל כף רגל.
הבוהן איפשרה לדברי החוקרים, אחיזה קשיחה יותר ויציבות בכף הרגל, והיא החלה להתפתח משמעותית עם התפתחות הגזע "גנו הומו", לפני כשני מיליון שנים.
החוקרים ניתחו את השינויים בכפות הרגליים באמצעות יצירת סריקות תלת ממדיות של מפרקי העצמות בדגימות מאובנים, ובמספר פרימטים. את הממצאים הם עיבדו לכדי מיפוי של עץ אבולוציוני של כף הרגל.
"כף הרגל ש להפרימטים תפקדה כאיבר אחיזה", כתבו החוקרים בכתב העת של האקדמיה למדעים PNAS, "ככזו, כף הרגל שימשה ככוח מקסימלי ויציבות במצבי אחיזה רבים". לחוקרים עדיין לא ברור מדוע האדם הקדמון החל ללכת זקוף על שתי רגליים, אולם חלק מהמדענים מאמינים כי הדבר איפשר לנו לשאת משקל על הידיים. אחרים סבורים כי הרס היערות הפחית את צורך הטיפוס על עצים והגביר את צורך ההליכה על הקרקע.
ואיך זה לאכול כמו האדם הקדמון? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
