מחשש ל"קבירת" חוק הפעוטונים: 1,700 הורים תרמו כסף עבור עתירה לבג"ץ
חוק הפיקוח על פעוטונים אושר בקריאה ראשונה - אך מחאת ההורים נמשכת. קמפיין מימון המונים לגיוס כספים לטובת הגשת עתירה לבג"ץ, שתחייב את אכיפת חוק הפיקוח הקיים, הגיע ליעד 12 יום לפני הזמן. "הקמפיין הוא דוגמה נוספת להבנה של ההורים שהגיע הזמן לפעול לטובת בטיחות ילדינו"
למרות אישור חוק הפיקוח על פעוטונים בקריאה ראשונה, מחאת ההורים נמשכת. אמש (ב') הגיע ליעדו קמפיין מימון המונים לטובת גיוס כספים לעתירה לבג"ץ שתחייב את הממשלה לאכוף את חוק הפיקוח הקיים, משנת 1965, שלא יושם מעולם. עד כה גויסו למטרה זו כ-150 אלף שקלים, באמצעות יותר מ-1,700 תורמים, כשנותרו 12 ימים עד לסוף הקמפיין.
הסיבה העיקרית לכך שההורים אינם מסתפקים בחוק הממשלתי שמקודם כעת, היא כניסתו המדורגת לתוקף והבשלתו המלאה רק בעוד כשבע שנים. החוק יתיר לראשונה פיקוח על מסגרות הגיל הרך - אבל יחול רק על מעונות שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות.
בתחילה הוא יכלול מעונות יום ומשפחתונים שבהם שוהים 28 פעוטות לפחות ולאחר מכן על מעונות שבהם 18 פעוטות לפחות. בחוק הפיקוח הקיים, לעומת זאת, מדובר על פיקוח רחב יותר - על כל מסגרת שבה שוהים יותר משני פעוטות. סיבה נוספת היא החשש שאם יוכרזו בחירות, מושב החורף של הכנסת יבוטל, הממשלה תתחלף - וייתכן שהחוק שעבר בקריאה ראשונה לא יקודם.
"גם החוק שעבר בקריאה ראשונה, על שלל חולשותיו, עוד רחוק מאיתנו", אומרת יוזמת הקמפיין, ענת דייגי. "יש פגרה ולאחריה, מי יודע מתי תהיה קריאה שנייה ושלישית. בינתיים עלולות להיות בחירות, או חלילה מלחמה, ושוב נמצא את עצמנו בלי כלום ביד, כפי שקורה כבר מעל עשור".
דייגי הוסיפה כי "החוק הישן קובע כי הפעוטונים, כולל אלה המתנהלים בבתי מגורים, יחויבו לעמוד בתקנות שיתוקנו על ידי שר העבודה והרווחה ולעמוד בפיקוח וברישוי. אך התקנות מעולם לא נקבעו והחוק לא נאכף. ב-2007 הייתה פנייה לבג"ץ בעניין בדרישה לאכוף את החוק וב-2010 שופטי בג"ץ ביקשו למשוך את העתירה, כיוון שהיו בטוחים שחוק הפיקוח החדש, שהוביל אז ח"כ לשעבר זבולון אורלב, הולך לעבור בקרוב. בפסיקה צוין כי אם לא יקודם פתרון מהותי תוך זמן סביר, ישנה עילה לפנייה נוספת. שמונה שנים עברו מאז ודבר לא השתנה".
דייגי, שבנה דויד מת בגיל תשעה חודשים בנסיבות שאינן ברורות במעון יום, סיפרה כי "שלא כפי שהגננת התחייבה, היא הייתה לבד עם שמונה ילדים, העידה שהייתה חצי רדומה, היא לא ידעה החייאה ולא היה לחצן מצוקה. כיוון שלא היו מצלמות, לעולם לא נוכל להוכיח את מה שאנחנו מאמינים שקרה שם. היינו בטוחים שהגננת עברה על החוק, הרי לא נתפש שהיא תהיה לבדה עם כל כך הרבה ילדים, מחציתם מתחת לגיל שנה. וכך גילינו שאין חוק. למעשה, היא גם הייתה יכולה להיות שם עם 30 ילדים".
"מעל 1,700 הורים לקחו חלק אקטיבי בדרישה מהמדינה לקחת אחריות מלידה", אומרת אסנת ואתורי, מיוזמי מחאת ההורים. "המצב שבו המדינה מתנערת מהאחריות לילדים מתחת לגיל שלוש הוא בלתי נסבל. יש חוק פיקוח ישן שדורש התאמות והתייחסות רחבה יותר אבל הוא פשוט לא נאכף, ובזמן שאף אחד לא לוקח אחריות ילדים משלמים פה בחייהם".
במועצה לשלום הילד אומרים כי "אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לכך שהציבור בישראל מאס בגרירת הרגליים של הממשלה בנושא הזה, הוא יכול להסיק את זה מההתגייסות המרשימה של הציבור במימון העתירה.
"אין ספק שהציבור מבין היום בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהמדינה לא יכולה להמשיך להפקיר את הילדים בגיל הרך ומשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותו כדי לדחוף את מקבלי ההחלטות להסדיר סופסוף את הפיקוח, הרישוי והסטנדרטים המחייבים לכל מסגרת שבה מתחנכים פעוטות בישראל".
יו"ר ועד הורי הגנים הארצי, עו"ד אחז אגם, אמר כי "הקמפיין הוא דוגמה נוספת להבנה של ההורים שהגיע הזמן לפעול לטובת בטיחות ילדינו. להורים נמאס מהבטחות של המחוקקים שאינן מגובות בחקיקה ופיקוח ונפעל בכל הדרכים, אם ביציאה לרחובות ואם בהליכים משפטיים שיבהירו שלא נרפה עד שנוכל לשלוח את ילדינו לישון בלילה בשקט".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "האגף למעונות יום מפקח על מסגרות מסובסדות המאפשרות שהות בטוחה של פעוטות עם סביבה חינוכית-טיפולית מיטבית. החוק הישן אינו כולל כלי אכיפה עם כושר הרתעה ממשי כמו עיצומים כספיים על מפרי החוק ואינו מתאים למציאות העכשווית. מתוך כך ולאחר ששתי ממשלות לא צלחו בקידום החוק בעבר, משרד העבודה והרווחה יזם והעביר את חוק הפיקוח על המסגרות לגיל הרך בקריאה ראשונה. החוק ייתן כלים ויציב סטנדרטים אחידים ומיטיבים לטיפול בכלל המסגרות לפעוטות עד גיל שלוש. הצוותים המקצועיים במשרד נמצאים בקשר הדוק עם ארגוני ההורים והבוקר שוב נפגשו יחד במטרה לקדם את החוק כבר עם פתיחת מושב החורף בכנסת".
לפנייה לכתב/ת 
