למרות הבדיקות: התמותה מסרטן השד בישראל - מהגבוהות במערב
למרות שישראל היא מהמובילות בעולם בבדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, גם נתוני התמותה מהמחלה הם עדיין מהגבוהים ביותר. אונקולוגים בכירים טוענים שהסיבה היא היעדר מעקב אחרי חולות שמתו בעקבות חזרה של המחלה. לדבריהם, רישום מסודר יביא לבניית תוכנית שתמנע את חזרת המחלה. משרד הבריאות: "כך מתנהלים ברוב העולם"
רופאים מומחים באונקולוגיית שד מפנים אצבע מאשימה כלפי מערכת הבריאות וטוענים שהסיבה לכך היא היעדר רישום ומעקב של נשים שחולות בשלבים מוקדמים ושהמחלה חוזרת להן בשנית. על פי רוב כשהמחלה נשנית מדובר כבר במחלה גרורתית שאין לה ריפוי.
מנתוני הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות שפורסמו בשנה החולפת עולה שמידת השימוש בממוגרפיה בישראל עומדת על 73% – הרבה מעל הממוצע במדינות ה־OECD, ובנוסף ישנו מתאם בין מספר הבדיקות לבין העלייה בגילוי המוקדם בישראל.
עם זאת, חרף העלייה המתמדת בשיעור האבחון המוקדם, שיעור התמותה מסרטן השד בישראל הינו מהגבוהים ביותר בקרב מדינות המערב ועומד על 29.5 ל־100,000.
חסרים נתונים לגבי נשים שחלו בשנית
לטענת אונקולוגים בכירים שמטפלים בסרטן שד, ברישום הסרטן הלאומי קיים רישום עדכני ומפורט לגבי חולות חדשות שאובחנו עם סרטן שד, אך לא ניתן למצוא בו נתונים לגבי נשים שחלו בשנית ומידת השפעתן על נתוני התמותה מסרטן השד. לדברי המומחים, רישום שכזה היה ודאי מחייב את המדינה לפעול להפחתת חזרת המחלה וכפועל יוצא מכך היה מוביל לצמצום בשיעור התמותה."נשים חולות סרטן שד שאובחנו בשלב המוקדם לא אמורות למות מהמחלה. לפחות 90% מהן אמורות להגיע לריפוי", הסביר גורם בכיר בתחום האונקולוגיה. "על אף זאת לחלקן תחזור המחלה. בעולם מדובר על בין 20%–30% של חזרת המחלה בקרב אלו שאובחנו מוקדם, ולרוב החזרה כבר תאובחן בשלב הגרורתי. אלה החולות שבסופו של דבר גם מתות מהמחלה".
לדברי הגורם רישום לאומי של נתוני חזרת המחלה יחייב את המדינה לדיון מקצועי בנושא ולבנייתה של תוכנית שתפחית את שיעור הנשים שהמחלה חזרה אצלן. "המדינה צריכה לבצע מעקב אחרי ההיענות לטיפול של חולות בסיכון גבוה" הוסיף.
"יש צורך לבדוק כמה נשים נענות לטיפול כימותרפי משלים אחרי הניתוח, האם כל הטיפולים להפחתת הסיכון לחזרת המחלה נגישים ואכן ניתנים לחולות, האם כל החולות עוברות הערכת סיכון לטווח הארוך, האם כל החולות בכלל מודעות לסיכון לחזרת המחלה והאם כולן מקבלות את כל המידע הנדרש והאם קופות החולים נמדדות על מניעת חזרת המחלה. כרגע אין אפילו דיון על זה ואף אחד לא באמת יודע לכמה נשים חוזרת המחלה כגרורתית בישראל וזה כשלעצמו לא הגיוני".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לא נכון להשוות את שיעור התמותה מסרטן השד בשנה קלנדרית מסוימת לשיעור אבחון מקרים חדשים ולהסיק מכך לגבי קטלניות המחלה. שיעור התמותה מסרטן השד קשור קשר הדוק למספר החולות במחלה, בעיקר מספר החולות בעשור הקודם, שכן נשים שמאובחנות עם סרטן השד לרוב שורדות מספר לא מועט של שנים גם אם הן נפטרות לבסוף ממחלתן. שיעור התמותה אינו מעיד על קטלניות המחלה.
מטרת הרישום הלאומי לסרטן היא מעקב אחרי גידולים חדשים ולבצע מעקב אחרי מהלך המחלה בכל חולה, כך גם מתנהלים רוב רישומי הסרטן בעולם. מידע לגבי התקדמות המחלה ניתן להשיג מהצלבת נתוני הרישום עם רישומים קליניים או מביצוע מחקר מעקב מוגבל בזמן".
למרות זאת המכון הלאומי לסרטן בארה"ב העניק באוקטובר האחרון לד"ר רות עציוני מענק לחמש שנים למילוי פערים בנתוני הישנות המחלה בסרטן שד.
ד"ר עציוני, היא ביו־סטטיסטית בחטיבת מדעי הבריאות הציבורית של מכון פרד האצ'ינסון.
נכון לעכשיו, תוכנית המעקב בארה"ב מספקת מידע מקיף על אבחון סרטן וכמה נתונים לגבי טיפול ראשוני והישרדות, אך היא אינה אוספת מידע על הישנות סרטן גרורות. המכון הלאומי לסרטן זיהה היעדרות זו כפער קריטי במעקב אחר סרטן. חולות סרטן שד גרורות וארגוני תמיכה קראו גם למכון הלאומי לסרטן למלא את הפעל של הנתונים הללו על ידי רישומם, וד"ר עציוני קיבלה את המענק על מנת למלא את הפערים בנתוני הישנות גרורות של סרטן השד. לדברי ד"ר עציוני, הדבר יאפשר לצוות שלה ללמוד על ההישרדות בסרטן שד.
לפנייה לכתב/ת 
