גשר ההלכה: רבנים, לכו לעבוד
צאו לנו מהחיים, תנו לנו לבנות גשרים. אלוהים אוהב גשרים. זה דבר שמחבר. תהיו קצת רבי שלום שבזי. הוא לא היה מציק לנו בגלל גשר, הוא היה עסוק מדי בעבודה
תגידו, כמה רבנים יש בארץ? האם הם מוסמכים רשמית? יש להם תעודה? כמה משגיחי כשרות יש? כמה מוהלים? כמה עסקנים חרדים יש - כאלה שיושבים בכנסת ומפעילים את הפוליטיקאים רפי עמוד השדרה שלנו? מתי יקום כאן מישהו ויגיד לאלה המתערבים לנו בחיים שזהו, מספיק. שצאו לנו מהוורידים. שתנו לנו לבנות גשרים בסופי-שבוע כי ככה ההפרעה למי שאשכרה עובדים תהיה מינימלית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
או לפחות, אתם יודעים מה? צאו לעבוד. העובדה שחלק מכם עובדים רק את הקדוש ברוך-הוא, וגם מכתיבים לנו את אורח החיים כאן, תוציא יום אחד אנשים לרחובות. בינתיים זה מתבטא בקיטורים חלושים, אבל כולי תקווה שיום אחד יבין הרוב התורם במדינה הזו, שבאופק אורב לנו משהו לא טוב; מיעוט של עסקנים חרדים שמגונן על ציבור שלא ממש עובד, ובו בזמן משנה לנו סדרי חיים.
עוד דעות בערוץ היהדות :
התנגשות של אמונות: מלחמת הערכים הישראלית/ אוהד שקד מנדלבוים
אתם הרי לא נוסעים בשבת, אז מה אכפת לכם שנבנה גשר? אתם מעדיפים שנעצור את המשק בשבוע העבודה, עם חסימת צירים ראשיים בגלל עבודות - וחושבים שאלוהים ימחא לכם כפיים? אלוהים אוהב גשרים. גשר זה דבר שמחבר.
הרבנים לקחו על עצמם את תפקיד האלוהים
אני חושב שאם רוב אלה המתקראים רבנים היו מוצאים עבודה מכובדת יותר, הכול היה נראה אחרת. לא היה להם זמן להציק לנו. כשאני רואה במה חלק מהם עוסקים, אני מתמלא רגשות מעורבים של קנאה וזעם; אנשים שעובדים בלנהל לאנשים אחרים את החיים, והפכו לבירוקרטיה כלכלית שאני לא בטוח כלל שאלוהים מחבב אותה.
האם מותר לחתוך נייר טואלט בשבת, לפתוח פקק של מיץ תפוזים - ממתי ההתעסקות הזו בזוטות, הפכה לעיקר היהדות? מאז שאלוהים לא מדבר אלינו, הוואקום הזה שהותיר משך אליו רבנים המנסים להטיל עלינו אימה, ועוסקים בהלכות פתיחת שימורים בשבת – ווטו על עבודות שיכלו לפתור את המצוקה שלנו באמצע השבוע.
רבנים בשר ודם לקחו על עצמם את התפקיד של אלוהים. מה השלב שבו הם הפכו לקדושים? אנחנו יודעים לבקר משטרים אפלים סביבנו. איראן וסעודיה, למשל. אבל מה עם בני ברק? מה איתנו? כמה חשוכים אנחנו באמת?
געגועים לצניעות
איפה היהדות שבה אנשים עבדו לפרנסתם, התפללו ועסקו בצדקה ובמעשים טובים? מה קרה ליהדות ספרד ואשכנז, זו של הסבא והסבתא של כולנו, נטולת הסממנים הפאשיסטיים? זו שבה אנשים מאמינים חיו את חייהם בלי להציק לאף אחד, וכוחם נבע מצניעותם?
התשובה היא באנשים שליבם גבה. למדינה שלנו נוח להתעסק עם "מאפיונרים של דת", כי הם מושכים אחריהם קהל שבוי ומפוחד. כך צומחים בינינו בשנים האחרונות רבנים חמורי סבר, חסרי חוש הומור, שאלוהים לא איתם. ככל שמרגישים פחות את אלוהים, כך עולה מספר הרבנים. יש ביניהם גם נעימים ואנושיים, אבל קולם כמעט שלא נשמע בתוך התחרות הזו של "מי יהיה יותר קיצוני בעולם הזה, כדי לקבל מושב טוב יותר בעולם הבא".
הגיע הזמן לנער אתכם מהכתפיים שלנו, ויפה שעה אחת קודם, כדי שאולי אז אלוהים יחזור. תמצאו עבודה, תהיו רבנים בשקט ובצניעות, תלמדו מרבי שלום שבזי שאהב את המלאכה ושנא את הרבנות, ציטוט משמעיה, שכיהן כנשיא הסנהדרין בסוף תקופת החשמונאים, בפרקי אבות.
רוצים כבוד? לכו לעבוד
תמצאו עבודה נורמלית שמכבדת את בעליה. אתם לא חייבים להיות משגיחי כשרות. יש ים של עבודות בחוץ. תעבדו גם אתם מיום ראשון ועד יום שישי, ובלילות - בדיוק כמו רבי שלום שבזי - אתם יכולים לשבת, ללמוד וללמד תורה. אולי אז יתחילו לכבד אתכם.
נכון לרגע זה, זה לא ממש קורה. אתם ביורוקרטים של הלכה, ישות ניהולית נטולת נשמה. רוצים כבוד? לכו לעבוד ותפסיקו לעסוק בעיצוב החיים שלנו בכוח. ואנא, אל תסרסרו לנו ביהדות. שחררו אותנו מהרצינות התהומית והחשיבות העצמית. פשוט תהיו קצת רבי שלום שבזי. הוא לא היה מציק לנו בגלל גשר, הוא היה עסוק מדי בעבודה.
לפנייה לכתב/ת 
