פרויקט Q: המטבע הווירטואלי שסוחף את הישראלים
"אומרים שזה הביטקוין הבא, יוזמה של יוצא 8200" - במילים האלה עברו בשבועות האחרונים עשרות הודעות וואטסאפ בישראל. הונאת פירמידה או מיזם רציני? ומה אפשר להפסיד אם נרשמים (בחינם)?
כבר כמה שבועות שהודעת וואטסאפ ויראלית משגעת את הישראלים (ולא רק אותם). היא עברה בין הקבוצות כאש בשדה קוצים, בניסוחים שונים, ומילאה פוסטים בפייסבוק ובאינסטגרם וציוצים בטוויטר. "יש מטבע וירטואלי של בוגרי 8200", מבשרת ההודעה, ומבטיחה: "כרגע הוא חינמי, רשום שהם משערים שזה יהיה שווה 150 אלף שקל". משם זה הגיע לתקשורת, והשבוע פורסמו כתבות בעיתונות הכלכלית שרק תידלקו את ההתלהבות. אך סימני השאלה נותרו רבים: האם מדובר בהבטחה אמיתית? הונאת פירמידה? ואולי סתם חלום מופרך אך בלתי מזיק?
החלום הזה שייך ל-Initiative Q ("מיזם קיו") חברת סטארטאפ חדשה של היזם הישראלי הוותיק סער וילף, שכבר הקים חברות ואף היה חתום על יותר מאקזיט אחד. כעת הוא שואף להקים רשת תשלומים חדשה ומתקדמת, עם מטבע וירטואלי חדש, שיפתרו את הבעיות בשיטות התשלום הקיימות כמו מזומן ואשראי. כדי למשוך משתמשים חדשים, החברה מציעה הצעה שנשמעת חסרת סיכון: "הירשמו לאתר, הזמינו חברים נוספים, וקבלו בחינם מטבעות וירטואליים המכונים Q. כיום הם חסרי כל ערך, אך אם הכל ילך כשורה, והמיזם יתרומם - בעתיד המטבעות הללו יהיו שווים הון תועפות".
מיזם Initiative Q פעיל כבר מספר חודשים, וזכה להצלחה בולטת במיוחד בישראל: וילף אומר ל"ידיעות אחרונות" כי עד כה נרשמו למיזם מאות אלפי ישראלים. זה קרה, כמובן, הודות לאותה הודעה ויראלית של "מטבע וירטואלי של בוגרי 8200". וילף הוא אמנם יוצא יחידת 8200, אך הוא מבהיר כי ההודעה הזו לא הופצה על ידיו, והוא לא אחראי על הייחוס ל"בוגרי 8200". "מישהו החליט לעשות את הקישור הזה, וזה תפס", הוא אומר. הוויראליות המדהימה של ההודעה תפסה גם את וילף לא מוכן, ולמעשה הוא מודה שהחברה כבר קיבלה חשיפת-יתר בישראל. "אנחנו מנסים כמה שיותר להימנע מריכוז גיאוגרפי גדול מדי של המטבע", הוא מסביר. "הישראלים בדרך להיות חצי מכלל המשתמשים שלנו וזה לא בריא. אנחנו לא רוצים עוד חשיפה כאן".
אז למה לדעתו הרעיון תפס במיוחד בקרב ישראלים? "אנחנו מוכרים קונספט. תירשם בחינם, ואולי תקבל משהו שווה בעתיד, ואולי לא. אנשים חושדים שעושים להם תרגיל שהם לא מבינים. עם זאת, ישראלים יכולים להגיד - זה חבר של חבר, אני מכיר את היזם, זה 8200. ואז יורד החשש והמחסום הראשוני".
מילת הקסם 8200 היא לא כל הסיפור. מאז ומתמיד אנשים חולמים על התעשרות מהירה ללא מאמץ, אבל בשנים האחרונות קרה משהו שהוכיח שלפעמים חלומות כאלה גם מתגשמים: קוראים לזה "ביטקוין". מי לא תפס את הראש אחרי העלייה המטורפת בערכו של המטבע הווירטואלי, והחלו להופיע סיפורים על אנשים שהשכילו לרכוש ביטקוין בימיו הראשונים בסכומים זעומים והפכו למיליונרים ומעלה. איך לא קנינו כשהייתה הזדמנות, איך, אנחנו חושבים לעצמנו. לכן, ההצעה להיכנס למשהו חדש, שאולי יום אחד יהפוך אותנו לעשירים - לצד החשש מלהיות שוב אותו הפראייר שמחמיץ את הבוננזה – הופכים את Initiative Qלפיתוי עצום. בעיקר כשאין מחיר אמיתי שצריך לשלם. ב-Initiative Q מודעים היטב לפיתוי הזה ומנצלים אותו היטב. באתר המיזם כתוב בבולטות: "תחשבו על זה כאילו אתם מקבלים ביטקוין בחינם לפני 7 שנים".
ניסיונות העבר כשלו
אם רוצים להבין את הפילוסופיה והמודל הכלכלי המלא מאחורי Initiative Q, מומלץ להיכנס לאתר ולקרוא באריכות. אך על קצה המזלג, הרעיון הוא כזה: מערכות התשלומים הקיימות, כמו כרטיסי אשראי, מזומן והעברות בנקאיות, הן מיושנות, לא יעילות, כרוכות בעלויות יקרות וחשופות להונאות. לכן, החברה רוצה ליצור מערכת תשלומים חדשה לחלוטין וחדשנית, הכוללת את הטכנולוגיות הכי מתקדמות, מה שיאפשר תשלומים והעברות כספים באופן קל, מאובטח, מהיר וזול.
תיאורטית, אם בתי עסק, אתרים ולקוחות יאמצו את שיטת התשלום החדשה, היא תתבצע בפשטות ובקלות באמצעות המטבע הווירטואלי Q שהמציאה החברה. הוא חסר ערך, אך לפי מודל כלכלי שנוסח על ידי הכלכלן האמריקאי לורנס וייט, אם המיזם ינחל הצלחה ערך כלל המטבעות בעתיד יגיע לטריליוני דולרים.
הבעיה? בפועל כנראה אף אחד לא יאמץ סתם כך שיטת תשלום חדשה כזו, וניסיונות דומים כאלה נעשו בעבר ונכשלו. לכן, כדי לשכנע אנשים להצטרף למיזם כבר בתחילתו וליצור בסיס משתמשים רחב החברה מחלקת מטבעות בחינם, עם הבטחה שאם המיזם יצליח - הם יהיו שווים הון. "נבואה שמגשימה את עצמה", כהגדרת החברה.
כרגע ניתן להירשם רק דרך לינק הזמנה. כל אדם שנרשם באמצעות מייל וסיסמה (או לחילופין עם חשבון גוגל, פייסבוק או טוויטר) מקבל סכום מסוים של מטבעות, ואם הוא מזמין עוד 5 חברים הוא מקבל מטבעות נוספים. ככל שמצטרפים למיזם יותר מוקדם, מקבלים יותר מטבעות. למשל, מי שהצטרף בימים האחרונים היה יכול לשמור אצלו מטבעות בערך עתידי תיאורטי של קרוב לכ־130 אלף דולר. בחברה דוחקים במשתמשים להקדים ולהירשם, שכן מלאי המטבעות המחולק חינם ייגמר לבסוף.
לרבים, אפילו כאלה שנרשמו למיזם, ברור שמשהו כאן מריח מוזר. קשה להגדיר מה בדיוק, כי אף אחד לא נדרש להוציא מכיסו כסף. הסיבה לתחושה הזו היא ששיטת השיווק שבה נקטה החברה – המעודדת אנשים להיכנס מוקדם ולהזמין חברים כדי להרוויח כסף - זהה לתרמית פירמידה. יש לציין כי הדעות בקרב מומחים וגורמים שבחנו את המיזם די אחידות: לא מדובר בהונאה (ובוודאי לא וירוס, כפי שטענה הודעה שקרית ויראלית שהופצה בימים האחרונים). ככל הנראה, זהו רעיון אמיתי, של יזם רציני ובעל ניסיון, בעל כוונות כנות. עם זאת, זה לא מונע ממומחים לבקר בחריפות את המיזם.
"היזמים מאוד רציונליים ומופתעים מהתנהגות אנושית לא רציונלית", אומר חנן כהן, המפעיל את האתר הוותיק "לא רלוונטי", שבודק את אמינותן של שמועות והודעות שרשרת. "מחלקים כסף בחינם, מעודדים אנשים להזמין חברים, ולא צופים שיתייחסו אל זה כפירמידה. מחלקים כסף בחינם עם קישור לאתר לא מוכר ולא מצפים שיתייחסו לזה כאל תרמית".
וילף אומר כי בחברה דווקא צפו את התגובות הספקניות והחשדניות. "זו הבעיה מספר אחת שלנו", הוא מודה. "קשה לתת לאנשים משהו בחינם בלי שיחשדו. אבל מה לעשות, אנחנו באמת נותנים משהו בחינם. לא אדרוש כסף רק כדי שזה ייראה אמין".
מה יש להפסיד?
אחת מנקודות המכירה המרכזיות של המיזם היא ש"אין לאנשים מה להפסיד" מההרשמה, כי היא לא עולה כסף. אבל יש הטוענים אחרת. "יש לכם מה להפסיד, ויש להם מה להרוויח", אומר עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לטכנולוגיה ומשפט, שכתב השבוע פוסט מפורט בנושא. הוא ניתח את תנאי השימוש של החברה ומצא כי החברה שומרת את המידע של הנרשמים (שם ואימייל) אבל גם את המידע הנוגע למי הזמין מי – כלומר מידע על רשת הקשרים של כל משתמש. "הם בעצם יוצרים מאגר של אנשים משפיענים, שיודעים להניע אנשים אחרים לפעולה במהירות וביעילות", אומר קלינגר.
תיאורטית, הוא מסביר, אפשר להציע לפוליטיקאים להשתמש במידע הזה כדי להגיע לאנשים האלה ולנצל את הקשרים שלהם ויכולת ההשפעה שלהם, וכך להפיץ מסרים בצורה יעילה. "אמנם זה לא פלילי, זה משהו שנעשה כיום על ידי פייסבוק וחברות אחרות, אבל זו דרך לייצר השפעה על פוליטיקה באמצעות מידע. באותה צורה אפשר גם להציע לחברות מסחריות", מוסיף קלינגר, ומסכם: "זה לא אמצעי תשלום אלא רשת חברתית. הם יודעים לזהות השפעות ואיך טרנדים מתפשטים בעולם. זה שווה הרבה לחברות פרסום ומחקר".
וילף דוחה את הטענה: "זה מגוחך. מאגר כזה שווה אולי עשרת אלפים דולר. זה שבריר ממה שכבר הוצאתי על הפרויקט. אין לי שום עניין להתעסק בדברים בסדר הגודל הזה, מה גם שזה לא חוקי, יחשוף אותנו לקנסות ולתביעות, ונוגד את מדיניות הפרטיות שלנו".
בפועל אין מוצר
צריך להבין, מיזם Initiative Q הוא כרגע בגדר קונספט ורעיון בלבד. מערכת התשלומים המובטחת עדיין לא קיימת. בפועל, אין מוצר ואין טכנולוגיה. כן, מה ששמעתם: קודם גורמים לאנשים להירשם, ואחר כך בונים את המוצר. הפוך לגמרי ממה שאנחנו רגילים בעולם העסקי. "יש לנו דרך ארוכה מאוד, זה שלב ראשון מתוך עשרה שלבים שצריכים להצליח. זו עבודה קשה ומשימה קשה", אומר וילף. את הכסף הראשוני הביא מכיסו, אך הוא אומר כי בהמשך יהיה צורך להביא השקעות נוספות של עשרות מיליוני דולרים.
בחברה מבהירים שמטבע ה-Q אינו מטבע קריפטוגרפי כמו ביטקוין. ובכל זאת, לאחרונה ספג המיזם ביקורת נוקבת מצידו של דיוויד ג'רארד, סופר ואיש טכנולוגיה בעל גישה ביקורתית כלפי כלפי טכנולוגיית בלוקצ'יין, וכלפי מטבע הביטקוין ומטבעות קריפטוגרפים אחרים. גם הוא מציין כי החברה יוצרת מאגר "רעיל" של מידע פרטי, ותוקף את שיטת השיווק בסגנון תרמית פירמידה. "לא הייתי משקיע בחברה הזו", כתב. "אם אתם רוצים להירשם כדי לקבל קצת 'אפוני קסם' של חברה פרטית כלשהי, עשו זאת, אך נקטו בזהירות".
למשל, ג'רארד תוהה מדוע בכלל חברה שמקימה רשת תשלומים זקוקה למטבע חדש. הרי למה לא ליצור רשת תשלומים חדשה המבוססת על המטבעות הקיימים כיום? לדברי וילף, יש יתרונות במטבע חדש, למשל שהוא גלובלי, נטול שערי חליפין, ומאפשר ניהול מערכת מוניטרית בצורה טובה יותר. אך וילף מודה שהמטבע החדש הוא לא בגדר 'חובה'. "הסיבה העיקרית ליצור מטבע כזה היא התמריץ שהוא מהווה לאנשים להצטרף, וזו הדרך היחידה להקים רשת תשלומים חדשה", הוא אומר.
טענה נוספת היא שנראה כי החברה לוקחת על עצמה להיות בנק מרכזי פרטי שישלוט בכסף – מה שמהווה בעיה בפני עצמה. "מזל שאף חברה פרטית מעולם לא לקחה את הכסף של כולם והסתלקה איתו", כותב ג'רארד בציניות. וילף טוען בתגובה: "אנחנו לא נהיה בנק מרכזי. תהיה ועדה מוניטרית עצמאית שתפעל בנפרד מהחברה, חבריה ייבחרו דמוקרטית והיא תנוהל על ידי כלכלנים. לא נוכל להשפיע ולשלוט על המטבע ועל הכמות במחזור. זהו פתח לצרות ויפגע קשות באמון".
אפשר למצוא עוד הרבה טענות וביקורות נגד Initiative Q. נכון, זהו חלום, ייתכן מאוד שמופרך, המנצל את חולשתם של אנשים להבטחות עושר קל. אבל מצד שני, אפשר לראותו גם כרעיון טכנולוגי שאפתני להפליא, של יזם שאולי רק רוצה לשפר קצת את העולם שבו אנו חיים. הוויכוח יימשך, סיכויי ההצלחה קלושים - וכנראה בקרוב יגיע השיגעון הבא וכולנו נעבור הלאה. בכל מקרה, נכון לעכשיו היחיד שיכול באמת להפסיד כסף מכישלון של הרעיון הגדול הזה הוא סער וילף עצמו.
