ההפסד כולו שלנו: החרדים נאבקים על השבת בשבילכם
הגיע הזמן שתבינו: מהמאבק לשמירת השבת בפרהסיה הציבורית החרדים לא מרוויחים כלום. זמירות השבת יישמעו בבני ברק גם אם בתל אביב יעבדו מאות פועלים. זה מאבק שנובע מאכפתיות אמיתית. בין העיר העברית הראשונה לצביונה היהודי נותר גשר אחד, אחרון ורעוע. בשם דורות של שומרי שבת, אל תהרסו אותו
בכל פעם שסוגיית העבודות בשבת במרחב הציבורי עולה לסדר היום - אני מוצא עצמי נתקף בהרהורים על הנטייה החרדית ארוכת השנים לעמוד על המשמר ולדרוש את צמצומם של חילולי השבת בפרהסיה הישראלית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אני רואה את הפוליטיקאים המשולהבים מהצדדים השונים של המפה הפוליטית, שממהרים לתפוס טרמפ על כל דרישה חרדית לצמצום עבודות בשבת כדי לעשות קורטוב נאה של הון תקשורתי ולהיבנות פוליטית; אני עוקב אחר כלי התקשורת שמצחצחים מקלדות בחדווה גלויה; אני בוחן את דעת הקהל שמתקוממת בחלקה - ותמיד יש בי צד שאומר: לכל הרוחות, בשביל מה זה טוב לציבור החרדי?
עוד דעות בערוץ היהדות :
איך בדיוק מועילים המאבקים הללו לאינטרסים שלנו כציבור? מה לצביון השבת בתל אביב ולאיכות חייו של החרדי הממוצע בבני ברק? מדוע שלא נסתגר בגטו תרבותי משלנו, נתמקד בשמירה על זכויות הפרט שלנו, ומצדנו שהמדינה תישטף בגל עכור של חילולי שבת ממטולה ועד אילת, שימחקו את שרידי סממניה היהודיים?
במה, אני שואל את עצמי בכל פעם מחדש, ישתנו חייו של הציבור החרדי אם רכבת ישראל, מע"צ, עיריית תל אביב-יפו, ובעצם כל גורם שיחפוץ בכך - יקבל יד חופשית להפוך את יום השבת ליום עבודות לאומי? אם הנושא מעורר אנטגוניזם כה גדול, מה אכפת לי ולו שאת חוצות הערים ישטפו אלפי פועלים בכל שבת, ומדינת ישראל תיפרד, סופית ורשמית, מערך השבת - הסמל הבסיסי שאמור לאפיין אותה כמדינה יהודית?
בבני ברק השבת נשמרת כהלכה? בביתר עילית מתנהלים החיים כסדרם? אז יתכבדו הפוליטיקאים החרדים לדאוג לנוחיות של הציבור ששלח אותם לכנסת, ויאפשרו לכל מי שרוצה, לבטל את השבת ולהעלימה מהמרחב הציבורי, בדיוק כפי שדורשים כוהני דת החילוניות.
עזבו אותי, תקשיבו לאחד העם
אבל רגע לפני שאני מחליט שהגיע הזמן להנמיך פרופיל ולהשלים עם הפיכתה של השבת ליום עבודות לאומי - אני נזכר במרכיב העדין שעומד בבסיס המאבק החרדי לשמירת השבת בפרהסיה הציבורית. אני נזכר, שישראל היא מדינה יהודית (עדיין), ושאחד הסמלים הבולטים של העם היהודי במשך אלפי שנים - הוא ערך השמירה על השבת כיום מנוחה.
אני נזכר בפסוק המופיע בספר שמות (פרק ל"א): "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם". יום המנוחה, אני נזכר, הוא מתנת העם היהודי לאנושות. איך אפשר להשלים עם מצב שבו מדינת היהודים מתנכרת לנכס ההיסטורי הזה והופכת את השבת ליום עבודות לאומי?
ברגעים האלה אני נזכר גם במאמרו של אחד העם - "שבת וציונות". אחד העם לא נחשד בהיותו אדם דתי – הוא היה רחוק מכך, אבל חילוניותו לא הפריעה לו לכתוב את הדברים הבאים:
"אין צורך להיות ציוני או מדקדק במצוות בשביל להכיר את ערך השבת... מי שמרגיש בלבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, הוא לא יוכל בשום אופן - אפילו אם אינו מודה לא בעולם הבא ולא במדינת היהודים - לצייר לוֹ מציאות של עם ישראל בלי 'שבת מלכתא' (שבת המלכה). אפשר לומר בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת - שמרה השבת אותם... היעלה על הדעת שאפשר לאדם להיות ציוני, או גם אחד מראשי הציונים - מבלי לשמוע בעמקי נפשו קול מחאת הרגש הלאומי נגד ביטול השבת?..."
את המצעדים שלך, חולדאי, לא גידפת
כששמעתי את ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, עומד ומגדף את הממשלה על שהחליטה שלא לאשר את הבקשה לבצע את העבודות לשיפוץ גשר יהודית דווקא בשבת - עשיתי דבר פשוט: נכנסתי ל"גוגל" וחיפשתי את התוצאה "רחובות תל אביב ייסגרו לתנועה".
ראו זה פלא: בתוך שניות עלו עשרות רבות של תוצאות המדווחות על סגירת כבישי תל אביב כמעט בכל שני וחמישי. העילות לחסימת הצירים המרכזיים בעיר בשעות השיא של התנועה – רבות: מהפגנות, דרך מרתונים ועד למצעדים, מִפגנים ומה לא.
כל טרנד עולמי מכל פינה בגלובוס מוזמן לתל אביב אחר כבוד, בשיתוף עם חברות מסחריות שפורסות חסות על האירוע ומעשירות את קופת העירייה. בדרך נגרמים פקקי ענק שתוקעים חצי מכבישי תל אביב למשך שעות ארוכות. רבבות נהגים מוצאים עצמם חסרי אונים, תקועים ואבודים בגלל עוד קפריזה בינלאומית שמישהו דאג לייבא לעיר העברית, ואבוי למי שיפצה פה ויקטר על תרבות החסימות העונתית. "זו הייחודיות של תל אביב", יסבירו לו, וימליצו לו לחפש דרכים חלופיות.
אז עבור מרתון תל אביב, מצעד הגאווה, יום ללא רכבים ולילה לבן - אין בעיה לשתק את העיר. אבל למען הערך היהודי הלאומי, סמלו הבולט והידוע ביותר של העם היהודי לאורך כל דורותיו - אסור לסגור אפילו כביש אחד בשעות הלילה למשך חודש אחד? מישהו יודע להסביר את ההיגיון מאחורי המשוואה המשונה הזו?
תפנימו: החרדים רק מפסידים מזה
הגיע הזמן להבין ואף להפנים: חוץ ממתקפות, גידופים, ועדרים של פוליטיקאים שעושים עלינו סיבוב ציני - החרדים לא מרוויחים דבר וחצי דבר מהעובדה שבגשר יהודית לא יתבצעו עבודות בשבת.
זמירות השבת יישמעו מחלונות הבתים בבני ברק באותה נעימוּת משפחתית שובת-לב - גם אם באותה שעה בדיוק יתייצבו בתל אביב מאות פועלים מיוזעים שייאלצו להתנתק מבני משפחתם בערב שבת כדי לעבוד על הקמת הגשר החדש. מהמאבק החרדי לשמירת השבת בפרהסיה הציבורית – החרדים לא מרוויחים כלום; הם רק מפסידים במשחק הפוליטי ובקרב על דעת הקהל. זהו מאבק שנובע נטו מאכפתיות אמיתית וכנה לשרידי סממניה של המדינה שלנו כמדינה יהודית.
ייתכן שבעתיד הרחוק, בצוּק העתים ובגבוֹר המתקפות והמאבקים - הציבור החרדי יישבר, ויחליט להתנתק רגשית ממה שקורה סביבו. הוא ישלים בכאב עם חילוניותה של המדינה, יחדל להיאבק למען יהדותה, ויאפשר לכל מי שירצה לחלוף על פני השאריות האחרונות שנותרו מהפרצוף היהודי החבוט של המדינה, להנחית עוד אגרוף מכאיב ולהמשיך הלאה בדרכו.
בינתיים, עדיין אכפת לנו. אנחנו עוד חשים מעורבים רגשית כלפי צביונה של המדינה כמדינת העם היהודי, ומתעקשים, מהמקום הכי כנה ואמיתי של זהותנו היהודית, שמצביונה היהודי של המדינה יישאר ולוּ המרכיב הסמלי והבסיסי הזה של השמירה על השבת בפרהסיה הציבורית.
בין העיר העברית הראשונה לצביון היהודי שלה נותר גשר אחד, אחרון ורעוע - גשר יהודי(ת) של השמירה על יום המנוחה היהודי. אנא, בשֵם דורות של עם יהודי שומר שבת, אל תהרסו את הגשר.
- הכותב הוא איש תקשורת וסגן עורך העיתון החרדי "משפחה"