מי נותן חסות לבני יהודה? / "המשקיף"
לברק אברמוב היו שמונה מיליון שקלים לשלם לחבריו הקומבינטורים על חסות לליגת העל, אבל הקבוצה האומללה שלו נשארה בלי רכש. השופט ארז פפיר לא משלם על העוולות שלו, אבל אתם משלמים ועוד איך את העמלות שלכם
זו הייתה תמונה מושלמת לאירוע הפתיחה, אם תרצו - ערב הגאלה של הכדורגל הישראלי. משחק ראשון ב-2018/19 במתקן השכונתי והמיושן באשדוד שנקרא פעם "מגרש המעברה", עם יציע מיוחד בין דודי השמש של הבניין הסמוך וכמה צופים מבסוטים עד הגג.
בתא המכובדים ישב יו"ר ההתאחדות המיועד משה זוארץ, שנבחר ע"י חבריו הקומבינטורים. לצידו ג'קי בן-זקן, דמות מוכרת לשב"ס, שאין לו שום תפקיד רשמי בקבוצה אבל עושה בה כרצונו. לא רחוק מהם, קבלו את הספונסר החדש של הליגה - המסעדן ברק אברמוב - שהחברים מדירקטוריון המינהלת סגרו איתו עסקה, בלי לדפוק חשבון לניגוד העניינים ולעניינים שיש לו עדיין לסגור עם חוקרי המשטרה.
על הדשא, איך נגדיר זאת בעדינות, כדורגל עצבני ברמה ירודה. בעיקר בלטה בחולשתה בני יהודה, שנפרדה במהלך הקיץ מכמה שחקני מפתח, אך לא דאגה למלא את החסר. לא פלא שאוהדיה הנאמנים שאלו את עצמם לפני, במהלך ואחרי המשחק: אם לבעלים היו שמונה מיליון שקלים כדי לתת חסות לליגה כולה - לטובת פרסום עסקיו בתחום הקולינריה - איך לא נמצא תקציב לחיזוק הולם של המועדון? עניי שכונתך קודמים.
מי ירחיק את פפיר?
השופט השחצן ארז פפיר לא היה צריך לשפוט אתמול אחרי הטעות הקשה שלו בחצי גמר גביע הטוטו. בלם מכבי חיפה אליסון דוס סנטוס, פרובוקטור ידוע, הצמיד ראשים עם החלוץ היווני של הפועל חיפה, תנאסיס פאפאזוגלו, ולפתע צנח מתפתל על הדשא כאילו חטף ראסיה אדירה עם חשש לזעזוע מוח. פפיר קנה את ההצגה המגוחכת ומיהר להניף אדום ליווני. פאפאזוגלו המורחק לא יכול היה לשחק אתמול (הקבוצה הסתדרה מצוין בלעדיו), בעוד השופט הפשלן קיבל פרס וניהל את משחקה של האלופה בקריית שמונה.
לקראת הסיום אמש, פפיר גם שלף צהוב למגן המארחת חגי גולדנברג, והעניק כדור חופשי להפועל באר שבע, על חסימה שנראתה חוקית למהדרין. אז נכון, ה-VAR עוד לא הגיע, אבל כן הגיע הזמן שבהתאחדות יתקנו את העוול לשחקנים שהורחקו ללא הצדקה, ויטילו עונש השעיה זהה על השופט הנפוח ועל הפרובוקטור שהפיל אותו.
לכם זה עולה יותר
באופן כללי, האוהדים הנאמנים ימשיכו להימצא אצלנו בתחתית סדר העדיפויות, והנה עוד דוגמה לנושא שהשתרש באימפריית המאכערים והתקבל בטבעיות - העמלות.
כרטיס מבוגר למשחק בין הפועל חיפה למכבי נתניה אתמול ביציע המערבי בסמי עופר, עלה למזמינים באינטרנט 104 שקלים, למזרחי - 93, ולנשים, חיילים וילדים 49. המחירים כוללים עמלה ודמי טיפול. למשחק מחר בין מכבי פ"ת לבית"ר ירושלים נקבע מחיר אחיד של 71 שקל. איך מגיעים במשרדי הכרטיסים דווקא לסכומים הבלתי עגולים הנ"ל?
השיטה פשוטה: עשרה אחוזים עמלה מהמחיר הנקוב בקופה, פלוס חמישה שקלים דמי טיפול. כך הופך כרטיס שמחירו 90 שקל - ל-104 באינטרנט, כרטיס ב-80 יקפוץ במכירה מוקדמת ל-93, ועל כרטיס חייל/ילד ששוויו בקופת האצטדיון 40 שקל, תשלמו עם העמלות 49. זהו כמובן עיוות חסר היגיון, שמאפשר למשרדי הכרטיסים לעשות רווחים קלים על גב אוהדי הכדורגל, בלי שום קשר לרמת השירות.
חישוב פשוט לא פחות יגלה שמבוגר שבחר באופציה היקרה ביותר משלם 15.5 אחוזי עמלה, בעוד שחיילים וילדים נדרשים להוסיף באינטרנט לא פחות מ־22.5 אחוז(!) עבור ה"טיפול" והשירות. אפשר כמובן לשאול איזה שירות ומה הטיפול? הרי את הכרטיסים האוהדים מדפיסים בבית.
המסחרה על גב הצרכנים עלולה להיות שערורייתית פי כמה אם תרצו לקחת למגרש את הילדים. קחו לדוגמה הורה שרוצה לרכוש מראש כרטיסים לעצמו ולשלושת ילדיו. למרות שאת כל ההזמנה הוא ביצע בפעולה אינטרנטית אחת, על כל אחד מארבעת הכרטיסים הוא נאלץ לשלם "דמי טיפול" בנפרד. ונשאלת השאלה: למה? את מי הוא בדיוק העסיק פי 4, כשהזמין ארבעה כרטיסים במכה אחת - את הדיסק הקשיח במחשב?
לפנייה לכתב/ת 
