חולות אנוש מעזה עם קרבה לחמאס יטופלו בישראל: "פתחו דלת שנסגרה לזמן ארוך"
בניגוד לעמדת המדינה, בג"ץ פסק כי חמש נשים מהרצועה יוכלו לקבל טיפול במזרח ירושלים על אף קרבה מדרגה ראשונה לאנשי ארגון הטרור. בעלה של אחת הנשים שבמוחה התגלה גידול: "זו לא שפעת, המטרה שלי היא להציל אותה"
"פתחו בפנינו דלת שהייתה סגורה למשך זמן ארוך ללא אפשרות למצוא את המפתח". חאתם אלערקאן, תושב עזה, הביע אתמול (ב') סיפוק מפסיקת בג"ץ שתאפשר לאשתו ולארבע נשים פלסטיניות נוספות במצב אנוש להיכנס לשטח ישראל לצורך קבלת טיפול רפואי. האישה האלה, שסובלת קרוב לשנה מגידול במוח, תובא מחר לניתוח להסרת הגידול בבית החולים אל-מקאסד במזרח ירושלים.
"אין לנו שום קשר לארגון חמאס", אמר אלערקאן ל-ynet לנוכח טענת המדינה שלפיה ישראל מנעה את כניסת חמש הנשים לתחומה בשל קרבה מדרגה ראשונה לאנשי ארגון הטרור ברצועה. שופטי בית המשפט העליון - עוזי פוגלמן, יצחק עמית ועופר גרוסקופף - קבעו שלשום בפסק הדין בעתירה שהוגשה בשם הנשים מעזה כי "מדינת ישראל מכירה בכך שיש לפעול להצלת חיי זרים המתדפקים על שערי המדינה, גם אם אלה בניה של ארץ אויב".
העתירה בנושא הוגשה ב-29 ביולי בשמן של שבע נשים, לאחר שישראל סירבה אז לבקשותיהן לקבל טיפולים רפואיים בבתי החולים אוגוסטה ויקטוריה ואל-מקאסד במזרח ירושלים. המדינה הצהירה בפני בג"ץ כי ברקע ההחלטה עומדת הכרעת הקבינט מינואר 2017, שלפיה יש להחמיר במדיניות כלפי חולים מרצועת עזה במטרה שיהוו "לחץ על חמאס בנושא השבת השבויים והנעדרים".
המדינה אישרה כי אין חשש מהחולות עצמן לסכנה ביטחונית. לאחר הגשת העתירה הודתה המדינה כי טעתה בזיהוי שתיים מהעותרות כ"קרובות של איש חמאס", ואפשרה את מעברן. נציגות הנשים העותרות, עורכות הדין מונא חדד וסיגי בן ארי, טענו כי "החלטת הממשלה שלא להתיר את כניסת העותרות לישראל מנוגדת לחובותיה ההומניטאריות לפי המשפט הבינלאומי. שלילת האפשרות לקבל טיפול רפואי בישראל על בסיס קטגוריה גורפת של 'קרבה לאיש חמאס' עולה לכדי ענישה קולקטיבית".
מנגד, עו"ד ערין ספדי-עטילה שייצגה את המדינה, השיבה כי "המדינה מדגישה את ייחודו של המצב השורר ביחס לרצועת עזה, אשר מאז שנת 2005 אינה מוחזקת עוד בתפישה לוחמתית על ידי ישראל, וכי מאז השתלטות ארגון הטרור חמאס רצועת עזה היא בבחינת שטח עוין. בהתאם לכך, מנהיגה ישראל מדיניות המגבילה באופן גורף כניסת תושבי עזה לישראל, ומתירה כניסה כאמור רק במקרים הומניטאריים חריגים".
"חובת בחינה פרטנית כשדובר בטיפולים מצילי חיים"
השופטים, שקיבלו כאמור את עתירת הארגונים גישה, אל-מיזאן, עדאלה ורופאים לזכויות אדם בישראל, קבעו בפסק הדין כי "בהינתן האיזון בין השיקולים, מדינת ישראל מאפשרת כניסה לטיפולים מצילי חיים, למעט במקרים שבהם נשקפת ממבקש הטיפול עצמו סכנה ביטחונית.
"בגדרה של עתירה זו מבקשת המדינה לסטות מן האמור ולפעול על פי כלל גורף חדש שלפיו גם כאשר מדובר בטיפול מציל חיים, אם מבקש הטיפול הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של פעיל חמאס - לא תותר כניסתו לקבלת טיפול רפואי מציל חיים בישראל. עמדה זו אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת השיפוטית על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקתנו. הכלל הגורף הזה אינו עולה בקנה אחד עם חובת הבחינה הפרטנית כשמדובר בטיפולים מצילי חיים".
עוד קבעו השופטים כי החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני למנוע את יציאתם של חולים מעזה לטיפולים רפואיים כמנוף ללחץ על חמאס אינה אפקטיבית ולא חוקית. "לא ניתן לסרב לבקשה מסוג זה על בסיס גורף כשמדובר במי שלא נשקפת ממנו סכנה ביטחונית", ציינו השופטים. "אין מחלוקת כי הטיפול הדרוש לעותרות אינו זמין באיו"ש וכי מעבר לאמירה כללית, לא ידעה המדינה להצביע על היתכנותה של חלופה טיפולית ממשית וזמינה עבור העותרות במצרים, בירדן או במדינה אחרת".
האלה אלערקאן מקווה שהניתוח שתעבור היום בבית החולים במזרח ירושלים ישים קץ למצבה המידרדר, שגורם לכאבי ראש כרוניים, סחרחורות והפרעות בראייה. בדיקת MRI שנערכה לה בנובמבר 2017 העלתה כי הגידול במוחה מפעיל לחץ על אזורים מסוימים בראשה וגורם לכאבים קשים ולתופעות לוואי.
האלה הגישה כמה בקשות להיתר יציאה מעזה וכולן נדחו על ידי הרשויות בישראל. בעלה חאתם סיפר כי "אני לא עוד אחד שמחכה לטיפול, לא מדובר בשפעת או בסתם משהו חולף - המטרה שלי היא להציל את חייה של אשתי. אנחנו הורים לארבעה ילדים, מילים לא יכולות לתאר את הכאב שעברנו בשנה האחרונה".
בנוגע לסירוב המדינה להכניס אותם לתחומה אמר אלערקאן: "ההחלטה הזאת היא ריקה מתוכן. הרי כולם גרים פה בעזה, אין לזה בסיס. הכאב הוא שלי ושל אשתי. מה קרוב משפחה כזה או אחר קשור? אין לנו קשר לארגון, אבל מעבר לזה, היו בעבר מקרים שבהם אנשי חמאס בעצמם יצאו לקבל טיפול בישראל".
מהארגונים שהגישו את העתירה נמסר בתגובה: "אנו מברכים על ההחלטה לאפשר לחמש חולות במצב אנוש לצאת לטיפול רפואי מציל החיים, שלו הן כה זקוקות. החלטת בג"ץ מתבקשת, אך מצער שנדרשה התערבות של שלושה שופטים כדי להניף דגל שחור מול הוראה, שמלכתחילה הייתה אכזרית ובלתי חוקית.
"טוב עשה בג"ץ כשפסל גם את הטענה המקוממת של המדינה כאילו ניתן להשתמש בחולות אנושות כקלפי מיקוח, וקבע שמדיניות זו מנוגדת לערכים בסיסיים. מניעת טיפול רפואי מציל חיים מחולות במצב אנוש היא שפל מביש במדיניות הענישה הקולקטיבית של תושבי עזה, שאינה מוסרית, נוגדת כל נורמה בינלאומית בדבר זכויות אדם, וגם נכשלת, שוב ושוב".