איך ימצאו עבודה ועד כמה בג"ץ משפיע? עורכי הדין החדשים מדברים
בטקס חגיגי הוסמכו יותר מ-1,300 עורכי דין חדשים. חלקם סיפרו על הקשיים שבדרך ועל המערכת שהחלו להכיר מבפנים - כיצד חוקים פופוליסטיים אינם דווקא המשפיעים ביותר, ואיך משפיע המתח בין המשפט לפוליטיקה
עד כמה חוק הלאום מוצדק או מיותר? האם בג"ץ מגן על הדמוקרטיה או מחרב אותה? 1,358 עורכי דין חדשים הוסמכו אתמול (ג') בטקס לשכת עורכי הדין בבנייני האומה בירושלים. בשיחה עם כמה מהם - הם שטחו את דעתם על מערכת המשפט כיום ועל החששות מההשתלבות בשוק מוצף עורכי דין, כמו גם על השאלות שמעלה מאבק הכוחות בין הפוליטיקאים למערכת המשפט.
אדם יצחקי בן 35, עשה הסבה מקצועית מעבודה סוציאלית לעריכת דין. לדבריו, "הקרובים שלי הלעיטו אותי בחששות לגבי האינפלציה במקצוע לפני שהתחלתי ללמוד. התחבטתי שנתיים שלוש ברעיון, עד שיום אחד לפני חמש שנים הרגליים שלי פשוט נשאו אותי לקרייה האקדמית אונו. נרשמתי, ומשם הכל היסטוריה".
טל פריינטה, בת 27, התמחתה בתחום הפלילי בסנגוריה הציבורית במחוז דרום. "אני חושבת שבית המשפט העליון חייב להיות מנותק מכל אלמנט פוליטי ולעסוק רק בשמירה על זכויות אדם, עניינית, לפי נסיבות המקרה שהוא בוחן. זה משהו שצריך להיות באמת נפרד ולשמור את הכוח גם במקרים מסוימים, במידה מסוימת יש צורך להגביל את בית המשפט אבל לשמור עדיין את העצימות של ההחלטות. זאת כדי שבאמת ייקחו אותן בחשבון בצורה מכובדת ומכבדת".
הודיה פישמן סיפרה על ההתרגשות בקבלת ההסמכה: "משפטים זה היה החלום שלי מגיל צעיר, יש משהו מושך בעולם המשפט, זה משהו דינמי, תחום מעניין ומתחדש עם כל מקרה שמטפלים בו ונסיבותיו. למרות האינפלציה בתחום אני מאמינה שברגע שאתה טוב, אתה תמצא עבודה. אני משתדלת לא להתעסק במאבקים שבין הפוליטיקה לעולם המשפט, אני מאמינה שצריך למקד את האנרגיה בעבודה שלך ולא ברחשים ובקולות הרקע מסביב". לגבי חוק הלאום אמרה: "צריך לתת זכות שוויונית לכל אדם באשר הוא, ונמתין להחלטה הסופית בעניין, שום דבר עוד לא הסתיים".
בבחינת לשכת עורכי הדין האחרונה נכשלו 68 אחוז מהמתמחים, מה שהוביל לביקורות ולהקמת ועדה מיוחדת בראשות השרה איילת שקד, שקבעה שינויים החל מבחינת הלשכה הבאה הכוללים תוספת זמן של יותר משעה וצמצום וחלוקת רשימת החיקוקים במבחן.
מיכאל שטרית, בן 40, הגיע לטקס לאחר מסע מפרך: "זו הייתה תקופה מאתגרת מאוד, במיוחד במבנה משפחתי. ההחלטה ללמוד יצרה אווירה מתוחה בבית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה נפשית. זה לא פשוט. ניגשתי לבחינה ראשונה לפני כחצי שנה, קיבלתי בה 64 שזה נקודה מהמעבר. זה יצר עבורי אתגר נפשי אבל בבחינה הנוכחית עברתי. אני חושב שרמת הקושי של המבחן גבוהה מאוד, חלק גדול מהשאלות לא הוגנות"
אייל וולקוביץ', שהתמחה בדין אזרחי בבית משפט השלום בתל אביב, סיפר: "עבדנו מאוד קשה כדי להגיע ליום הזה. זה לא סוד שהמבחנים הולכים ונהיים יותר קשים, בסופו של דבר אחרי ארבעה חודשים מורטי עצבים אנחנו כאן. הרבה יצאו מאוכזבים מהבחינה, היו שאלות קשות ובעיות בנוסח המבחן אבל בסופו של דבר יש גם כאלה שעברו ואנחנו נמצאים כאן היום". עוד אמר: "תחום עריכת הדין הוא מוצף כמו כל תחום אחר, הזהירו אותי על כך לפני שנכנסתי ללימודים, אבל בסוף הלב שלי אמר לי תלמד משפטים, ואני מקווה מאוד שאהיה טוב במה שאני עושה ואמצא את דרכי".
"עו"ד טוב - לא רק מי שבקי במשפט"
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אמרה בטקס: "חשוב לזכור כי מקצוע עריכת הדין אינו נשען על ידע בלבד. עורך דין טוב איננו רק מי שבקי במשפט. אני סמוכה ובטוחה כי כל אחת ואחד מכם ימצא את דרכו בנתיבי המשפט, מי בשירות הציבורי, מי באקדמיה ומי במגזר הפרטי. איש איש לפי נטיות לבו והמסלול המתאים לו. אך בצאתכם לדרך חשוב כי תשימו דברים אלה על לוח לבכם, ותזכרו כי כמי שעוסקים במשפט יש לכם יכולת להשפיע על דמותה של החברה בישראל ולחזק את שלטון החוק בה ואת אמון הציבור במערכת המשפט".
יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה התייחס לטענות נגד הלשכה ונגד הקשיים שמערימים על הסטודנטים למשפטים במבחן המסכם: "אני יודע שחלקכם כעס על לשכת עורכי הדין ועליי באופן אישי. אנחנו רוצים לטייב את מקצוע עריכת הדין, אתם היושבים כאן הראויים ביותר, ותהיו עורכי דין מצויינים. עמדתם בתנאי הסף המחמירים שהציבה הוועדה הבוחנת. אני מודה שהבחינה לא הייתה קלה, גם הוועדה מודעת לקושי, לקראת המועד הבא תינתן תוספת זמן משמעותית".
עו"ד ואלל חלאילה, יו"ר ועדת ההתמחות בלשכת עורכי הדין, הסביר: "הלשכה איננה הכתובת לאחוז הנכשלים הגבוה בבחינה, אלא הוועדה הממשלתית שאחראית על הבחינה. יש לדחות את הטיעון הדמגוגי של רוב המכללות כאילו הן פותחות את שעריהן לתושבי הפריפריה. מכללה המבקשת לעזור להם צריכה לשמור על רמת הלימודים. אם זו באמת מטרתה, מדוע לגבות מחיר אסטרונומי בשכר הלימוד?".
לפנייה לכתב/ת 
