הוחמר העונש: נוחי דנקנר - לשלוש שנים בכלא
"זו פרשת תרמית מהחמורות והחריגות שהתגלו כאן, בתוכנית המרמה הושקעו מיליונים": בית המשפט העליון החמיר את עונשו של אחד מבכירי המשק הישראלי, והוא ייכנס לכלא ב-2 באוקטובר. הוחמר גם עונשו של איש שוק ההון איתי שטרום
הוחמר עונשו של איש העסקים נוחי דנקנר: בית המשפט העליון החליט הבוקר (יום ד') לדחות את ערעורו של דנקנר, שהורשע ב-2016 בהרצת מניות של חברת אי.די.בי (IDB) שהיתה בבעלותו, ובעקבות ערעור המדינה קבע שעונשו יעמוד על שלוש שנות מאסר. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי גזר עליו שנתיים מאסר. דנקנר ייכנס לכלא ב-2 באוקטובר. במקביל, הוחמר גם עונשו של איש שוק ההון איתי שטרום, והעליון קבע שהוא ירצה 24 חודשי מאסר ולא שנת מאסר אחת בלבד.
לפסק הדין המלא של בית המשפט - לחצו כאן
השופט מינץ ציין בפסק הדין כי "התערבות מלאכותית בכוחות השוק באמצעות מעשי תרמית פוגעת באמון הציבור ומגבירה את החשדנות כי מחירי ניירות הערך הנסחרים אינם מבטאים נכוחה את הפעילות הכלכלית בחברה ובשוק. שוק הון מעין זה, לא רק שאינו מגשים את תכליתו בהקצאה יעילה של מקורות במשק, אלא עשוי להרתיע משקיעים פוטנציאליים מלקחת בו חלק. האיסור על תרמית בניירות ערך נועד אפוא למנוע את הפגיעה בערכים אלה ובאבני היסוד עליהן מושתת שוק ההון".
עוד צוין בפסק הדין כי "במקרה שלפנינו מדובר בפרשת תרמית בניירות ערך מהחמורות והחריגות שהתגלו בשנים האחרונות, אשר מתייחסת לחברה הבולטת והמשפיעה בישראל באותם ימים. דנקנר ושטרום הוציאו אל הפועל תוכנית מרמה רחבת היקף, שבה הושקעו מיליוני שקלים ב'הרצת מניות' שנועדה לייצב את שער ניירות הערך של אי.די.בי".
לדברי השופט מינץ, "דנקנר ושטרום מלאים טענות כרימון נגד האופן שבו שקלל בית המשפט המחוזי את נסיבות ביצוע העבירות, אשר לשיטתם גזר את דינם לחומרה. הם מבקשים כאמור לשוות למעשיהם נופך של חומרה פחותה, כאילו דובר היה ברף החומרה התחתון של עבירת התרמית. אלא שטענות אלו דינן להידחות. יתר על כן, לא רק שגזר הדין אינו מחמיר איתם כלל ועיקר, אלא הוא גם הולך לקראתם כברת דרך ארוכה - ארוכה מדי".
הוא הוסיף כי "אין המדובר ב'התארגנות ספונטנית', אלא בהרצת מניות שנעשתה בכוונת מכוון על ידי אנשים הבקיאים בשוק ההון, בעלי קשרים, נגישות ויכולת השפעה על גורמי מימון ומשקיעים אחרים בשוק, אשר ניצלו משאבים אלה כדי להטות את כללי המשחק לטובת ענייניהם האישיים".
את פסק הדין פתח השופט ניל הנדל בציטוט מספר "ויקרא" שבו נכתב: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". בהמשך מפרט הנדל על אחת מהונאות שוק ההון הראשונות בהיסטוריה שהתקיימה בשנת 1814 ובה אדם שהיה לבוש כחייל בריטי הודיע שהבריטים ניצחו במערכה ונפוליאון נפל בקרב. זה גרם לעליית שערי האג"ח וכך הוא וחבריו מכרו את האג"ח שהיו ברשותם ברווח אדיר.
"פסק הדין יהדהד בכל השוק"
בפרקליטות מיסוי וכלכלה אמרו בעקבות פסק הדין היום כי "בית המשפט העליון העניק חיזוק משמעותי לחשיבות תקינות המסחר ולשמירה על שוק ההון הישראלי, שבו מושקעים כספי הציבור כולו. במקרה זה, בעל שליטה בחברת האחזקות הגדולה במשק באותו זמן, ביד אחת פנה והזמין את הציבור להשקיע מאות מיליונים במניות החברה, וביד השנייה, מאחורי הקלעים ובהסתר, חולל מהלך מרמתי שנועד לצייר תמונת מסחר אטרקטיבית למשקיעים. העבירות שבהן הורשעו שני הנאשמים הן חמורות ביותר - מניפולציה בהיקף עצום ודיווח תרמיתי אגב הנפקה לציבור.
"העבירות בוצעו מתוך משבר אליו נקלעה החברה, ובית המשפט הבהיר כי דווקא בנסיבות בהן האפשרות לפנות למסלול העברייני נושאת אפקט מפתה, חשיבות ההרתעה מתעצמת. בית המשפט העליון אימץ את עמדת הפרקליטות וקבע כי רף הענישה בעבירות אלו מחייב ענישה מחמירה ומכבידה של שנות מאסר בפועל. ההחלטה היום מבהירה חד משמעית לכל פעילי שוק ההון - בעלי שליטה ומשקיעים - בשוק ההון יש לנקוט יושר, שקיפות והגינות".
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה לפסק הדין ומסרה כי "בית המשפט העליון קיבל את טענות רשות ניירות ערך, שקיימה חקירה מעמיקה ומקיפה מאד בנושא. אנחנו אומרים שוב בקול ברור: פסק הדין יהדהד בכל השוק. שוק ההון צריך להיות מקום בטוח. המשקיעים צריכים להיות בטוחים שבעלי ההון ובעלי התפקידים עושים את עבודתם נאמנה. רשות ניירות ערך תמשיך במדיניות ברורה - אור ירוק לשחקנים הפועלים בצורה תקינה ואחראית ופעולה תקיפה וחסרת פשרות כנגד אלו הפועלים בניגוד לכללי החוק".
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) מסרה בתגובה על החמרת עונשו של דנקנר: "החלטתו של בית המשפט העליון היא איתות חד וברור לא רק לנוחי דנקנר עצמו, אלא לרשימה ארוכה של אשמים ששיתפו עם מעשיו הפגומים והנצלניים פעולה, גיבו אותו, והפכו אותו לגיבור. שרים וח"כים שרתו אותו, רגולטורים רופסים העלימו עין, ראשי בנקים שהזרמו לו כספים בלי בטחונות ראויים, תקשורת שברובה שימנה וטיפחה אותו והפכה אותו לאלוהים, משקיעים מוסדיים ששרפו את כספו של הציבור, ועוד. יש לזכור כי נוחי דנקנר אמנם קרס והיום שב ונענש, אבל דומיו עדיין קיימים, עדיין זוכים למעטפת הגנה מושחתת על חשבון הציבור כולו, ומי שנאבק בהם הופך להיות יעד למתקפות מכוערות".
ההסתבכות אחרי שנים של שגשוג
ההסתבכות של דנקנר החלה בסוף 2011, כשאחרי שנים של שגשוג צפתה אי.די.בי שתיקלע למצוקה תזרימית והחלה לחפש מקורות מימון. דנקנר בדק עם שותפיו וחבריו, והחליט לבצע הנפקה בפברואר 2012 במטרה לגייס כסף לקופה המתרוקנת. ביוני 2014 הוגש כתב אישום חמור נגד דנקנר, חברו איתי שטרום, ואי.די.בי אחזקות. האישום המרכזי התייחס לאותה הנפקה, שבה גויסו מהציבור 321 מיליון שקל.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "אין זה יום שמח כשאדם נשלח למאסר, אך חשוב לזכור שמר דנקנר היה מאבני היסוד של תופעת הריכוזיות במשק הישראלי והוביל את ההתנגדות העזה למהלכים למען פירוק הריכוזיות והמבנה הפירמידלי במשק. אנו מחזקים את ידי מערכת אכיפת החוק שפעלה ללא מורא וללא משוא פנים כלפי אנשים בעלי עוצמה רבה שנחשבו כמרכזיים בכלכלה הישראלית ולא היססה לקדם את האינטרס הציבורי במקום שבו נדרשה לכך".
לפי כתב האישום, דנקנר, שחשש מכישלון ההנפקה, רקם תוכנית להריץ את המניה כדי לתמוך בשער גבוה. זאת באמצעות שטרום, שהפעיל מצידו את שותפו לשעבר עדי שלג, שהפך לעד מדינה בתיק. במשפט אמר שלג: "שטרום ביקש ממני להרים את שער המניה כדי להציל את ההנפקה של נוחי". דנקנר ושטרום טענו שעדותו שקרית.
ביולי 2016 הורשעו דנקנר ושטרום בין השאר בהרצת מניות. השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי קבע בגזר הדין כי "מידת הפגיעה בערכים שפורטו היא חמורה ומשמעותית, אין מדובר במעידה חד-פעמית, הייתה פגיעה בעיקרון הבסיסי של שוק הון יעיל והגון". לפי הכרעת הדין של כבוב, בסמוך להנפקה שבה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל מהציבור (פברואר 2012), סיכמו ביניהם דנקנר ושטרום שהאחרון יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי בבורסה, במטרה למנוע את המשך ירידת שער מניית החברה ולהעלותו, וכן להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג שווא של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.
"דנקנר פגע באמון הציבור"
הרצת המניות בפועל בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתואמות ועצמיות בהיקף של כ־42 מיליון שקל שביצע שותפו של שטרום – הברוקר שחתם על הסכם עד מדינה, עדי שלג. דנקנר, כך קבע כבוב, ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול הבנקים כדי להשיג לשטרום ושלג מימון בהיקפים גדולים כדי שיוכל להריץ את המניות. כך למשל הוא צלצל באחד מימי המסחר לראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי, אילן בצרי, וביקש שיפתחו לשטרום קו אשראי של 15 מיליון שקל לרכישת מניות אי.די.בי.
בנוסף, בתקופת ההרצה שהתרכזה בשלושה ימי מסחר, דאג דנקנר שאנשי עסקים המקורבים לו, בהם יוסי ויליגר, שמעון וינטראוב ואילן בן דב, ירכשו מניות בהיקף של כ־19 מיליון שקל במחיר נמוך משטרום ושלג, כדי לספק להם מימון להמשך ההרצה. כמו כן, דנקנר העביר לשטרום כ־8 מיליון שקל ימים ספורים אחרי ההנפקה, כדי לכסות על הפסדים שנגרמו לו.
"דנקנר שלט ביד רמה בחברה", קבע כבוב בהכרעת הדין. "הוא ניצל את מעמדו להסיט כספים לרכישה מחוץ לבורסה. הוא רצה להעביר מסר מלאכותי שיש עניין במניה. קשה לאמוד במדויק את הנזק אבל ברור שבמעשיהם הם פגעו בשוק הון הוגן ויעיל. דנקנר פגע באמון הציבור", קבע השופט כבוב, שהרשיע את דנקנר.
דנקנר לא ויתר והגיש בפברואר 2017 ערעור לעליון על הרשעתו וגם על העונש שגזר עליו המחוזי בתל־אביב: 24 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 800 אלף שקל. על שטרום, שהורשע אף הוא בהרצת מניות, גזר בית המשפט 12 חודשי מאסר בפועל וקנס של חצי מיליון שקל. גם שטרום עירער על הרשעתו ועונשו. מנגד, גם המדינה הגישה ערעור וביקשה להחמיר בעונשי השניים.
בחודש אפריל השנה התקיים בבית המשפט העליון דיון בערעור של דנקנר. הסניגורית שלו, מיכל רוזן-עוזר, אמרה בדיון כי "נוחי נאלץ להתמודד בשנים האחרונות עם מאבקים בחזיתות שונות. איבד את פעילותו העסקית, את ביתו, את הזכות להתהלך בעולם כשלא דבק בו רבב. נוחי שניצב פה היום לפניכם הוא אדם שביקש שתמצאו אותו זכאי, כי את הקרב על הזכות להתהלך בעולם זכאי - הפסיד שלא כדין".
לפנייה לכתב/ת 
