שתן ודגן: בדיקת הריון, לפני 3,500 שנה
בן או בת? פפירוס עתיק מתאר כיצד בדקו המצריות הקדמוניות אם הן בהריון - ומהו מין הילוד. ויש גם ביסוס מדעי
מבצעות בדיקת שתן ומחכות לתגובה כימית: נשים רבות מגלות כך כיום אם הן בהריון, ומפפירוס עתיק עולה כי לפני 3,500 שנה - בתקופה שבה לפי מחקרים שונים התרחשה יציאת מצרים – גם המצריות הקדמוניות קיוו לדעת באופן זה אם הן הרות, ואם הצאצא הוא בן או בת.
יש המאמינים כי אם אישה הריונית יכולה לאכול שום מבלי להריח אותו, זו בת. יש הסבורים כי אם ההריונית ישנה בעיקר על צד שמאל, זה בן. לאחרונה תרגמו חוקרים פפירוס מצרי שמתוארך ללפני 3,500 שנה וגילו עצה עתיקה ולא שגרתית באותו נושא.
המסמכים המוכרים בשם "אוסף פפירוס קרלסברג" אוחסנו באוניברסיטת קופנהגן, והם נוגעים בנושאי רפואה, בוטניקה, אסטרונומיה ומדעים אחרים שבהם עסקו במצרים העתיקה. בין היתר, החוקרים אמרו כי לפי המסמכים המצרים הקדמונים התייחסו לאסטרולוגיה כאל מדע חשוב. הכתבים הראו גם שהמצרים טיפלו במחלות עיניים ושהם ידעו על קיומן של כליות.
אבל אחד מהדברים יוצאי הדופן בפפירוס העתיק הוא התיאור של בדיקת הריון. לפי המסמכים, אישה הרה הייתה מטילה את מימיה לשק של שעורה ולשק של חיטה. השק שנבט ראשון הצביע על מין הילוד. אם השעורה נבטה - זה בן. אם החיטה - מזל טוב, יש לך בת. ואם אף אחד מהשקים לא נבט - מצטערים, את בכלל לא בהריון.
שיטת החיטה-שעורה נותרה על כנה זמן רב מאוד. "ראינו אותה בדיקה ברפואה היוונית והרומית, וגם במזרח התיכון במהלך ימי הביניים", צוטטה ב-CNN סופי שיודט מאוניברסיטת קופנהגן, אחת ממתרגמות הטקסט העתיק. הבדיקה הוזכרה גם בספר של פולקלור גרמני מ-1699.
הבדיקה לא רק ששרדה את מבחן הזמן, אלא מתברר שיש לה גם חיזוק מדעי. לפי כתבה שפורסמה במגזין Medical History ב-1963, בחנו מדענים את השיטה וגילו כי ב-70% מהמקרים, שתן של אישה הרה אכן גרם לדגן לנבוט. עם זאת, הבדיקה הוכחה כלא מהימנה בנוגע לניבוי מין העובר.
חוקרים קישרו את ההצלחה היחסית של הבדיקה לרמות גבוהות של אסטרוגן בשתן האישה ההרה, מה שמסייע להנבטת חיטה ושעורה. בדיקות הריון אחרות במצרים העתיקה שהוזכרו בפפירוסים היו פחות מהימנות. על פי אחת מהן, הוכנס בצל לנרתיק האישה. אם ביום שלאחר מכן ריח הנשימות שלה היה כשל בצל, היא הייתה הרה. כך, לפחות, לפי המצרים.
לפנייה לכתב/ת 
