קליק לטבע: הצלם ליאור קסטנברג מתעד טבע באריזות קטנות

צלם המאקרו ליאור קסטנברג מתל אביב מאמין שלא חייבים לטוס עד לאפריקה כדי לפגוש בעלי חיים מעניינים, גם אם הם זעירים ביותר.

ליאור, בן 21, מספר כי כבר בילדותו אהב טבע ובמיוחד בעלי חיים. "בגן חובה הייתי מבלה את הזמן בחצר בחיפוש אחר יצורים נסתרים ואת השעות בבית בצפייה בנשיונל ג'אוגרפיק. תמיד חלמתי להיות שם עם הצוות שיוצא לשטח ופוגש את החיות במציאות", הוא אומר ל-ynet.

"עם השנים והחיים בתל אביב האורבנית והאפורה, לא זכיתי לטפח את האהבה הזו מעבר ללימודי ביולוגיה בתיכון, והיא נזנחה לטובת האהבה לצילום שליוותה אותי עד השירות שלי כצלם צבאי".

קופצן לנגונה(צילום: ליאור קסטנברג)

"הטבע הכי נגיש שיש"

בשנה וחצי האחרונה הוא רכש ציוד צילום המותאם לצילום בעלי חיים קטנטנים והדבר מאפשר לו לדבריו, "לאחד בין שתי האהבות הגדולות שלי ולהכנס ברצינות לתחום צילום הטבע" ומאז שהשתחרר משירותו הצבאי, הוא משקיע את זמנו ביצירת הפרויקט "טבע באריזות קטנות" בו מככבים שלל חרקים, זוחלים ופרוקי רגליים.  

"בעיניי חרקים ופרוקי רגליים הם בעלי החיים הכי מעניינים ומסקרנים שיש. יש מגוון מטורף של צורות, צבעים, התנהגויות ומינים שונים שלהם. למעשה הם הקבוצה הכי מגוונת בקרב בעלי החיים בטבע, ומשוער שיותר מ-80 אחוזים מכלל מיני בעלי החיים הם פרוקי רגליים", הוא מסביר.

"בזכות המגוון העצום והגודל הזעיר שלהם, הם גם נוכחים בכל מקום, והם הטבע הכי נגיש שאני יכול להעלות על הדעת, במיוחד למי שגר באיזור מיושב. עבורי זו הייתה הדרך הכי נוחה להתחיל לצלם טבע. לא נאלצתי לנסוע עד הקוטב בשביל לאתר את הנושאים שלי, הסתדרתי בלי רכב, ועם ציוד צילום יחסית בסיסי ובמקרים רבים אפילו לא נדרשתי לצאת מהבית".

ירבוע מצוי(צילום: ליאור קסטנברג)

ככל שגדלה היכרותו עם הדיירים הזעירים, הוא החל להשקיע בסיורים ובנסיונות לתעד מינים נוספים של בעלי חיים שהצריכו ממנו טיולים לאזורים מרוחקים יותר בארץ.

"קל להתעלם מהם ולמצלמה יש תפקיד חשוב"

צילום מאקרו מבחינתו הוא אפשרות קסומה להביא לצופה תגלית חדשה וצבעונית. "החרקים הם כל כך קטנים שקל להתעלם מהם, ובגלל זה אף אחד לא באמת טורח להכיר אותם מקרוב. גם אם ממש מתאמצים, העין האנושית מוגבלת ביכולותיה, וכאן המצלמה משחקת תפקיד חשוב", מפרט ליאור.

"יצור שנראה פשוט במבט לא מיומן יכול להתגלות כבעל מורכבות שלא תיאמן בהינתן הזווית וההגדלה הנכונים. היכולת שלי להשתמש במצלמה כזכוכית מגדלת, איתה אני חושף פרטים ופרספקטיבות חדשות על העולם היא בעיניי הדבר הכי מדהים, ואולי העיקרון הכי מבטיח בתחום הצילום ליצירה של תמונה מוצלחת. כולם כבר יודעים איך נראה אריה מכל זווית אפשרית, כולם ראו כבר תמונה של זברה או שתיים, אבל אף אחד לא יודע איך נראה פרצוף של זחל ארימחוש".

ליאור מקווה כי צילום חרקים וחיות זעירות יצליחו לגרום לציבור הרחב להכיר ואף לאהוב אותן. "מגיע ליצורים האלה שיכירו אותם. העובדה שכמעט כל החרקים ופרוקי הרגליים מקוטלגים היום אצל רוב הציבור כסוג של מנחת לכפכפים רק מראה כמה בורות וחוסר ידיעה קיימים בנושא. הם סובלים מיחסי ציבור גרועים וחוסר עניין שלא בצדק", הוא מפרט ומצביע על הנאשמים המיידים.

סרטן סלען זיפני(צילום: ליאור קסטנברג)

לגלות עולם חדש, מרתק וחייזרי"

"עכבישים נחשבים מפחידים, חרקים נתפסים כמגעילים ולפעמים אפילו סתם מודבקת להם תווית של מעבירי מחלות או מזיקים גם כשזה לא המקרה. ברוב המוחלט של המקרים אלו סטיגמות שצריך לשבור. בפועל מדובר בקבוצה של בעלי חיים מדהימים, עשירים ופראיים שכל מי שמכיר אותם לעומק מגלה עולם חדש לחלוטין על גבול החייזרי".

ליאור מציין כי כשהוא מקבל תגובות נלהבות מאנשים שצפו בצילומיו והצליחו ללמוד דבר אחד או שניים על מושאי הצילום, הדבר מעניק לו משמעות גדולה להמשך היצירה. "כולי תקווה שבעתיד המודעות תגדל, ואנשים יבינו איזה עושר מסתתר להם ממש מתחת לאף וידעו גם לשמור עליו ולכבד אותו", הוא מסכם וממליץ כי "עד אז, בין הטיסה לטנזניה והביקור בספארי, קחו זכוכית מגדלת וצאו לפארק הקרוב. אני מבטיח שלא תתאכזבו".