אלוף יאיר גולן במסר לאזרחי ישראל: "דרשו מנהיגות כמו צ'רצ'יל"
בנאום חריף בכנס ה-18 של המכון למדיניות נגד טרור, אמר אלוף יאיר גולן, מהמועמדים לכהונה כרמטכ"ל הבא, כי שוררת "תחושת חמיצות" בעקבות מהלכים צבאיים, ושיגר רמז לדרג המדיני: "מלחמות לא מנצחים בטכנאוּת; כל מי שעסק בלחימה מבין שלא ניתן לנצח מלחמות רק במודיעין ואש"
אלוף יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל ומהמועמדים לכהונה כרמטכ"ל הבא, התייחס הבוקר (יום ב') לאתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל - ושיגר מסר מרומז וביקורתי לדרג המדיני בנאום מהדהד. "כל מי שעסק בלחימה מבין שלא ניתן לנצח מלחמות רק במודיעין ואש מדויקת. זאת הנחה בעייתית, ומכיוון שרק טכנאוּת לא ניצחה מלחמות - היא כנראה לא תנצח מלחמות". את הדברים אמר גולן בכנס ה-18 של המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה.
"יש פה מרכיב אחד שלעולם קשה לחזות אותו - וזה המרכיב של המנהיגות. אני מקווה שבכל מקום שניקלע למצבי משבר, תהיה פה מנהיגות שכמו שנהגו לתאר את צ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה כדמות אפית העוברת בערי התעלה ומרוממת את מורל העם - אני מקווה שזה גם מה שיהיה אצלנו. זו בוודאי הדרישה שצריכה להיות לאזרחים ביחס למנהיגות שלהם".
לדבריו, קיימים אתגרים תפיסתיים, "ואני יכול להזכיר מספר אתגרים. 'חמיצות' - יש תחושה בכל המערכת, ללא קשר למטכ"ל כזה או אחר או ממשלה כזאת או אחרת, יש תחושה של חמיצות, של אי-השגת ההישגים המיטביים כפי שהיה ניתן לצפות.
"האם זה נובע מכך שיש לנו בראש את המודל של מלחמת ששת הימים?", תהה גולן, "שלא מבינים מה ניתן להשיג במלחמה מודרנית? או שיש ליקוי בהבנה בכוח שישראל משתמשת בו באירועים גדולי היקף? יש בעיה ופער תפיסתי עמוק שבמרכזו עומדת הפעלת כוח עם מודיעין מבוסס באש. כל מי שעסק בלחימה מבין שלא ניתן לנצח מלחמות רק במודיעין ואש מדויקת. זאת הנחה בעייתית, ומכיוון שרק טכנאוּת לא ניצחה מלחמות - היא כנראה לא תנצח מלחמות".
אלוף גולן המשיך והתייחס לאיום האיראני: "אני יכול להגיד עליו שנכון לא להגזים בחומרתו, במובן הזה שלא כל הפוטנציאל האיראני הרע מתגלה כאן עכשיו ומיד במלוא עוצמתו. מצד שני, אסור להקל ראש". הוא הוסיף כי "בניגוד לכל מיני עמדות שמשטר האייתוללות יקרוס חיש קל - זה יציב ממה שנדמה לנו, והעוינות לא במהרה תשכך. הכלל של מעקב צמוד ופעילות זהירה - זה כלל נכון במקרה האיראני.
"האתגר השני הוא האתגר הפלסטיני; זה אתגר שיש לו הקשרים פוליטיים מובהקים - ולכן אני נדרש להיות כאן זהיר בלשוני. כוחנו בחוסר אחדותם". עוד הוסיף גולן, כי "מתוקף חוסר האחדות הזה, קשה להגיע לאיזושהי הסכמה ולהסדרה יציבה וארוכת טווח - ולכן לא פלא שגם בימים אלה ממש וגם בתקופה האחרונה צצים רעיונות כאלה ואחרים, ושונים מאוד, לגבי מה ששמענו בעבר לגבי איזושהי הסדרה עתידית. האם זה ישים או לא? לא לי לקבוע בהקשר הזה".
האתגר השלישי, לפי האלוף גולן, הוא "הציר הרדיקלי-סוני של המדינה האיסלאמית, הוא ספג מכות קשות אבל הרעיון והפעילים איתנו, וגם הנושא הזה ראוי למעקב והתמודדות רציפה, גם במישור החשאי. יש עוד אתגרים אזוריים: היציבות בירדן ומצרים זה נכס ישראלי במעלה הראשונה, אם היו שם משטרים לא יציבים זה היה יוצר נטל ביטחוני לישראל. צריך לשים לב לקשרים בין ישראל למדינות בעולם האיסלאמי. מערכות היחסים עם הרוסים וארה"ב הן תחת הנושאים של אתגרים אזוריים".
במאי לפני שנתיים חולל גולן סערה, כשאמר בטקס ביום השואה במכון משואה בתל יצחק כי "השואה חייבת להוביל אותנו לחשיבה על אודות חיינו הציבוריים, ועוד יותר מכך, היא חייבת להוביל את כל מי שיכול, ולא רק את מי שרוצה, לשאת באחריות ציבורית. כי אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו".
גולן הבהיר אז כי "הרי אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר; אין יותר קל ופשוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים; אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות. ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו שלנו לעקור מקרבנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית. למעשה, יום השואה הוא הזדמנות לחשבון נפש. אם יום הכיפורים הוא יום חשבון הנפש הפרטי, אז ראוי ואף הכרחי שיום השואה יהיה גם יום חשבון הנפש הלאומי, שבו ייכללו גם תופעות עוכרות שלווה".
לפנייה לכתב/ת 
