"החברות הממשלתיות היו כר אדיר לג'ובים"
אורי יוגב, לשעבר מנהל רשות החברות, מתאר בספר חדש את הכוחות הפוליטיים המשפיעים על מינויים בשירות הציבורי. "הפוליטיקאי שיושב בכיסא חייב את כיסאו לאנשים שיבחרו בו בפריימריז, ומבטיח הבטחות של מינויים". עם זאת טוען יוגב: "בסופו של דבר הספר הוא אופטימי"
"המעורבות של קבוצות כוח - שלא מעניינת אותן טובת המדינה אלא מעניינת אותן טובתה האישית ושימושם במנופים פוליטיים על מנת לפגוע בחברות הממשלתיות, היו הדוגמא הכי גדולה, והמאבק הגדול היה פשוט להפסיק את התופעה - שבה נבחרים דירקטורים לא מתאימים. אם בוחרים דירקטורים מתאימים, בעיקר דירקטורים לא מקושרים - אז הם יושבים בחברות ופתאום רואים את החברות עוברות מהפסד של 600 מיליון שקל ב-2013 לרווח של 4 מיליארד שקל בשנה שעברה - ובאותו זמן הפלא ופלא השירות משתפר", - כך תיאר בראיון לאולפן ynet אורי יוגב, לשעבר מנהל רשות החברות, את המצב עמו נאלץ להתמודד במסגרת תפקידו.
יוגב דיבר בראיון על רקע פרסום ספרו החדש, "ללא שיקולים זרים", אשר לדבריו מתאר כיצד פועלת המערכת הציבורית, וכיצד ניתן לנסות לבצע בה שינויים. "מי שקורא את הספר רואה שיש גם טובים וגם רעים גם בפוליטיקה", אמר.
- זה ספר שמבחינתך הוא מאוד ביקורתי במובנים מסוימים, שמדבר על תחלואי המערכת הציבורית בישראל.
"זה ספר שמדבר על המציאות, מציאות לא פשוטה שבה באמת כוחות פוליטיים, לאו דווקא השרים, כוחות פוליטיים הקשורים לקבלני קולות, לפריימריז, מרכזי מפלגות, משפיעים בצורה לא טובה על דברים מאוד מרכזיים בסקטור הציבורי, כמו החברות הממשלתיות. החברות הממשלתיות עד 2013 היו כר אדיר לג'ובים, לתפקידים שהתחילו בדירקטורים לא מתאימים אבל המשיכו במנכ"לים, סמנכ"לים והרבה מאוד אנשים לא מתאימים שהיו בתוך המערכת והתוצאות היו, רכבת שלא נתנה שירות טוב, חשמל, מים, נמלים.
"הפוליטיקאי שיושב בכיסא חייב את כיסאו ולעיתים גם את הפעם הבאה שהוא יהיה, לאנשים שיבחרו בו בפריימריז או משהו כזה, ואז בתוך התהליך הוא מבטיח הבטחות של מינויים. הוא לא מאוד רוצה, הוא בסך הכל רוצה גם שהחברות יצליחו, אבל אין לו ברירה והוא שם אנשים בתפקידי דירקטורים, אנשים לא מתאימים ששומרים על דברים מאוד לא תקינים שקורים".
- כמה לחץ הופעל עליך בתקופה הזו, כשהיית שם ונאבקת בתופעות האלה? אויימת?
"הרבה פעמים השיטה היא לפגוע בשליח. קשה להתווכח על העניין עצמו, אנשים לא רוצים להיתפס ככאלה שמאוד רוצים למנות מינויים לא מתאימים ואז הם מאשימים אותך, מספרים עליך סיפורים, הרבה מאוד אחיות גידלתי ואין לי אחות".
עם זאת טוען יוגב: "בסופו של דבר הספר הוא אופטימי, הספר אומר שבסופו של דבר מי שהתעקש הצליח ובמגזר הציבורי עצמו יש המון פקידים בכירים שהם אנשים טובים שרוצים בטובת המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
