המשמעות הקריטית של התקווה בחיינו
שלושה עשורים של מחקר מראים את חשיבותה הרבה של תחושת התקווה. אנשים מלאי תקווה סובלים פחות ממחלות וחיים חיים ארוכים ומשמעותיים יותר. קראו למה העצה לפיה אסור לפתח תקוות היא עצה רעה ומהם שלושת התנאים שהגשמתם תגרום לתקווה לשגשג
תקוות גדולות: כבר שלושה עשורים שמקדיש פרופ' דייויד פלדמן, ראש המחלקה לפסיכולוגיה קלינית של אוניברסיטת סנטה קלרה שבקליפורניה, את חייו המקצועיים לרגש אנושי אחד - כזה שלדבריו הוא בעל תפקיד מכריע ומרכזי בחיי האדם ובמסע חיפושו אחר האושר – התקווה.
קראו עוד על אושר:
הניסוי הארצי שיקבע: עד כמה אתם מאושרים?
סקר מצא: מי הם האנשים המאושרים בישראל
דו"ח: מי המדינה המאושרת בעולם - ואיפה ישראל
"במשך שנים ארוכות התמקד המחקר בפסיכולוגיה בהפרעות ומחלות נפש. כשאנשים חושבים על פסיכולוגיה הם חושבים תחילה על מונחים כגון דיכאון, חרדה או טראומה", מסביר פרופ' פלדמן, "אלו נושאים חשובים מאוד, אבל אני סבור שבמשך שנים פסיכולוגים לא השכילו להבין שיש להם תפקיד מכריע לא פחות – להבין מה עוזר לאנשים לשגשג ולחיות חיים משמעותיים".
כשנדרש פרופ' פלדמן לבחור את הנושא לעבודת הדוקטורט שלו הוא הציע למנחה שלו לחקור דווקא את ההשפעה של תחושת הייאוש על חייהם של אנשים. "הוא השיב לי שהוא חושב שזו הצעה מוזרה", מפרט הפסיכולוג, שהרצה בשבוע שעבר בכנס בנושא כוחה של התקווה שהתקיים במרכז האקדמי פרס. "המנחה שלי אמר שאני לא עושה רושם מיואש או חסר תקווה. להיפך. הוא הציע שאחקור מה גורם לאנשים לחוש מלאי תקווה. כשהוא העלה את ההצעה הזו נורה נדלקה בראשי. חשבתי שזה רעיון מבריק".
כיום, שלושה עשורים לאחר מכן, צבר המחקר הפסיכולוגי ידע רב לגבי החשיבות המכרעת של תחושת התקווה בחיינו. מחקר משנת 2005 שפורסם בכתב העת Social and Clinical Psychology מצא כי היעדר תקווה קשור באופן ישיר לדיכאון וחרדה. מחקר אחר משנת 2002 הראה כי סטודנטים בעלי רמות גבוהות של תקווה השיגו ציונים טובים יותר מעמיתיהם שהיו בעלי רמות נמוכות של תקווה. מחקרים אחרים בתחום הוכיחו כי סיכוייהם של אנשים בעלי תקווה להשיג את מטרותיהם ולחוש סיפוק ומשמעות בחייהם גבוהים יותר.
פרופ' פלדמן מוסיף שמחקרים אף הוכיחו כי "אנשים בעלי תקווה אוכלים מזון בריא יותר, מתעמלים באופן סדיר וחיים חיים ארוכים יותר. מחקר שבוצע בקרב 2,000 גברים הראה כי אנשים ששופעים בתקווה סובלים פחות מכולסטרול גבוה, לחץ הדם שלהם תקין יותר ואחוזי השומן שלהם נמוכים יותר מגברים בעלי רמות נמוכות של תקווה. אנשים מלאי תקווה אף חשים פחות כאב בהשוואה לאנשים בעלי תקווה נמוכה, כנראה בגלל הנטייה שלהם להתמקד פחות בקושי בחייהם".
פרופ' פלדמן מסביר כי רגש התקווה זקוק לשלושה תנאי כי להתקיים ושגשג – יעדים ומטרות, נתיב אל המטרות ואמצעים.
יעדים
"כדי שתקווה תשגשג דרושה קודם כל מטרה – משהו לייחל או לצפות לו", מפרט הפסיכולוג הקליני, "לכולנו יש מטרות רבות בחיים. מחקרים מראים שככל שיהיו לנו יותר מטרות במגוון תחומים בחיים כך הסיכוי שנחוש תקווה רב יותר. כשאנשים בעלי מטרות מגוונות נתקלים בקושי בתחום אחד של חייהם הם יכולים להתקדם לכיוון המטרות בתחומים האחרים".
יותר מדי מטרות לא יכולות לגרום לתסכול בקרב אנשים?
"מספר המטרות הוא לא הגורם לתחושת תסכול, אלא האופי שלהן. רוב היעדים שלנו בחיים הם דברים שאנחנו חייבים להשיג – אנחנו חייבים להרוויח כסף כדי להתקיים, אנחנו חייבים לעשות את מה שהבוס מורה, אנחנו חייבים לרצות את בני הזוג שלנו וכדומה.
"כל אלו הן מטרות שאנחנו חייבים להגשים עבור אנשים אחרים. מחקרים מראים שאם אלו כל היעדים שיש לנו, אז זה עשוי לגרום לנו להיות לא מאושרים. חשוב שנציב לעצמנו גם מטרות שאנחנו רוצים להגשים עבור עצמנו – לא יעדים שאנחנו חייבים להגשים, אלא יעדים שאנחנו רוצים להגשים".
נתיב אל המטרה
תנאי שני להתקיימותה של התקווה, כך על פי פרופ' פלדמן, הוא שתהיה לנו תוכנית להגשמת המטרה. "אם יש לאנשים מטרה אבל הם לא מאמינים שהם יוכלו להגשים אותה, זה עשוי לגרום להם לחוש ייאוש. מטרה, חשובה ככל שתהיה, ללא נתיב אליה היא חסרת משמעות. לאנשים בעלי רמה גובהה של תקווה יש תוכניות ואסטרטגיות רבות להגשמת היעדים שלהם. כך אם תוכנית אחת לא צולחת, יש להם תוכנית גיבוי".
אמצעים
התנאי האחרון להתקיימותה של התקווה הוא האמצעים להשיג אותה. "אמצעי זו מילה נוספת למוטיבציה. אנשים ששופעים בתקווה נוטים להיות אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה – הכוח הפנימי לקום ולנסות להגשים את המטרות. בסדנה בת 90 דקות בלבד להגברת התקווה הקנינו לסטודנטים בקולג' כלים ויז'ואלים בעזרתם הם דמיינו איך הם מגשימים את המטרות שלהם. חודש לאחר הסדנה גילינו שסטודנטים שהשתתפו הגבירו את הסיכויים שלהם להגשים את היעדים שלהם. הם שיפרו את הציונים שלהם ודיווחו שמצב הרוח והמצב החברתי שלהם השתפר".
לא לפחד מהתקווה
אין חשש שאנשים עם תקוות גדולות מדי יחושו יותר מאוכזבים או מתוסכלים?
"יש הרבה מאוד מחקר ביחס לסוגיה הזו. היא העסיקה פסיכולוגים רבים", משיב הפרופסור, "יש סברה רווחת לפיה אם תרשה לעצמך לפתח תקוות אתה תחוש אכזבה באופן צורב יותר אם תיכשל. יש אפילו אנשים שסבורים שאם הם יפתחו תקווה הם יחבלו במאמצים שלהם להגשמת מטרותיהם.
"כל המחקרים מראים שזו סברה כוזבת. אנשים עם תקוות גדולות ואנשים ללא תקווה חווים אכזבה באותה דרגת עוצמה. אסור לאנשים לפחד מתקווה. זה לא יוביל לכישלון או אכזבה. ההיפך. עצה לפי אסור לפתח תקוות היא עצה רעה. זה דבר טוב מאוד לפתח תקוות. המחקרים מצביעים על כך שתקווה גדולה מגבירה את הסיכוי להצלחה".
לפנייה לכתב/ת 
