ברק בכר יוצא בזול מהכישלון של ב"ש

ברק בכר הוא מאמן טוב מאוד עם יתרונות רבים. יש לו יכולת למקסם את היכולות של השחקנים שלו ובדר"כ להביא אותם לקצה גבול היכולת שלהם. הוא טקטיקן בחסד, קורא נכון את המשחק ויודע לשמור על רמה מנטלית טובה של הקבוצה שלו. החסרונות של בכר מונעים ממנו להפוך ממאמן טוב מאוד למאמן מצוין. החיסרון הבולט, וזה לא דבר חדש, הוא חוסר היכולת להביא שחקן אשר משדרג את הקבוצה שלו, לא ישראלי ובטח לא זר. בכר הצליח לפגוע רק בזר אחד - מיגל ויטור. היכולת למקסם ולהשתמש בכלים שקיבלת היא מצרך שהופך מאמן טוב לטוב מאוד, אבל אם אין לך את היכולת המשלימה, והיא להוסיף על הקיים משהו שיהפוך אותו לאיכותי יותר, אז אתה לא מאמן שלם ואפילו רחוק מכך. לא חוכמה לחיות על מה שקיבלת.

ברק בכר(צילום: זהר שחר)

בכלל, בכר יוצא מאוד בזול מהכישלון להעפיל לליגת האלופות בשנה הקודמת (ב"ש קיבלה הגרלות קלות לאורך כל הסיבובים, כולל הפלייאוף) והחתמת זרים/ישראלים לא מתאימים. שלבי המוקדמות העונה הראו שבכר לא למד ולא שידרג את עצמו בכלום. התחליפים אינם קרובים אפילו ברמתם למוחלפים, הוחתמו המון שחקנים שוליים (מלמד, גדיר, זריהן ועוד), אין התייחסות לדעיכה הצפויה של מליקסון, ואין הכנה לעזיבת ווקאמה וכנראה גם לזו של אוגו. תוסיפו לכך החלטות לא ברורות כמו שחרור פקהארט וחיימוב , אי החתמה של בלם זר בכיר רק בגלל שמירת אמונים לשניים אחרים - אחד פצוע סדרתי והשני בלם שטעון הוכחה ברמה האירופית - ותקבלו קבלת החלטות לוקה בחסר, שלא לומר גרועה, שמשפיעה על הקבוצה באופן ישיר. בכר ממש ממש רחוק מלהיות אותו עילוי כפי שמספר פרשנים טוענים.

על החלטות מקצועיות קשה להתווכח מפני שאיננו מבלים מספיק זמן עם השחקנים והקבוצה, אולם על החלטה אחת של בכר קשה שלא לערער. בן שהר – מלך השערים של ב"ש בשנתיים האחרונות - מורד לספסל לאחר משחק אירופי אחד, ועדן בן בסט הופך להיות החלוץ הבכיר. אפשר להתווכח מי משניהם טוב יותר מקצועית, אבל כאשר יש לך בקבוצה חלוץ מוכח, שעמד בלחצים עד כה והניב תוצרת יפה  אתה לא מחליף אותו בחלוץ מוכח פחות שהרמה שלו בטח לא גבוהה יותר. בהחלפה הזו אתה פוגע מנטלית בשחקן המוחלף, ובעיקר בשאר השחקנים שלך שמבינים שלא תמיד מספרים ויכולת מקצועית הם הדברים הקובעים. הרצון של בכר להחליף ולהשתדרג הוא נכון ומובן, אבל כאשר אתה עושה זאתללא מחשבה אמיתית וארוכה, אתה פוגע והורס גם בקיים וגם בחדש.

הטענות מופנות גם כלפי הנהלת ב"ש  הנהלה מוכשרת ואיכותית שההצלחה תפסה אותה לא מוכנה לגבי תוכניות להמשך. לראיה, הרכש הלא אפקטיבי, הפאניקה שעולה כאשר שחקן נפצע (ישר רצים למצוא רכש), קנייה של חצאי/שלישי כרטיסי שחקן במחירים מופקעים, ובכלל, חוסר היכולת לעצור רגע ולנשום, להכין תוכנית עבודה תלת שנתית חדשה ולהתחיל לפעול לפיה, ולא לפי קפריזות או סיטואציות אקראיות שקורות תוך כדי העונה.

אלונה ברקת(צילום: עוז מועלם)

הסגל של בכר חלש העונה משמעותית משלוש השנים האחרונות. ללא הזרים האיכותיים , ב"ש איבדה את העוצמות הפיזיות שכל כך איפיינו אותה והפכו אותה לקבוצה אירופית מהבחינה הזו. התחליפים יצרו קבוצה טובה וראויה לליגה, אבל לא כזו שתהיה מעליה או תסומן כמועמדת הבולטת לאליפות. במרבית העמדות, באר שבע אינה הקבוצה הטובה בליגה היום. אין לה שחקנים שוברי שוויון וגם באצטדיון הביתי מתחילים לראות סדקים בחומה. במפגש הישיר בין שתי הטוענות לכתר ניתן היה לראות את ניצני השינוי שעוברת ב"ש. מכבי ת"א הייתה טובה ממנה בכל פרמטר והייתה ראויה לניצחון, ולא עשתה זאת רק בגלל חוסר בשלות של חלק משחקניה והמאמן. ההגנה הלא טובה של איביץ' גרמה לו לעלות במערך סגור יותר, והוא עדיין היה מנצח אלמלא הטעות של פיבן.

באר שבע היא שינוי מרענן בנוף הכדורגל. קבוצת פריפריה שנוהלה מצוין עד לפני שנה וקצת איבדה את דרכה המקצועית. בכר צריך תמיד לזכור את מקרה רוני לוי במכבי חיפה. מאמן צעיר וכריזמטי אשר הגיע לקבוצה שהשלד שלה היה בנוי, ופשוט שידרג והטיס אותה לגבהים חדשים. גם את לוי כינו בזמנו עילוי והמאמן הטוב בארץ, ואחר כך הובן שהוא מאמן טוב ולא יותר. לבכר אסור להתנהל לפי כל התיאורים והסופרלטיבים אשר נדבקו אליו בשנים האחרונות, ולהאמין בהם. הוא חייב לחזור לקו המחשבה של תחילת הדרך.

יחסי הכוחות השתנו, ונכון לעכשיו מכבי ת"א היא הקבוצה הטובה בישראל. לברק בכר יש הרבה עבודה העונה, וההצלחה שלו במרדף אחרי אליפות רביעית ברציפות חרף השגיאות שביצע עד כה תהיה הוכחה אם הוא מאמן ענק או עוד מאמן טוב.