החשאיות הוסרה: המרדף להשמדת היכולות האיראניות בסוריה
התוכנית האיראנית להתבסס בסוריה כללה לפי המודיעין הישראלי צפי של מעורבות רבבות נאמנים למשמרות המהפכה. חשיפת צה"ל על אודות כמות התקיפות בסוריה מגלמת פעילות חשאית בכל רגע. דהירת טהרן לא נעצרת, וישראל נחושה לתקוף גם במחיר מלחמה
המספרים והמשמעויות של חשיפת המערכה בין המלחמות בזירת הצפון: הנתון שחשף אתמול (יום ג') צה"ל, ולפיו מאז תחילת 2017 הותקפו יותר מ-200 יעדים איראניים או פרו-איראניים ברחבי סוריה, גילם מאחוריו מערכה שלמה וחשאית שמעסיקה בכל רגע נתון מאות טייסים, קצינים, אוספי חוקרי מודיעין ובכירים בצבא.
מספר התקיפות כלל הטלת כ-800 פצצות וטילים על ידי חיל האוויר - כמות שיכולה להתקרב להיקף ירי של חצי מלחמה "אמיתית". חלק מהחימושים שוגרו לטווחים רחוקים. כמעט בכל פעולה כזאת, שאמורה להתבצע מתחת לרדאר, יודעים כל השחקנים בזירה מהר מאוד, ולפעמים בזמן אמת, למי שייך האגרוף שהנחית שוב מהלומה מאות קילומטרים מישראל.
אחת המטרות אפוא של המערכה בין המלחמות היא לא רק לבסס את ההרתעה הישראלית, להרחיק את המלחמה הבאה ולסכל התעצמות צבאית של אויבי ישראל בנשק מתקדם - אלא גם להקרין כוח בזירה האזורית הגועשת.
מאחורי מעטה כבד של חשאיות, שהוסר אתמול באופן חלקי, מנסים בצבא לבלום גם במחיר של התלקחות שתוביל למלחמה בצפון את ההתבססות הצבאית של איראן בסוריה. את המדיניות התוקפנית מוביל הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, בוגר פיקוד הצפון בשנים שבהן חיזבאללה התחזק משמעותית.
הגילוי של המודיעין הישראלי
לפי צה"ל, התוכנית האיראנית להיפרס בסוריה התגלתה במודיעין הישראלי לפני קצת פחות משנתיים. הבליץ הרוסי על המורדים הוביל אז למפנה חיובי עבור משטרו של בשאר אסד, ובטהרן כבר לטשו עיניים לעבר היום שאחרי.
במשמרות המהפכה רקמו תוכנית רב-שנתית: הקמת בסיסים צבאיים, יבשתיים, ימיים ואוויריים בסוריה. אותם בסיסים, היו אמורים לכלול לפי צה"ל, רבבות חיילים בהם פעילי מיליציות מקומיות שיעיות כצבא של ממש מול האויב הציוני. ה"מודל התימני" של התוכנית, שהיום כבר מוביל לשיגור טילים לעבר ריאד, הוכיח את עצמו עבור האיראנים. יש להם צבא רעוע ומיושן, אבל יכולות טכנולוגיות מודיעיניות מתקדמות יחסית, עם מל"טים ופרויקט טילים שאפתני.
ההמלצה של צה"ל לדרג המדיני הייתה מיידית וברורה: קטילה פיזית של כל מהלך איראני כזה בסוריה מבלי ליטול אחריות. הגישה החשאית עבדה עד לחודש פברואר השנה. הנסיבות בשטח הובילו אז להצפת המלחמה החשאית בין צה"ל לכוחות קודס אל מעל לפני השטח.
מל"ט איראני חדר אז לישראל והופל על ידי מסוק אפאצ'י מעל בקעת הירדן. בתגובה לכך תקף צה"ל באופן גלוי את בסיס T-4 ליד תדמור, שממנו שוגר המל"ט. זמן קצר לאחר מכן התפתחה יממת קרב דרמטית במיוחד שכללה הפלת מטוס קרב ישראלי מסוג F-16 על ידי הנ"מ הסורי בשמי הגליל.
העימות בין ישראל לאיראן הפך לגלוי, אלים ומסוכן - והגיע לשיא כשלושה חודשים לאחר מכן עם השמדת יותר מ-50 יעדים איראניים ברחבי סוריה במבצע שכונה "בית הקלפים". ה"תירוץ" לפעולה האווירית הנרחבת ביותר של ישראל בסוריה מאז 1974: שיגור של 32 רקטות לעבר צפון הגולן, שרובן נפלו בשטח הסורי ומעט מהן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל.
בעקבות המהלומה הלילית, עצרו אז כוחות קודס בראשות קאסם סולימאני את פעולתם לצורך הערכת מצב. ואולם, העצירה הייתה זמנית בלבד. מאז ממשיכה טהרן את דהירתה על אדמת סוריה ומנסה לפעול בצירים עוקפים כדי להתחמק מהמודיעין הישראלי.
ההתחמקות כוללת בין היתר העברת משלוחי נשק במטוסי נוסעים אזרחיים, התבססות במרחב הגבול שבין עיראק לסוריה וכן רכישת ידע דיוק של טילים ממכוני מחקר צבאיים של הצבא הסורי.
במקרה או שלא במקרה, אמש דווח כי מטוסי קרב הפציצו מטרות באזור ואדי אל עויון במחוז חמה בסוריה. לפי כל התקשורת בסוריה, ישראל עומדת מאחורי התקיפה.
במרדף אחרי האיראנים יש לצה"ל סיבה להיות מרוצים גם בנוגע לאירועים שלא ממש נמצאים בשליטה ישראלית: האמריקנים דוחקים את האיראנים מרצועת 55 הקילומטרים מהגבול הסורי-עיראקי הסמוך לפרת, פועלים נמרצות יותר נגד המהלכים האיראניים באזור. מאידך, הרוסים שמתחרים בבני בריתם מטהרן על חוזי השיקום עתירי הכסף של נזקי המלחמה בסוריה, אפשרו את הרחקתם של האיראנים מהגבול הישראלי לטווח של לפחות 80 קילומטרים.
"לפעמים אנחנו פועלים במבצעים האלה מספר פעמים בשבוע. גם באמצעות הסייבר. האיראנים מבינים שיש להם תשתית רעועה ופער מודיעיני והתגובה שלנו להתבססותם תפסה אותם שנה, שנה וחצי לפני ממה שהם תכננו", אמרו בצה"ל. "יחד עם זאת, עיראק חשובה יותר לאיראן משאר סוריה, כי בעיראק 64% מהאוכלוסייה היא שיעית ולכן הם בונים שם עוד מיליציות".