מצעד הערים המלוכלכות והנקיות בישראל
רגע לפני הבחירות לרשויות המקומיות, בדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות" מגלה: ירושלים היא העיר המטונפת ביותר בישראל בפער ניכר. אחריה ברשימה: בני ברק ופתח תקווה. ברבות מהערים הגדולות המצב לא משביע רצון, עם פחים מפוצצים ומעט מדי עובדי נקיון. כתבה ראשונה בסדרה
הרחוב הישראלי מטונף, אפילו מאוד. רגע לפני הבחירות המוניציפליות, מדד ynet ו"ידיעות אחרונות" מצא שב-14 הערים הגדולות בישראל, המרחב הציבורי פשוט מלוכלך. ולידיעת המתמודדים על כיסא ברשויות המקומיות - הציבור ממש לא אדיש לזה.
שיקללנו את נתוני הערים על בסיס התשובות שהעבירו לנו בעצמן: מספר הפחים ביחס למספר התושבים, מספר עובדי הניקיון ביחס למספר התושבים, ומספרם של שני אלה ביחס לשטח של העיר. לאלה הוספנו את נתוני שביעות הרצון של התושבים: רמת הניקיון הכללית, התרשמות מהפחים הגדושים, וגם ממצב הפארקים.
במקום הראשון המפוקפק ניצבת בירתנו. ירושלים היא העיר המטונפת בארץ כמעט בכל קריטריון אפשרי, ובפער משמעותי מכל עיר אחרת. העיר הבאה ברשימה היא בני-ברק וצמודה אליה פתח-תקווה, בעיקר בגלל תוצאות סקר שביעות הרצון של התושבים, שדירגו אותה כקטסטרופה תברואתית.
בסקר השתתפו 1,400 גברים ונשים מעל גיל 18, המתגוררים ב-14 הערים הגדולות בישראל. הסקר לבדו הציב את בני-ברק במקום האחרון, עם ציון של מינוס 52. גם פתח-תקווה מציגה נתונים שליליים עם מינוס 26 בשביעות רצון התושבים. תוצאות הסקר החיוביות ביותר ניתנו לאשדוד - העיר השישית בגודלה בישראל זכתה בציון הגבוה ביותר בפער ניכר מיתר הערים, למרות שהנתונים היבשים לא מצביעים על כך שהיא הנקייה ביותר.
ומי העיר הנקייה ביותר בשקלול הסופי? ראשון-לציון, שזוכה לנתונים גבוהים מבחינת השקעת המשאבים של העיר בניקיון, וברמת שביעות הרצון של התושבים.
מהנתונים שאספנו בולט אחד חריג במיוחד: בירושלים, העיר הגדולה ביותר במדינת ישראל, יש פח אחד על כל 78 תושבים. לשם השוואה, בראשון-לציון יש פח על כל שישה תושבים. לא פלא, אם כך, שבסקר השיבו 75 אחוזים מתושבי ירושלים כי נתקלו בחודש האחרון בפח גדוש.
"יש חלקים בעיר שהעירייה מזהה כאחריותה הישירה מבחינה משפטית, וחלקים שבעיניה הם לא", אומר דן קרקוב, תושב שכונת גילה וחבר בקואליציית "ירושלים של זבל" שפועלת לשינוי המצב. "השטחים האלו הם כביכול באחריות מוסדות פרטיים והעירייה אמורה לפקח, אבל היא בקושי עושה את זה".
הבאה אחרי ירושלים במדד הפחים המפוצצים היא בני-ברק, שם העידו 70 אחוזים מהתושבים על כך שנתקלו בפח עמוס בחודש האחרון. "המדרכות שבורות, עצים חוסמים את המעבר, פחים מוצפים על המדרכות", מספרת מרים פיין, תושבת העיר. "ברחוב שלי הכל מלא בפסולת בניין שלא מפנים. המשפחות בבני־ברק בדרך כלל מונות 10 נפשות ויותר. זו עיר מלאה בילדים, דבר שגורם ליותר זבל".
לצד אוזלת היד של הרשויות, חוסר המודעות בציבור הישראלי לניקיון המרחב הציבורי הוא חלק מהבעיה. תושבים הקימו לפני מספר שנים את "סיירת ניקיון", התארגנות ארצית שמטרתה לפעול למען הטמעת ערך הניקיון בתרבות. "מחקר שערכנו מוכיח שמרביתנו נוהגים להשליך פריטי פסולת מבלי לייחס לכך חשיבות", אומר תומר אשל, ממייסדי "סיירת ניקיון".
אבל מה העיריות יכולות לעשות כל עוד כך האזרחים מתנהגים?
"מהפכת השקיות הוכיחה שהציבור מבין דרך הכיס ועל כן נשאלת השאלה, מדוע הרשויות אינן מכפילות את כמות הפקחים אשר מחלקים דו"חות".
"התוצאה של הבדיקה שעשינו אכן הייתה עגומה, ציון מינוס 4.6 בממוצע", מסכם נעם רז, מנכ"ל חברת המחקר סי איי מידע שיווקי, שערכה את הסקר עבור ynet ו"ידיעות אחרונות". "עיר נקייה היא לא עניין פוליטי, זה מפגע תברואתי, במיוחד בפארקים הציבוריים שאליהם אנו הולכים עם הילדים".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים הוציאה לפועל את מהפכת הניקיון הגדולה אי פעם בבירה. מערך הניקיון בשכונות מזרח העיר יועבר להפעלה באמצעות קבלנים, דבר שיביא לשדרוג משמעותי בתדירות ובאיכות הניקיון. יתווספו מאות עובדי ניקיון וטיאוט, תוגדל תדירות ימי איסוף האשפה ותשודרג רמת השירות בשכונות ובמרכזי העסקים והמסחר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. כמו כן, תוגדל כמות רכבי הטיאוט המכני, יתווספו משאיות לאיסוף גזם, רכבי שטיפה וטרקטורים לפינוי אשפה בהשקעה של 80 מיליון שקל.
"במהלך השנה הבאה יוצבו 700 מיכלי אשפה חדשים בשכונות מזרח העיר ויחל תכנון להצבת 200 מיכלי איסוף אשפה טמוני קרקע במזרח העיר ובשועפט. במקביל, כ־100 עובדי ניקיון יתווספו למערך בשכונות מערב העיר. בתקופת ברקת תקציב ניקיון העיר הוכפל ומספר עובדי התברואה בעיר גדל ב-25 אחוז".
מעיריית בני-ברק נמסר בתגובה: "עיריית בני־ברק משקיעה אמצעים ומאמצים כל העת לשיפור ולשדרוג רמת הניקיון בעיר, ולצורך זה נרכשו באחרונה כלי רכב וכלים מכניים נוספים. כמו כן מתבצעות פעולות הדרכה והסברה בקרב תלמידים. ראוי להבהיר כי בבני-ברק, שנבנתה כעיר קטנה על שטח קטן, ישנה כיום צפיפות מבנים ניכרת, ומתוך למעלה מ-203,000 תושבים, מספר הילדים והצעירים הוא כ-90 אלף, כך שאין כל מקום לעריכת השוואות".
לפנייה לכתב/ת 
