דיון סוער בכנסת: "מטפלים במחבלים בכלא טוב יותר מבחיילי צה"ל"
בתוך כמה חודשים יחזרו לקבל חייל צה"ל טיפול רפואי בקופות החולים, כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות". בישיבה שנערכה היום בוועדת המשנה לכח אדם בצה"ל, הטיחו חברי הכנסת האשמות חמורות על הטיפול הרפואי בחיילים. ח"כ אוחנה: "מערכת הרפואה הצה"לית זקוקה לטיפול נמרץ". ח"כ ענת ברקו: "מטפלים במחבלים בכלא טוב יותר"
דיון סוער בכנסת לקראת מעבר הטיפול בחיילי צה"ל לקופות החולים: ועדת המשנה לכח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל בראשות ח"כ אמיר אוחנה, דנה היום (ד') באזרוח השירות הרפואי בצה"ל, רפורמה שתוציא את הטיפול הרפואי בחיילים מהמרפאות הצבאיות לאחריות קופות החולים.
הדיון נפתח בשאלת היעדרותו של קצין רפואה ראשי, תא"ל ד"ר טריף בדר, מהדיון. נציגי צה"ל לא ידעו להסביר את היעדרותו מהדיון. נציב קבילות חיילים, האלוף במיל' יצחק בריק, שמתנגד לרפורמה אמר שהוא שוחח עם הקרפ"ר ולדבריו הוא ביקש להגיע לדיון אולם מנעו זאת ממנו.
תא"ל זיו אבטליון, ראש החטיבה הטכנולוגית באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אמר כי האחריות על בריאות חיילי צה"ל תישאר בידי הצבא. לדבריו, הוועדה בראשות הקרדיולוג פרופ' יצחק שפירא יצאה לדרך עקב שביעות רצון נמוכה מהשירות הרפואי בצה"ל וכי הרמטכ"ל אישר את המלצות הוועדה.
פרופ' שפירא אמר: "ישנה בעיה אמיתית. חיילי צה"ל אינם מטופלים בסטנדרטים המקובלים. השירות הרפואי האזרחי טוב יותר מהשירות הרפואי הצבאי. חיל הרפואה צריך תפיסת הפעלה חדשה. כל הקרפ"רים לשעבר זומנו להשמיע את דעתם בפני הוועדה, אולם אף אחד מהם לא הגיע. וכן לא הובאה בפני הוועדה אף אלטרנטיבה אחרת למסקנות הוועדה.
מחכים חודשים לראות רופא מומחה
בדיון הוצגו נתונים קשים אודות השירות הלקוי לכאורה בחיילים. בין היתר נמסר כי רק 21 רופאים שמוצבים בלשכות הגיוס מטפלים בכמאה אלף מועמדים לשירות ביטחון. משך זמן ההמתנה לוועדה רפואית עומד על 3-4 חודשים.
זמן ההמתנה הכולל של כל החיילים שממתינים לוועדה רפואית מגיע לכ-2 מיליון ימי שירות בצבא בשנה, שמבוזבזים כיון שהחיילים לא משרתים בתקופת ההמתנה. חיילים הזקוקים לתרופה, נתקלים בבעיה משמעותית, זאת משום שרק שישה בתי מרקחת צבאיים פועלים בכל הארץ.
"קופות החולים יודעות לתת מענה שהצבא לא מסוגל לתת", אמר פרופ' שפירא, "לדעתנו, הדבר יביא לשירות רפואי יעיל בשיגרה ובחירום. זה לא הפרטה אלא רכישת שירותים. כבר היום 60% ניתן בפועל במיקור חוץ. לעומת זאת, בריאות הנפש, הרפואה המונעת, הרפואה התעסוקתית והאחריות הכללית תישאר בידי קצין רפואה ראשי.
"המצב הנוכחי אינו משביע רצון ויש דחיפות לטפל בו", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, היה עדיף ללכת עד הסוף כמו שהמשטרה, המוסד והשב"כ מבוטחים ברפואה האזרחית. לדבריו, גם שב"ס נמצא במשבר גדול מאוד של שירותי רפואה.
ח"כ ענת ברקו (ליכוד), הטיחה דברים קשים בנציגי חיל הרפואה ואמרה: "מטפלים במחבלים בכלא טוב יותר מהטיפול הרפואי שניתן לחיילים. התחושה היא שצה"ל מנסה להזדכות על הטיפול בחיילים".
"מערכת הרפואה הצה"לית זקוקה לטיפול נמרץ", אמר ח"כ אוחנה (ליכוד). בתום הדיון הוחלט לקיים שני דיונים נוספים לקראת ההיערכות למעבר הצפוי של מתן שירותי רפואה לחיילים בקופות החולים.
ובאיזה טריקים חיילים משתמשים כדי להוציא גימלים?
טיפול רפואי כפול לחיילים - בצה"ל ובקופות החולים
רפורמת הרפואה הצה"לית נחשפה לראשונה על ידי הכתב הצבאי של ידיעות אחרונות, יוסי יהושוע, בחודש מאי האחרון. על פי התוכנית, חיילים ואנשי קבע יקבלו טיפולים רפואיים בקופות החולים שבהן היו חברים לפני הגיוס, במקום בצבא. עוד הומלץ כי לרופאי המשפחה יהיו סמכויות נרחבות, לרבות המלצה על פרופילים למועמדים לגיוס ואישור ימי מחלה (גימלים).
על פי המסקנות, לוחמים וחיילים ביחידות הקצה יקבלו טיפול רפואי כפול – הן בצה"ל והן בקופות החולים, אך האחריות הרפואית תוטל כולה על חיל הרפואה.
הוועדה, שבראשה עמד תא"ל במיל' יצחק שפירא, המשמש כסמנכ"ל בכיר באיכילוב, הוקמה על ידי האלוף אהרון חליווה, בעקבות הבנה אליה הגיעו בצבא כי השירות הרפואי אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים וכי רבות מתלונות החיילים והוריהם נמצאו מוצדקות.
התוכנית אושרה למרות התנגדותו של קצין הרפואה הראשי, תא"ל בדר. אל בדר הצטרפו פורום קציני הרפואה הראשיים לשעבר, ביניהם מנהלי בתי חולים כמו שוקי שמר יו”ר אסותא, איציק קרייס מנהל שיבא, חזי לוי מנהל ברזילי, ואחרים שניסו לשכנע את שר הביטחון לגנוז את המלצותיה.
גם נציב קבילות חיילים הביע התנגדות במכתב ששיגר לשר ובו ציין כי הצעד הנחוץ הוא חיזוק חיל הרפואה כדי שישלים את הפערים מול המערכת הרפואית האזרחית.
אחת הסיבות להתנגדות הייתה פיילוט להפרטת שירותי הרפואה שנערך לפני מספר שנים בבסיס הקריה. אז עלה תוך תקופה קצרה מספר ימי המחלה שאישרו הרופאים האזרחיים בשיעור של פי ארבעה מאלה שאושרו על ידי רופאים צבאיים.
התברר כי אחת הסיבות לכך היא קשרים אישיים של המטופלים או בני משפחותיהם עם רופאים אזרחיים. קצינים בכירים באכ"א סיפרו כי היו ימים שיחידות שלמות היו שוממות כי החיילים ניצלו את הגימלים לחופשות.
בצה"ל טוענים כי בתוכנית החדשה יינתן מענה לסוגיה ומספר ימי הגימלים יוגבל לכל חייל. כל מי שיחרוג ממנו יחויב באישור מפקדים, ובנוסף קופות החולים יחויבו במתן דין וחשבון על כל רופא שינפק מספר חריג של ימי מחלה מעבר למכסה שנקבעה.
בחיל הרפואה מתנגדים לתוכנית לא רק בגלל הגימלים. גורמים צבאיים אמרו לשר הביטחון כי האחריות לטיפול תתחלק בין רופא המשפחה לרופא הצבאי, “וכשיש שני אחראים - אין אחראי”. "הפרטת השירות הרפואי עלולה לפגוע בערך השירות הצבאי", הזהיר גורם בצה”ל.
חרף התנגדות קרפ"ר, שכאמור נעדר מהיון היום בכנסת, סיכמו שר הביטחון אביגדור ליברמן וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, על אישור התוכנית להפרטת שירותי הרפואה של צה"ל, ולפי ההערכות בתוך כשנה יועברו כלל החיילים לטיפול בקופות החולים, כאשר לוחמים ימשיכו לקבל שירות גם מרופאים קרביים.
השרים שסיכמו על קידום התוכנית, הורו על הקמת צוותי עבודה לבחינת יישומה מול צה"ל וקופות החולים. בראש הצוותים עומדים מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, סגן הרמטכ"ל, ראש אגף הלוגיסטיקה, קצין רפואה ראשי ונציגים בכירים נוספים משני המשרדים.
לפנייה לכתב/ת 
