הפגישה המבישה של משה חוגג / פלג בחמישי

המתרפס

חוגג פונה ללב של הגזענים

"החל מהיום, דת לא מהווה פקטור בבחירת שחקנים בבית"ר ירושלים", הצהיר משה חוגג, שמאז הפיכתו לבעלים הפך את הדת לפקטור הכי בולט בקבוצה. אחרי התפילה המתוקשרת בכותל, טקס קבלת הדולר מהרבי מלובביץ' וביטול אימוני הבוקר בשבתות – בא מפגש הפסגה המביך עם ראשי לה פמיליה, בגיבוי של רבנים.

לפי הדיווחים מהשיחות, ראשי הארגון שמעו מהבעלים החדש על כוונתו להחתים שחקן ערבי "נאמן לישראל", או "מוסלמי ברמה גבוהה מחו"ל". איך תתבצע בדיקת הנאמנות לא נמסר, אך סביר להניח שלפני המבחנים במגרש תהיה ועדת קבלה שבה ישבו נציג לה פמיליה, רב אורתודוקסי ואלי אוחנה. לגבי הזרים, הנוסח המרוכך שהוצע ("מוסלמי ברמה גבוהה") נועד להבטיח שהנבחן יצטרך לחפות על נחיתותו התיאולוגית – מול מגינים יהודים, קשרים נוצרים וחלוצים בודהיסטים – בכישורים טכניים יוצאים מגדר הרגיל.

(איור: אופיר בגון)

באשר לתוצאות הפגישה חלוקות הדעות. אחד השדרים ידע לספר כי "אנשי לה פמיליה יצאו ממנה רועדים". כתב אחר, שהתבסס על חבר בארגון, סיפר כי בסוף חוגג "כבר הבין מול מי הוא יושב". הייתה גם קלטת שדלפה לתקשורת, ובה נשמעים שני חברי לה פמיליה מנתחים את הדיון שנמשך לדבריהם קרוב לארבע שעות. כלומר, יותר מפסגת הלסינקי בין ולדימיר פוטין לדונלד טראמפ.

"נקבעה מראש פגישה עם נציגי לה פמיליה, כפי שנקבעה והתקיימה פגישה עם נציגי אוהדים נוספים של בית”ר ירושלים", הגיבו במועדון לחרושת השמועות והוסיפו: "למען הסר ספק, לא נאמר שחוגג רוצה להביא שחקן מוסלמי – זוהי אמירה גזענית. אם יהיה שחקן שיכול לשדרג את המועדון, ננסה להביא אותו – לא משנה מהי דתו או צבע עורו".

ההודעה הזו מעלה מספר תמיהות: מי הם נציגי האוהדים הנוספים שזכו להיפגש עם הבעלים? כיצד נבחרו? במה שונות ההצהרות המעורפלות הללו ממה שאמר אלי טביב? ומדוע בכלל צריך הבעלים להיפגש עם נציגי ארגון גזעני ולקבל את אישורם? רוצה להביא שחקן ערבי? תביא!

משה חוגג. "מאז הפיכתו לבעלים הפך את הדת לפקטור הכי בולט בקבוצה"(צילום: אורן אהרוני)

בכלל, מאז רכש את הקבוצה לפני פחות מחודש, עושה רושם שהרוכש הטרי מדבר יותר מדי ומאוד משתדל למצוא חן בעיני כולם. "אמנם על הנייר אני הבעלים של בית"ר, אבל בפועל הקבוצה הזאת לא שלי, היא שייכת לעיר ולאוהדים", אמר חוגג עם הגב לכותל, מה שמעלה עוד שאלה: מדוע מבין כל שותפיו, שרובם אוהדים נפלאים בירושלים וברחבי המדינה, הוא הזדרז להיפגש דווקא עם מנהיגי לה פמיליה?

בינתיים, בכל אופן, הכל דיבורים. המהפכן החדש החתים שחקנים בשלבים האחרונים של הקריירה או של ההחלמה, ולמרות התבוסה למכבי פ"ת וההפסד הביתי להפועל חדרה (שבהרכבה הופיעו שישה שחקנים מהמגזר), בין המועמדים לחיזוק לא הוזכר אפילו שחקן אחד מהדת שאין לה מנדט. עד שזה יקרה, הצהרותיו של חוגג יישארו ריקות מתוכן, או כמו שקוראים לזה בערבית: כלאם פאדי.

הנעלמת

ברקת שוב בורחת מאחריות

את פרשת החולצה שאריאל הרוש החליף עם עצמו באמת אין צורך לכבס. מה שכן מחייב התייחסות הוא צביעותה של אלונה ברקת. כשהמועדון בראשותה מקבל פרסים - היא תמיד תתייצב בטקסים, אבל כשהוא נתפס בקלקלתו, הנשיאה מתחבאת מאחורי עובדיה.

כך בדיוק היה בפרשת הממריץ האסור שסיפק המועדון לשיר צדק. לאחר שורת התפתלויות וניסיון מכוער להפיל את התיק על רופא הנבחרת, נשלחה לתקשורת הודעת דובר מגוחכת. הבעלים עצמה לא העזה להתייצב מול התקשורת, לענות לשאלות מטרידות או להתנצל מול המצלמות. לערן זהבי זה לא היה קורה.

אריאל הרוש עם החולצה החלופית(צילום: עוז מועלם)

הפעם, אחרי שניהלה בעצמה את הפארסה באצטדיון טרנר, קיבלה ברקת מכתב נזיפה אישי מיו"ר מינהלת הליגות, שבו הזכיר כי ביזתה את הכדורגל הישראלי למרות שמנכ"ל המינהלת שוחח עימה לפני שריקת הפתיחה. ומי חתום על מכתב התשובה שנשלח מהמועדון למינהלת? לא אלונה, חלילה, שאינה מלכלכת את ידיה במקרים מביכים שכאלה, אלא המנכ"ל אסי רחמים.

"אני מקווה כי אתה מודע למשימות רבות המשקל שעל שולחנך, שקשורות בטיפול עומק בחוליים האמיתיים של הכדורגל הישראלי", השיב החוצפן ליו"ר המינהלת, ולא שכח כמובן להחניף לבוסית: "התנהלותך זו צריכה להטריד את אלה ששמים את כספם, זמנם וכל מרצם לטובת טיפוח הכדורגל הישראלי". ממש איגרת מעוררת רחמים, וגיחוך. את ברקת אף פעם לא עניין טיפוח הכדורגל הישראלי והיא מעולם לא יצאה למאבק בחולייו האמיתיים. לפי ההרכב ששיחק מול מכבי ת"א, גם לא בטוח שמעניין אותה טיפוח הכדורגל בבאר שבע.

בשבוע שעבר, בטקס הרמת הכוסית לכבוד השנה שבפתח, אמרה הנשיאה לשחקנים ולאנשי הצוות: "בשנה שעברה אמרנו שהמבחן יהיה לא לאבד את הדרך ברגעים שאחרי אליפויות, ושנהיה מספיק חכמים להישאר צנועים ונחושים". נחישות הם בהחלט הפגינו בפרשת השבוע, אבל בעיקר טיפשות ויהירות.

אלונה ברקת. "הנשיאה מתחבאת מאחורי עובדיה"(צילום: עוז מועלם)

הקליקה

קשיי ההבנה של משה סיני

"אני רואה את הקהל כל הזמן בדין ודברים עם ניר ברקוביץ'. זה אווירה לא ברורה, לא טובה, מה הסיבות אני לא יודע". ככה אמר משה סיני בתום המשחק בלאומית בו הובסה הפועל ראשל"צ 4:1 על ידי הפועל קטמון. מכיוון שהפרשן הוא גם מכר ותיק של איל ברקוביץ', חשוב להסביר לו.

זה מה שאמר, למשל, האח של הבעלים שספג קללות מאוהדי ראשל"צ בתום העונה שעברה: "כנראה שלקהל הזה לא מגיע להיות בליגת העל. אני רוצה לצאת החוצה, אבל אם לא תהיה לי קבוצה אחרת בלאומית, אז אני אהיה בראשון גם בעונה הבאה".

והפרשנות: כשהקהל מבין שהוא תקוע עם המאמן רק בגלל שאף קבוצה אחרת לא רצתה אותו, ושהם לא באמת אוהדי כדורגל אלא תפאורה במשפחתון שנועד לספק מקומות עבודה לקרוביו – ככה הם מגיבים, וכשלפרשן לא נעים מהבעלים - חשוב לברור מילים. עכשיו לפחות הכל ברור.

ניר ברקוביץ'. לא סיפור אהבה עם הקהל(צילום: עוז מועלם)

המאכערים

ארגון המאמנים עושה כסף קל

איגוד מאמני הכדורגל הוא אחד הגופים היותר מיותרים. מעמד המקצוע הולך ומידרדר, ומאמנים נאלצים לחתום על חוזים מבזים ולהיכנע לגחמות של בעלים, שעסקני האיגוד לא מעזים להתעסק איתם. אבל מבחינת מנגנון גביית הכספים, העסק רק הולך ומשתדרג. העונה החליטו שם לדרוש גם ממאמני כושר וממאמני שוערים דמי חבר שנתיים בסך 150 שקל. כסף קטן לכאורה, שמצטבר לסכומים גדולים מאוד.

מנכ”ל האיגוד, אמיר כהן, גם מנהל קבוצת ווטסאפ להעברת הודעות חד־צדדית. במסרון שנשלח לשם שלשום הוא עדכן את החברים בנוגע לחוק הספורט, והביא להם את הסעיף פעמיים. זו לשון ההודעה (הכפלת המילה ושגיאת הכתיב מופיעות במקור): "חשוב לנו כאיגוד לשמור על מסגרת עבודה לפי הסמכה של כל מאמן/מדריך, לפיכך סעיף סעיף 2 א' לחוק קובע ‘לא יעסוק אדם, בין בשכר או בין שלא בשכר, באימון ספורט, אלה אם כן בידו תעודת מאמן או תעודת מדריך ספורט’..." העיקר שכדי לנסח הודעות באיגוד החפיפניקים, לא חייבים אפילו תעודה של בוגר כיתה ב'.

כדי לברר מי הגאון שמעתיק מהתקנון עם שגיאות, ומי החליט פתאום לגבות דמי חבר שלא היו נהוגים עד כה, התקשרתי אליהם וביקשתי לשוחח עם המנכ"ל כהן. המזכירה אמרה "הוא כרגע עסוק", והבטיחה שיחזור אליי בהקדם, אלה שזה לא קרה. מאמנים שרוצים להבין מה עושים בכסף שלהם, יצטרכו כנראה להגיע למשרדי האיגוד ולחפש את השלט: מחלקת הגווייה.