המבצע הענק שכמעט פתח מלחמה: טייסי "בית הקלפים" מדברים
"ראינו טילים בגודל עמוד חשמל בדרך אלינו, כמו מופע זיקוקים עוצמתי": מפקד טייסת F-16, טייס קרב ונווטת מדברים לראשונה על העימות הישיר עם איראן, במבצע בחודש מאי - ומספרים על הבוקר שאחרי, בגן הילדים. צפו בתיעוד חדש מהמתקפה הגדולה ביותר של ישראל על סוריה מאז 1974
"זה היה מבצע שידענו שעלול ליצור התלקחות שתוביל למלחמה": ארבעה חודשים אחרי מבצע "בית הקלפים", נחשפים טייסי הקרב שהשתתפו בעימות הצבאי הישיר והנרחב ביותר בין ישראל לאיראן מאז ומעולם, שכלל גם את המתקפה האווירית הישראלית הגדולה ביותר בסוריה, מאז 1974. צפו בריאיון עם מפקד טייסת F-16, טייס קרב ונווטת שהשתתפו במבצע הענק, ובתיעוד חדש מהמהלומה האווירית שהנחית חיל האוויר על האיראנים.
יותר מ-50 יעדים הותקפו ברחבי סוריה בליל 10 במאי השנה באמצעות עשרות רבות של כלי טיס שונים, בהם מטוסי קרב ומל"טים, בסדרת מטסים שהחלה סביב חצות והסתיימה עמוק באשמורת השלישית. התנאים לא היו קלים: כ-160 טילי נ"מ סורים שוגרו לעבר מטוסי חיל האוויר, הראות הייתה לקויה והעיתוי - חרף ההכנות המרובות - נקבע על ידי האיראנים. ישראל המתינה למעשה למימוש האיום האיראני לנקום על תקיפות ישראליות קודמות, שגבו את חייהם של עשרות קצינים איראנים והחריבו נכסים צבאיים שמשמרות המהפכה פיתחה בסוריה.
"בשבועות שלפני המבצע שוב ושוב היינו בכוננויות של שעות ארוכות לצאת לפעולה", סיפר בימים האחרונים ל-ynet מפקד טייסת 105 (F-16 דו מושבי) מבסיס חצור, סגן אלוף ר'. "כינסתי את לוחמי האוויר לתדריך קצר ואחרון ואמרתי להם שזה הזמן שלהם. עוד קודם לכן, בכל כוננות כזו, עזבתי את הבית לטייסת ואשתי אמרה לי שוב ושוב 'מה קרה?'. היא לא הבינה למה נעלמתי. בסוף, אחרי שזה נגמר, סיפרתי לה".
"נערכנו לנפילת מטוס וחילוץ משטח אויב"
בחיל האוויר מתורגלים לכוננויות שמסתיימות בלא כלום, אך הפעם זה היה שונה. החשש שהמבצע יוביל להתלקחות אזורית שתידרדר למלחמה נלקח בחשבון בכל כוננות שכזו, עם מוכנות שיא של הציוד, כלי הטיס וצוותי האוויר לשבועות ארוכים של מלחמה. סא"ל ר': "לא הייתה כוונה להגיע למלחמה, אבל נערכנו למצב של המשך לחימה באופן מלא. עשינו משחקי מלחמה, נערכנו למצב שבו מטוס נופל מנ"מ סורי בשטח האויב וצריך לדאוג לחילוץ, תרגלנו איך להתמודד עם תקלות טכניות ולא אמרנו שאין סיכוי שיפילו לנו מטוס".
"זה יותר מסוכן ומורכב לפעול כשיש הרבה מטוסים באוויר כי יכולות להיות יותר בעיות", הסביר מפקד הטייסת. "התיאום צריך להיות לא רק בין המטוסים שלנו, אלא גם בין שלנו לאלה של הרוסים. לא ראיתי על שום לוחם סימנים של ירידת מתח. לפני מבצע שכזה אתה מפנה הכול מהשולחן, נמצא בפוקוס גבוה ויש הרבה אדרנלין. באשמורת התיכונה אתה אמור להיות גמור אבל זה לא הורגש באותן שעות. תוך כדי הטיסה שמעתי בקשר חברים שלי מטייסות אחרות, ואת הבקרים, והבנתי שהכל נוסע לפי תוכנית. לאנשי הגף הטכני שהכינו את המטוסים היה ברק בעיניים".
היעדים האיראנים שהותקפו באותו הלילה היה חמ"לי פיקוד ושליטה, מתקנים לאיסוף מודיעין, מאגרי טילי קרקע קרקע מתקדמים, מערכות נ"מ ועוד. ארסנל נשק עצום שנפרס כמעט בכל סוריה. חלקו צמוד למתקנים צבאיים רוסים, כולל סוללות נ"מ גדולות. כל טעות ניווט או שגיאה של כמה מטרים בנקודה שבה אמורה ליפול פצצה של טון, כל אי הבנה או בלבול של מי מהשחקנים באותו הלילה, יכול היה להוביל לכאוס במזרח התיכון ולשאוב את ישראל עמוק לתוך מלחמת האזרחים בסוריה, שנמצאה בשלבי סיום לטובת אסד.
תאי התקיפה אוישו כמו במלחמה
לא רק מנגנון התיאום עם חיל האוויר הרוסי עבד ללא הפסקה באותן שעות מתוחות. גם במרכז האש של פיקוד הצפון העיניים לא נעצמו: תאי התקיפה מהן נוהלו חלק משמעותי מהגיחות אוישו בהיקפים ששמורים למלחמה. טבילת אש ראשונה גדולה הייתה ליחידה חדשה יחסית בפיקוד, ענף המב"מ, שפועל במרכז האש, ואחראי למעשה על ניהול המבצעיים החשאיים ביותר נגד התעצמות חיזבאללה ואיראן בסוריה, בנשק מתקדם, כחלק מה"מערכה שבין המלחמות".
יחידה זו, המורכבת ברובה מקציני חיל האוויר שיושבים בפיקוד ומאנשי מודיעין, הוקמה רק לפני שנה. "יש כאן תהליכים שלא ביצענו מעולם", סיפר ל-ynet ראש מדור מב"מ, רס"ן דביר. "באותו הלילה ירדנו לתאי התקיפה וראינו כיצד התוכניות מתחילות להתממש. פעלנו למנוע פגיעה באנשים שאינם קשורים ובדברים שלא רצינו לפגוע, עם האמצעים הכי משוכללים והיכולות הכי כירורגיות, ברמות דיוק של 100%".
באזור השעה חצות ניתן האות: כוח של מיליציה מקומית הנאמנה לכוח קודס האיראני שיגר 32 רקטות לעבר צפון רמת הגולן. רובן נפלו בשטח הסורי, ומעטות מהן, שעשו דרכן לכפר הדרוזי בוקעתא שבגולן, יורטו על ידי כיפת ברזל. חיל האוויר נאלץ לפעול בלילה שבו מזג אוויר לא היה פשוט, אבל לישראל הייתה תמונה מודיעינית מצוינת על הפעילות האיראנית בסוריה. גם היכולות הצבאיות המיושנות של איראן והדרכים המסורבלות שבהן במשמרות המהפכה מנסים להתבסס בסוריה, עזרו להצלחת המבצע.
הנ"מ הסורי היה איום משמעותי. אמנם לפי ההצהרות הישראליות הרשמיות חיל האוויר השמיד כמחצית מסוללות הנ"מ הסוריות באותן שבועות, אך רוסיה, כהרגלה, מיהרה לצייד את חיל האוויר הסורי בנ"מ חדש. "אני לא יודע מתי שוגרו לעברנו כל כך הרבה טילי נ"מ כמו באותו הלילה", שחזר סא"ל ר'. "אבל כשאתה שומע ברשת הקשר קולות מוכרים מהחיל אתה מרגיש בטוח להמשיך במשימה. אתה אף פעם לא מתאמן מול נ"מ אמיתי".
"טילים גדולים, והם בדרך אליך"
רס"ן א', טייס קרב מטייסת 117, נזכר במחזה שראה לנגד עיניו מהקוקפיט: "זה היה מפגן עוצמה. כל צד עשה הכי טוב שהיה יכול כדי לחבל בצד השני. תוך חלקיקי שנייה הבנתי מה אני רואה - כמו מופע זיקוקים עוצמתי, ובחושך כל טיל נ"מ כזה נראה מואר יותר. לא דמיינתי שזה יהיה בעוצמות האלה". סא"ל ר' השווה את העימות עם הנ"מ הסורי לקרבות אוויר-אוויר שזכורים משנות השבעים: "אלו טילים גדולים שעולים לאוויר, כמו עמוד חשמל בוער, וחלקם בדרך אליך".
את רס"ן א' תפס המבצע במיטה. הוא ישן בביתו שבצפון ואז קיבל מהחמ"ל את שיחת הטלפון שמשמעותה הפעלה: "התרגשתי באותה נסיעה קצרה לבסיס רמת דוד. זה אירוע אחר. לא ידעתי לחזות מה יהיה באותו הלילה, וההסתכלות הייתה רחבה יותר מהמבצע עצמו, בגלל המשמעויות הרבות שהיו לו לתושבי הצפון. תוך דקות כבר היינו במטוסים. כמוביל מבנה כבר ידעתי מה המשימה שלנו, אבל בדרך לטייסת לא ידעתי איך דברים יתגלגלו בפועל, אילו הפתעות מחכות לנו ומה יחכה לנו בשטח. הדופק עלה".
במבצע השתתפה גם נווטת הקרב רס"ן במיל' נ' מטייסת 105. היא נחה באותו הלילה בחדר הכוננות בבסיס: "הצוות של המבנה שלנו היה כבר יחד באותם ימים אז היינו כבר די מגובשים כקבוצה. סגן מפקד הטייסת נכנס לחדר ואמר שהופעלנו, להתלבש". נ', שבעברה הספיקה להטיס פאנטומים, הוקפצה למשימה מחייה האזרחיים. לדבריה, רגע השיא מבחינתה במבצע היה הטלת החימושים על המטרות: "ירינו מרחוק את החימושים שלנו, כך שלא ראיתי אותם בעיניים שלי פוגעים ביעד, אבל תוך זמן קצר הבנתי דרך המערכות שנרשמה פגיעה".
לקחי הפלת ה-F-16
את ההפתעה בדמות שיגור חסר תקדים של טילי נ"מ סוריים מתאר א': "אתה לא מבין מתי טילי הנ"מ האלה מסיימים את המעוף שלהם. מבחינתי הדבר הכי קיצוני היה לא לבצע את המשימה". הטייסים אמרו כי באותם רגעים לא עברו להם בראש תמונות מטוס ה-F-16 השרוף, שהופל על ידי הנ"מ הסורי בשמי הגליל, כשלושה חודשים קודם לכן. לדבריהם, לקחי ההפלה יושמו היטב באותו הלילה: תעדוף מושכל ונבון בין התחמקות מהנ"מ, שבחלק מהמקרים הגיע למרחק של קילומטרים בודדים מהמטוסים הישראלים, לדבקות במשימה. סא"ל ר': "במשימה שכזו לא נכון לקחת סיכון מופרז ולהסתכן, אבל גם לא ביטלנו שום משימה באותו הלילה".
רס"ן א' משחזר במהלך השיחה רגעים דרמטיים מאותו הלילה - אותה שנייה שבה הוא שומע את צליל הנעילה של טיל נ"מ סורי על מטוסו: "ברגע הזה לא הרגשתי פחד, כי כלוחם צוות אוויר החשש מפאדיחה הוא גדול יותר. אין פה מחשבות אנוכיות אלא מקצועיות - איך אני מקבל החלטה נכונה ודבק בה. בסוף, ברגעים האלה, עובדים על אוטומט לפי מה שהתאמנו ולמדנו". סא"ל ר': "לקחנו את הפלת המטוס בחיבוק גדול, זה אירוע שחידד אצלנו דברים. את אותן תמונות של F-16 מופל כן ראיתי לנגד עיניי, אבל לפני ההמראה".
סא"ל ר' מסביר ש"רגע הטלת החימוש הוא לא תחושה של מכה קלה בכנף. זה נותן סיפוק שזה הצליח כאשר יש מגע בין הטיל שאתה יורה למטרה". מפקד הטייסת א', טייס הקרב ר' והנווטת נ' לקחו חלק גם בתקיפות אחרות בזירה הצפונית בשנתיים האחרות, מתוך מעל 200 תקיפות שבוצעו בסוריה
מתחילת 2017, כפי שצה"ל חשף בשבוע שעבר. השלושה מבינים שבתקיפות אלה, של מדינות ריבוניות כמו איראן וסוריה, יש שוני ונפיצות גדולה יותר, מאשר תקיפה של יעד השייך לארגון טרור כמו חמאס או חיזבאללה.
"ההשלכות הן שונות", אומרת רס"ן נ', וסא"ל ר' מבהיר: "זה שינוי משמעותי וכמפקד טייסת אני רוצה שהלוחמים שלי יבינו את זה, את מה שמקבלי ההחלטות קבעו כמדיניות. זה לא עוד מחסן אמל"ח ברצועת עזה, ולכן בין משימות שם למשימות בצפון אנחנו עושים התאמות. יש שינוי בין פעולה נגד חמאס לבין פעולה נגד איראן". רס"ן א': "האתגר גדול יותר דווקא להחליש את העוצמה ולחזור נגיד לפעול בדרום".
מאז מבצע "בית הקלפים" חיל האוויר המשיך לפעול בצפון, אך חזר לחיק העמימות, כולל בתקיפה המשמעותית באמצע השבוע שעבר של מכוני מחקר צבאיים לדיוק טילים, ליד חמה, שגם היא יוחסה לישראל. על מנת להבין עד כמה מעדיפים בחיל האוויר להמשיך במבצעים אלה בפרופיל נמוך היה צריך להיות נוכח בריאיון שקיימנו עם שלושת הטייסים בבסיס חצור. רס"ן א' הודה בחצי חיוך שהיה לו קשה יותר להתראיין מאשר לפעול בבית הקלפים, בעוד שרס"ן נ', לבקשתה, לא התראיינה מול המצלמה. א': "אחרי שנחתנו וביצענו לפנות בוקר תחקור ראשוני, חזרתי הביתה וישר לקחת את הילדים לגן. ראיתי אותם עם יתר הילדים באותו הבוקר, מחייכים, בשגרה שלהם, כמו יתר תושבי המדינה שמתעוררים לעוד יום רגיל, ולא מודעים למה שקרה שעות קודם".
לפנייה לכתב/ת 
