חשש: האם יהיה מספיק מזון ב-2050?
איך נאכיל 9.7 מיליארד בני אדם? מחקר חדש טוען שאם נבצע שינוי בבחירות התזונתיות שלנו יש מקום לאופטימיות
על פי התחזיות, בשנת 2050 יהיו על פני כדור הארץ 9.7 מיליארד פיות להאכיל. איך נייצר מספיק מזון בשביל כולם? יש נבואות זעם שחוזות לנו עתיד רצוף במחסורים אדירים במזון, במלחמות ובתמותה המונית. יש שתולים תקוות בכך שהעתיד יביא איתו התפתחויות טכנולוגיות בתחום, שיאפשרו ייצור יעיל יותר של מזון בכמויות גדולות בדרכים שלא קיימות כיום.
עוד כתבות ב"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "
עם זאת, מחקר בריטי חדש מציג השקפה אופטימית יחסית, לפיה נוכל להאכיל ב-2050 את כל בני האדם שצפויים לחיות כאן גם אם כמות התוצרת החקלאית לא תגדל, ותהיה דומה לכמות שמיוצרת כיום. עם זאת, יש קאץ' קטן: על פי המחקר, נוכל לעשות זאת רק אם נבצע שינויים משמעותיים בבחירות התזונתיות שלנו, ובעיקר - נחליף את המזון מן החי שאותו אנחנו צורכים במזון מן הצומח.
רק שלושה אחוזים מגיעים לסטייק
במחקר, שהתפרסם לאחרונה, ניתחו החוקרים את כמויות והרכב המזון שמיוצר ונצרך על ידי בני אדם כיום וכמויות והרכב המזון שמשמש להאכלת בעלי חיים בתעשיית המזון מן החי. כאמור, החוקרים מצאו שכמות התוצרת החקלאית שמיוצרת כיום תספיק על מנת להאכיל את אוכלוסיית העולם גם ב-2050, בתנאי שננקוט בכמה צעדים משמעותיים, ובראשם המעבר לתזונה מן הצומח.
כשבעל החיים נמצא מולנו בצורה הסופית של שניצל או המבורגר, אנחנו בדרך כלל לא חושבים על כמויות המזון שהוא אכל במהלך חייו. כיום, בעלי החיים בתעשיית המזון מן החי צורכים 34 אחוז מהקלוריות שמקורן בתוצרת חקלאית. רבים מהגידולים שמשמשים להזנת בעלי חיים היו יכולים לשמש גם למאכל אדם: בעלי החיים אוכלים כמויות אדירות של קטניות כמו תירס, סויה, חומוס ואלפלפא. מתוך כל הקלוריות ש"מושקעות" בבעל החיים, רק אחוז קטן מגיע אל בן האדם שאוכל אותו.
"על כל 100 קלוריות שהפרה אוכלת, אנחנו מקבלים שלוש קלוריות בלבד בסטייק", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ומנהלת הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, שריכזה את הכנס הבינלאומי שנערך השבוע בתל אביב ושעסק בנושאי תזונה בת-קיימא ברוח אמנת המזון העירונית הבינלאומית של עיריית מילנו, שמטרתה פיתוח מערכות מזון מקיימות בערי העולם. "שאר 97 הקלוריות וכמויות גדולות של רכיבים תזונתיים חיוניים אחרים 'מתבזבזים' על תפקודה השוטף של הפרה, שנושמת, זזה וחיה". מדובר באחוז מטורף: סביר להניח שאם הבנק היה דורש מכם 97 אחוזי עמלה הייתם ממהרים לחפש בנק חדש.
גם בתעשיית העוף והביצים המצב לא טוב בהרבה - לדברי אולנובסקי, 20-15 אחוז בלבד מהקלוריות שהושקעו בבעל החיים מגיעות אלינו דרך הצלחת. בעיה זו כלל אינה רלוונטית כשאנחנו מוותרים על המתווך, וניזונים ישירות ממזון מן הצומח.
על פי החוקרים, לא נמצא במחקר כל צידוק תזונתי להאכלת בעלי חיים במזון שבני אדם יכולים לאכול. לפי ממצאיהם, אם המצב הקיים יימשך, על מנת שכל בני האדם יוכלו לצרוך כמות קלוריות מספקת גם ב-2050 יהיה צורך להגדיל את כמות היבול האכיל שמגודל על פני כדור הארץ ב-119 אחוז, כלומר ביותר מפי שניים - ללא ספק משימה לא פשוטה בכלל.
הביקוש עולה, הייצור יורד
"היום כל הארגונים שעוסקים בנושא מערכות מזון וביטחון תזונתי בעולם מבינים שאין דרך להאכיל את אוכלוסיית העולם בלי שינוי משמעותי מאוד בתפריט שאנחנו אוכלים, וספציפית במרכיב החלבון שבו", אומרת אור בנימין, מנהלת הפעילות של עמותת "יום שני ללא בשר".
בזבוז המזון שלו אחראית תעשיית המזון מן החי מתחבר ומתווסף לנזקים סביבתיים חמורים אחרים שלהם היא גורמת, כגון יצירת מחסור בקרקע חקלאית שמוביל לבירוא יערות מסיבי, בזבוז כביר של מים, זיהום גופי מים וכמובן גרימת סבל אדיר להמוני בעלי חיים.
מעבר לגדילת אוכלוסיית כדור הארץ, גם העלייה ברמת החיים בעולם מקשה על ייצור כמויות מספקות של מזון, מכיוון שהיא גורמת לעלייה בביקוש למזון שעלותו הסביבתית גבוהה. בסין, למשל, שבה חיים כיום 1.4 מיליארד תושבים, צריכת הבשר הוכפלה פי ארבעה ב-30 השנה האחרונות. לצד העלייה בביקוש, שינוי האקלים גורם לירידה ביכולת ייצור המזון שלנו, זאת בעקבות עלייה בשכיחותן של מחלות צמחים, עליית טמפרטורות לרמה שלא מאפשרת את הישרדותם של הגידולים הנוכחיים באזורים מסוימים, פגיעה בגידולים בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו גלי חום וקור בלתי צפויים, ירידה בתנובת החלב של פרות בגלל לחצי מזג האוויר ועוד.
בנוסף להפחתה בצריכת מזון מן החי, ניתן לחסוך במזון גם על ידי הפחתה בצריכת היתר של מזון והפחתת כמויות האוכל שנזרק. על פי ממצאיהם של החוקרים, גם דרכים אלה עשויות להועיל, אך השפעתן משמעותית הרבה פחות.
אוכלים יותר מדי בשר
לדברי אולנובסקי, הישראלים אוכלים הרבה יותר מדי מוצרים מן החי. "ההמלצה הבריאותית היא שלא לאכול בשבוע יותר מ-750-500 גרם של עוף, הודו, בקר וביצים יחד", היא אומרת. "אין שום בעיה גם עם לאכול פחות מזה. הישראלי הממוצע אוכל כ-1.4-1.3 קילוגרמים של בשר וביצים בשבוע, זה פי שניים מהרצוי". מנת עוף סטנדרטית, למשל, כוללת בדרך כלל לפחות 200-150 גרם, כך שמי שפועל בהתאם למנהג הפופולרי בישראל ואוכל בשר בכל יום עוקף בהרבה את הכמות המירבית המומלצת בקלות.
בנימין מדגישה שבעולם המערבי, בו אין בדרך כלל מחסור - אלא עודף - צריכה קלורית, הלחץ סביב צריכת חלבון ובשר מוגזם ומיותר. "הורים רבים סבורים שילד חייב לאכול בשר כל יום כדי לגדול, אבל זו תפיסה לא מבוססת", היא אומרת. "מבחינה תזונתית שילוב של קטניה ודגן יכול לתת לנו חלבון מלא. אבל כיום, רבים לא רואים בתבשיל חומוס, עדשים או מג'דרה מנה עיקרית, אלא משהו שבא לצד מנת בשר. זה רק בראש שלנו, זה רק כוח ההרגל".
נוסף על שילוב קטניות טבעיות בתזונה אפשר לגוון את התפריט בתחליפי בשר מן הצומח, שמבוססים בעיקר על חלבוני סויה, חיטה או אפונה. "כדי לסייע לילדים למשל להפחית את צריכת הבשר ועדיין ליהנות ממנות מוכרות ואהובות ניתן להכין מבשר מבוסס-צומח מנות, כמו בולונז, המבורגר, שווארמה - אבל בוורסיה בריאות יותר וידידותיות יותר לסביבה", היא אומרת. "המוצרים האלה עתירים בחלבון ובסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, ודלים בכולסטרול ובשומן רווי, רק חשוב לבחור באלה שמעובדים כמה שפחות".
גם בהשוואה למדינות אחרות, צריכת הבשר לנפש בישראל היא מהגבוהות בעולם. על פי נתוני ה-OECD, ישראלי ממוצע צורך כ-80 קילוגרם בשר על סוגיו השונים בשנה: 16 אחוז יותר מממוצע ה-OECD. למעשה, צריכת הבשר בישראל גדלה פי שלושה ב-60 השנים האחרונות. ספציפית, צריכת העוף בישראל היא הגבוהה בעולם - כ-57 קילוגרם לנפש בשנה, נתון הגבוה ב-19 אחוז מהצריכה בארצות הברית, שתופסת את המקום השני.
כשזה נוגע לתזונה מן הצומח, קיים מגוון אינסופי של אפשרויות תזונתיות טעימות ומזינות. קטניות משביעות כמו גרגרי חומוס, פולי סויה ועדשים שחורות ניתן לשלב בקלות בסלט או במרק. עמותת "יום שני ללא בשר", שדוגלת בהימנעות מאכילת בשר יום אחד בשבוע, פרסמה לאחרונה חוברת מתכונים מומלצים, מהירים להכנה, שנוסו בהצלחה על מבוגרים וילדים. החוברת כוללת מאכלים כגון קוסקוס עם ירקות, פסטות, קציצות ירק, לזניה ועוד.
"אם נמשיך בקצב הנוכחי כדור הארץ יקרוס", אומרת אולנובסקי. "לדעתי הבעיה תתפוצץ לנו בפרצוף אפילו לפני 2050, זה מאוד אופטימי לחשוב שנחזיק עד אז".
"הפתרון נמצא בצלחת שלנו, ובבחירה האישית שאנחנו עושים שלוש פעמים ביום", מסכמת בנימין. "הרגלים לא תמיד קל לשנות, אבל גם שינוי קטן - כמו יום אחד בשבוע בו בוחרים לאכול אחרת, או מנה בשרית על השולחן שמחליפים במנת קטניות - כל אחד יכול. צריך פשוט לקבל החלטה ולהתחיל להתנסות באוכל טעים, טרי, בריא ומגוון יותר . כולם מרווחים. אנחנו, הסביבה וגם בעלי החיים".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
