לפחות רואים שיפור בנבחרת
אי אפשר להגדיר הפסד לנבחרת בינונית כמו אלבניה כהצלחה, אבל מותר להיות מעודדים מהשיפור בהשוואה לשני הקמפיינים האחרונים. נקודת האור המרכזית היא גיא חיימוב, שניצל את ההזדמנות שקיבל וצפוי להפוך לשוער הבכיר. ההגנה עדיין לא מגובשת, ההתקפה נראית הצד החזק שלנו
זה לא היה נורא בכלל. אף פעם לא נעים להתחיל בהפסד, אבל לעומת מה שראינו מהנבחרת בשני הקמפיים האחרונים, המשחק מול אלבניה היה בסדר גמור. כמובן שהיו טעויות מעצבנות ומן הסתם לחזור מהמשחק הזה, כפי שהתנהל על הדשא, בידיים ריקות זה כישלון, כיוון שהנבחרת לא נפלה מהיריבה האלבנית מלאת הצרות. יחד עם זאת, צריך להביט על התמונה הגדולה ולהבין שהיה כאן שיפור משמעותי בתפקוד של רוב המערכים.
הפציעה של הרוש אמנם מעציבה, אבל כמו יתר הפציעות היא גם היוותה הזדמנות ואיפשרה לחיימוב להציג את מה שהוא יודע כשוער הראשון. כל חצי הדקה שקדמה לשער שספג התאפיינה בחדלון הגנתי והימנעות בלתי מוסברת מגישה אגרסיבית אל השחקן שמחזיק בכדור, ואת הבעיטה של צ'אקה השוער לא יכול היה לעצור. סכין לפינה כמו שהגדיר את זה יפה פעם שכטר. אין ספק שאם ימשיך ביכולת הזו בחודש הקרוב במדי מכבי חיפה קשה יהיה למצוא סיבה הגיונית למנוע ממנו לעמוד בין הקורות בסמי עופר במשחק החשוב מול סקוטלנד.
שחקני הנבחרת אחרי ההפסד לאלבניה(צילום: ראובן שוורץ)
באגפים ההגנתיים המצב קצת פחות טוב, כאשר אל מול הופעה טובה התקפית והגנתית של טואטחה, ניכר שאלי דסה עדיין לא נכנס לקצב משחק משביע רצון. אני לא רואה מצב עתידי שבו שחקן ההגנה המוכשר של מכבי תל אביב לא יצליח להעביר אפילו כדור רוחב אחד מסוכן מתוך כל כך הרבה הזדמנויות שההגנה מאפשרת לו. כאשר חושבים על הקרדיט שמקבלים שני השחקנים בקבוצות שלהם, אפשר להניח שלמשחק נגד סקוטלנד כבר נראה יכולת יותר שווה בין שני האגפים. בכל מקרה, ביטון/דודזאדה/שיימן יצטרכו להמתין מהצד ולצפות בשניים מקבלים את הקרדיט שהגיע זמנם לקבל כשחקנים הפותחים במדי הנבחרת.
משחק ההתקפה שלנו לא הניב אפילו הבקעת שער אחד לרשת האלבנית, אבל עדיין התחושה היא שיש לנו מה להציג בחלק הזה. דאבור עוד יצטרך להיכנס בצורה מלאה לתפקיד החלוץ המוביל, אך אין לי ספק שלאורך זמן נראה ממנו עוד מהיכולת המופלאה שמאפיינת את העונות האחרונות שלו באירופה. זהבי וחמד ייבחנו כמועמדים רציניים לתפקיד השחקן ההתקפי לצידו של דאבור, אבל לדעתי מי שבסופו של דבר יוכל להתאים כמו כפפה ליד במשחקו הוא דווקא דיא סבע. הוא מהיר, תחבולן וזריז, אך מעל הכל הוא סקורר אמיתי שמחפש את הרשת על בסיס קבוע. בשנתיים האחרונות השחקן עשה את הקפיצה המשמעותית ביותר מבין כל שחקני הסגל, והגיע הזמן שיקבל הזדמנות ממשית לחורר רשתות גם במדים הלאומיים.
בקישור ובלב ההגנה מצבנו ללא ספק הרבה פחות טוב. בעוד חבשי נראה כמו שחקן שעם הזמן והניסיון בהחלט יוכל למלא את תפקיד הבלם הקדמי בהצלחה, לא נראה שיש לנו כרגע פתרון טוב באופק לצוות שלידו. גם אם מסתכלים על מאגר הבלמים הכללי שיש לנבחרת לבחור מתוכו, קשה לשים את האצבע על אחד שהולך להנהיג את ההגנה בשנים הקרובות, ולכן אולי כדאי לצמצם את כמות הבלמים במגרש לשניים. אם בכל זאת הולכים על מערך של שלושה בלמים, אז כדאי להציב שחקנים שמתורגלים בשיטה באופן מלא, ואחד כזה יש במכבי חיפה, רמי גרשון. בשנים הארוכות והמוצלחות שלו בבלגיה הוא שימש לא מעט בתפקיד הבלם השמאלי במערך כזה, והוא בהחלט יכול להוות את ההשלמה הנכונה לטואטחה באגף.
גיא חיימוב. נתן עבודה(צילום: ראובן שוורץ)
אם בהגנה עוד ימצאו פתרונות סבירים הרי שהצוות המקצועי האוסטרי צריך לעשות חושבים בכל הנוגע לקישור. אפשר להבין את ההתעקשות לשלב דווקא את דור פרץ במשחק מול אלבניה, כיוון שנכון להיום הוא הקשר הטוב בסגל והיה הטוב בין שחקני השדה. הבעיה נעוצה באופן שבו היכולות שלו ואופן המשחק משתלבים עם השניים האחרים שמהווים את החולייה, ופשוט אין שם עדיין מספיק אפשרות להנעת כדור שוטפת והתקפית. אני מניח שהקפטן נאתכו עוד יציג משחקים טובים בהרבה כאשר ייכנס לעניינים גם במדי אולימפיאקוס בחודש הקרוב, אבל הרצוג חייב להבין שסרט הקפטן אינו הופך את השחקן לחסין החלפה גם בתצוגה חלשה. מנור סולומון ודור מיכה שנכנסו כמחליפים, קצת מאוחר מדי, בהחלט יכולים למלא את התפקיד טוב ממנו.
בשורה התחתונה, אפשר לסכם את מה שראינו במשחק הראשון בליגת האומות כצעד ראשון לא מוצלח מבחינת תוצאה, אבל חשוב מבחינת יכולת ואמונה. הצוות האוסטרי בוודאי יודע יותר דברים על השחקנים שלו ממה שידע במעט הזמן שהיה לו קודם, ומן הסתם משחק הידידות נגד צפון אירלנד ישמש ככר לגילוי
אפשרויות נוספות שנמצאות בסגל. למרות המסע המפותל שמציבה אופ"א בליגת האומות, שככל הנראה לא יסתיים עם כרטיס ביד, אם להיות ריאלים, אסור להביט בו בצורה מזלזלת כיוון שהוא קובע דברים גם בנוגע לדירוג לקראת הגרלת מוקדמות היורו. ניצחונות ביתיים על סקוטלד ואלבניה, שתיהן בתקופה לא מבריקה במיוחד, בהחלט יעשו טוב, גם אם לא יספיקו לעלייה מהמקום הראשון.
לפנייה לכתב/ת 
אנדי הרצוג
צילום: רויטרס
מומלצים
