פורץ הדרך: הליגיונר הראשון של הכדורגל הישראלי

עוד לפני שרוני רוזנטל פרץ לכותרות בליגה הבלגית ואחר כך בליברפול, קדם לו אחד, שמואל רוזנטל שמו, מהפועל פ"ת, שהיה הישראלי הראשון שחתם בקבוצה מקצוענית מחו"ל. ועוד איזו קבוצה.

הראשונים - פרויקט מיוחד:

היום בו עומרי כספי נכנס לארץ המובטחת

גידל כנפיים: כשאלכס אברבוך נגע בשמיים

בורוסיה מנשנגלדבאך של 1972 הייתה אימפריה, ורוזנטל הגיע אליה בדיוק אחרי זכייתה השנייה ברציפות בבונדסליגה, כשהיא מקדימה את באיירן מינכן. גלדבאך הייתה הקבוצה הראשונה בגרמניה שלקחה שתי אליפויות ברציפות.

שמואל רוזנטל מימין עם כוכב גלדבאך, גינטר נצר(צילום: AP)

הוותיקים זוכרים את שחקניו של המאמן הדגול האנס וייסווילר, מביסים בבלומפילד את נבחרת ישראל במשחקי ההכנה למונדיאל מקסיקו 1970. בניגוד לאורחות אחרות שהגיעו ארצה והתנהגו ב"נימוס" (הרי זכינו בתואר אלופי העולם במשחקי ידידות...), הקבוצה הגרמנית פשוט פירקה את ישראל 0:6. מזל שהנבחרת של אז בהדרכת עמנואל שפר, עוזרו אמציה לבקוביץ' ומאמן הכושר סא"ל עמוס בר-חמא (נטל חופשה מתפקידו כקצין כושר קרבי ראשי בצה"ל), הצליחה לכפר עם הצלחה יחסית במונדיאל.

כושר גופני אירופי

לרוזנטל לא היה את הטאץ' המדהים בכדור של שפיגל ושפיגלר האגדיים, מצד שני, היה לו רצון רב, כושר גופני אירופי, מוסר עבודה ברמה הגבוהה ביותר וחוכמת משחק כקשר אמצע, שנתנה למאמן שפר את השקט הדרוש במרכז המגרש.

הבעיה באותם ימים, אנחנו מדברים עדיין על 1971, היא שבארץ לא היו מוכנים לשמוע על שחרור שחקנים לאירופה. מה שנחשב כיום כדבר הכי טבעי, היה קשה מאוד אז. "ראשי ההתאחדות והקבוצות ששמעו שחקנים שמדברים על יציאה לחו"ל נתקפו בחלחלה", נזכר רוזנטל.

לא היה לו את הטאץ' של שפיגלר(צילום: אורן אהרוני, יוון)

"הלכתי אז לאורי קרני, מזכיר הפועל פ"ת, וביקשתי שיאפשרו לי לשחק בחו"ל. הוא לא היה מוכן לשמוע. כך בדיוק הגיבו מנחם הלר וצבי ברים מההתאחדות לכדורגל", מספר רוזנטל. אז מה עושים? ובמיוחד שעדיין לא קיים הסוכן שיחשוב גם הוא על פתרון?

הפגישה עם נשיא פיפ"א

האדם שרוזנטל התייעץ איתו היה מאמן הנבחרת שפר. לא רק ששפר העריך מאוד את רוזנטל, אלא היה גם מקושר מאוד בכדורגל הגרמני והעולמי. הוא אמר לו לנסוע לשווייץ להיפגש עם יו"ר פיפ"א דאז, הלמוט קייזר, ועזר בהסדרת הפגישה. תארו לכם היום שחקן ממדינת כדורגל לא ממש נחשבת, מתייצב לפגישת עבודה עם הבוס הגדול של הכדורגל העולמי במשרדו.

"הגעתי לשווייץ והמתנתי יומיים לפגישה. מגיע בחור בן 23 משכונת מעונות עובדים בפ"ת, עיר שאף אחד שם לא שמע עליה, ונכנס לבוס הגדול. ד"ר קייזר אמר לי בפשטות 'תמלא טופס הסגר מקבוצתך וכעבור שנה אתה שחקן חופשי'. זה בדיוק מה שרציתי לשמוע. כמובן שמילאתי את הטופס".

המהלך הבא היה למצוא קבוצה להתאמן בה. שפר ארגן לו אימונים למשך שלושה חודשים במנשנגלדבאך שהייתה בפריחה עצומה. עוד לפני היציאה לגרמניה שאל את הוריו ניצולי השואה, מרדכי (מוטל'ה) ושולמית, אם הם מוכנים לתת לו את ברכת הדרך לגרמניה. "אבא אמר לי 'כל משפחתי נרצחה בשואה, אבל אם זה יביא אותך להישג ספורטיבי אני בעד'".

שפר. עזר לרוזנטל(צילום: ראובן שוורץ)

וכך מספר רוזנטל: "אני זוכר ששיכנו אותי במגורי השחקנים, בית של ארבע קומות שאותו ניהלה גברת גרמנייה. עוד לא חשבתי אז על מנשנגלדבאך כקבוצה הרשמית שלי לעתיד, הרי מדובר באחת הקבוצות הטובות באירופה עם שחקנים יוצאי דופן מנבחרת גרמניה, שבמונדיאל הבא ב-1974 הוכתרה כאלופת העולם. שחקנים ענקיים כמו הקשרים גינטר נצר וריינר בונהוף והמפציץ יופ היינקס.

"הם הפתיעו בכך ששיתפו אותי במשחקי האימון שלהם", מציין רוזנטל. "עבדתי בשביל להצליח, אבל אפילו לא ציפיתי למה שקרה לי בהמשך. אחרי שסיימתי את שלושת החודשים שלי שם, שאלתי אותם אם הם מוכנים לעזור לי להתקבל לקבוצה אחרת שתתאים לי. לא חשבתי בגדול מדי. ואז הגיעה ההפתעה הגדולה, ועוד ממאמן בסדר הגודל של וייסווילר. 'מדוע שאמליץ עליך לקבוצה אחרת? אנחנו לא ממליצים לקבוצות אחרות על מי שטוב בשבילנו', הוא אמר. לא הייתה יכולה להיות מחמאה יותר גדולה מזו. אני, שהגעתי לבדי מפ"ת עם חלומות צנועים, נבחרתי לשחק באחת הקבוצות הגדולות בגרמניה ובאירופה".

עוד אומר רוזנטל: "תוך זמן קצר הסתיימו העניינים הכספיים. שכרתי כעורך דין את אריה מרינסקי, איש אצ"ל לשעבר, שהיה מעוניין, גם אידיאולוגית, להוציא מהגרמנים כמה שיותר. הוא דרש כפול בהשוואה לסכומים שחשבתי לבקש, הם הסכימו. רק אז שיחררתי את הפצצה לעיתונות: 'שמואל רוזנטל ישחק במנשנגלדבאך!'".

אולימפיאדת מינכן 1972

הפועל פ"ת, שפעלה כמו כל קבוצה ישראלית בתקופה ההיא, הפסידה לא רק בקרב על רוזנטל. היא נוצחה גם במישור הכספי מכיוון שהוא נכנס להסגר ועבר לגרמניה ללא עלות. "אחרי שפרצתי את הדרך, מוטל'ה שפיגלר הלך בעקבותיי ונכנס להסגר. היום, כששחקן ישראלי מצטרף לקבוצה באירופה, הוא מגיע עם סוכן ומעטפת של סייענים. כשהצטרפתי שנה קודם לאימונים במנשנגלדבאך, יצאתי כמו גנב בסתר".

רוזנטל. "עבדתי בשביל להצליח"(צילום: ראובן שוורץ)

כאן רק החלה מסיבת הכדורגל הפרטית והבלתי אפשרית, לכאורה, של שמואל. "לפני תחילת העונה נסענו לטורניר ידידותי בקאמפ נואו של ברצלונה. במבנה היציעים של אז עדיין נכנסו 120 אלף צופים. בטורניר השתתפו כמובן המארחת ברצלונה, סטיאווה בוקרשט הרומנית ואנחנו. לא רק שהתרגשתי מהמעמד, אלא גם מהעובדה שדוביד שווייצר, שקיבל את תפקיד מאמן הנבחרת, בא לברצלונה לעקוב אחריי. בסוף אפילו נבחרתי למצטיין הטורניר".

רוזנטל מספר על השתלבותו בבונדסליגה: "הבקעתי שער בליגה מול האנובר, שיחקתי 15 משחקים רצופים", אלא שאז הגיע המשבר שלו. "במשחק מול באיירן מינכן באצטדיון האולימפי המושלג, לא הצלחתי לעצור את אולי הנס, שהיה הכוכב שלהם ושילמתי על זה עם הוצאתי מההרכב".

בסיום אותה עונה חזר רוזנטל לארץ. לטענתו, הסיבה ממש לא הייתה מקצועית. "מה שקרה באולימפיאדת מינכן 1972 שיבש את הכל", הוא מספר. הקבוצה החלה לקבל איומים על חייו ומאבטח הוצמד לרוזנטל. "לכל משחק שלנו התלוו שוטרים והיה חשש של פגיעה בקבוצה. שחקנים ראו בכך מטרד ופחדו. במצב ההוא היה קשה להישאר בגרמניה. מצד שני, אני גם כועס על עצמי שלא עשיתי מספיק כדי להשלים את השנתיים הנוספות בחוזה שלי בבורוסיה. אם הייתי נאבק, הייתי מקבל את הזכויות שלי. אני חושב שטעיתי כשוויתרתי".

באותה עונה איבדה גלדבאך את האליפות שבה החזיקה במשך שנתיים. הקבוצה דורגה רק במקום החמישי, רוזנטל חזר ארצה והצטרף לקבוצת האם שלו הפועל פ"ת.

רוזנטל. לא הצליח לעצור את אולי הנס(ארכיון)

לפני מספר שנים התראיין לסרט במלאות 50 שנה ליחסי גרמניה-ישראל ותרומת הספורט בנושא. הסרט הוקרן בפסטיבל ברלין, רוזנטל הוזמן כאורח כבוד והידיעה התפרסמה בתקשורת. "כשהייתי שם קיבלתי טלפון מריינר בונהוף, השחקן האגדי ששיחקתי איתי, המכהן כיום כסגן יו"ר המועדון. בילינו ביחד יום שלם, נזכרנו בשנה ההיא והייתי אורח של הקבוצה. יותר מ-45 שנה לא מחקו את הזיכרונות מאז".

ב-1978/79 יצא רוזנטל לעוד הרפתקה קצרה בחו"ל, הפעם באוקלנד מהליגה האמריקאית. ב-1983 פרש מכדורגל לאחר שהעלה כמאמן-שחקן את הפועל לוד לליגה הראשונה.

החיים שאחרי הכדורגל לא האירו פנים לרוזנטל. ב-1997 הוא נידון ל-13 שנות מאסר אחרי שהורשע

במכירת קוקאין במקסיקו. בתקופה הקשה כל כך היו לא מעט אנשים לצדו. הוא שוחרר בחלוף ארבע שנים ומי שהיה יו"ר הוועד האולימפי, יורם אוברקוביץ' ז"ל, אירגן עבורו מקום עבודה בחברת החשמל, שם אוברקוביץ' היה יו"ר ועד העובדים. הוא עבד בחברת החשמל עד לפרישתו לגמלאות.

כיום, רוזנטל חי בערד ("אוויר מדהים") עם אשתו אורנה, ומסייע בענייני הכדורגל בעיר הדרומית. אף אחד לא ישכח את האיש ששינה את תפיסת החיים בארץ לגבי שחרור שחקנים לחו"ל.

גם לפניו היו ישראלים בחו"ל

שמואל רוזנטל היה הישראלי הראשון בחוזה ארוך טווח בקבוצת צמרת אירופית. לפניו יצאו לשחק בחו"ל, בין היתר, אברהם (ברה) אלמוג ז"ל בגלאטסראיי בשנות החמישים, ינגו סימנדיריס מהפועל חיפה, שהיה ישראלי-יווני ושיחק באולימפיאקוס, וליאון קיוביק מהפועל חיפה בדרום-אפריקה. בשנות ה-60 שיחק הסקורר רפי לוי בדרום אפריקה ובאוסטרליה, גם מוצי ליאון ממכבי יפו בדרום אפריקה, בעוד שבארה"ב חתמו דוד פרימו, זאביק זלצר ושימעל'ה כהן. בשנות ה-70 שיחקו בניו יורק קוסמוס בארה"ב מוטל'ה שפיגלר וקרול רוטנר ממכבי חיפה. אבל, כאמור, רוזנטל היה המקצועני המשמעותי הראשון בקבוצה אירופית.