"השיקום ייקח שנים": תיעוד נזקי ההצתה בשמורה ליד ים המלח
הצמחייה ובעלי החיים נפגעו ולא נותר כמעט דבר באזור השריפה בעינות צוקים. "החיות הגדולות שהצליחו לברוח, כמו תנים, נמלטו לשטחים הפתוחים", סיפר סגן מנהל המחוז ברשות הטבע והגנים, שאמר כי בעלי החיים הקטנים נספו בשריפה. שלושה חשודים בהצתה נעצרו
שמורת הטבע עיינות צוקים היא נווה מדבר ירוק ושופע והיא נחשבת לאחת השמורות הייחודיות והמעניינות ביותר בארץ - הן בשל עושר מיני החי והצומח שבה והן בשל שרידי הפעילות האנושית שהתגלו בה. למעשה זהו נווה המדבר הנמוך ביותר בעולם.
ברשות הטבע והגנים מעריכים כי ייקח שנים לשיקום השמורה. עמיר אלוני, סגן מנהל מחוז איו"ש ברט"ג, הסביר: "מקטע השמורה שנפגע הוא פיסת קרקע בתוך השמורה החבויה. המזל הגדול הוא שהצלחנו להגיע לשמורה במהירות. המשטרה הצליחה לתפוס את החשודים בהצתה. השוטרים הבחינו בהם ואנחנו הצטרפנו לכבאים וסייענו להם. אבל ברגע שהשריפות מתחילות, אם לא מטפלים בהן מיד - ניתן היה למצוא את עצמנו עם שריפה של שלושה ימים".
אלוני סיפר כי השריפה פרצה ב-2:00 בלילה. "בהתחלה פעלנו בחשיכה", הוא אמר. "בבוקר, כשהגיעו המטוסים, כבר הסברנו היכן ניתן לבלום את האש כראוי". למרות המאמצים הגדולים למנוע את התפשטות הלהבות, פיסה נרחבת מהשמורה החבויה נפגעה. "הצומח באזור הוא סבוך וכשיש אש - הטמפרטורות עצומות. לא נשאר שם דבר", אמר אלוני בכאב.
מרבית הצמחייה שנפגעה היא קנה ואשל. גם בעלי החיים נפגעו ולא נותר כמעט דבר באזור השריפה. זוחלים, ציפורים, דוגמת דרור הירדן, ודוגרי קרקע וחרקים נפגעו. "החיות הגדולות שהצליחו לברוח, כמו תנים, נמלטו לשטחים הפתוחים", סיפר אלוני.
לגבי פעולות השיקום, אמר אלוני: "שיקום השמורה ייקח שנים. הסיבה היא ירידת מפלס ים המלח. ואולי הוא לא ישתקם לעולם ויגיע לרמה שהיה. כשמפלס ים המלח יורד גם מפלס מי התהום יורד. כשיש שריפה כזאת משמעותית עם עוצמת חזקות, שורשי הצמחייה נשרפים. מכיוון שמי התהום נמוכים הצמחייה לא תצליח להשתקם".
מנהל השמורה, אלדד חזן, דיבר גם הוא על פעולות השיקום. הוא אמר כי "בטווח הארוך אנחנו מעריכים שיהיה שיקום. בטווח הקצר, כל מקום שבו יש מים זורמים ישתקם יחסית מהר. מבחינת צמחייה, במקום שבו יש מים הצמחייה תשתקם. ירידת מפלס ים המלח משפיעה על מפלס מי התהום. גם בתהליך השיקום נחווה איזשהו שינוי בשמורה. אמנם השתלטנו על השריפה בעזרת כוחות כיבוי אש, אבל כרגע אנחנו עסוקים לדאוג שלא יתפתחו מוקדי אש נוספים".
שריפה גדולה ב-2008
בעבר פרצו שריפות בשמורה, בדרך כלל בעקבות פעילות הצבא או רשלנות של מטיילים. שריפות אלו פגעו פגיעה קשה במיני החי והצומח ואף עודדו השתלטות של מיני צומח אגרסיביים, כגון קנה מצוי. כדי לצמצם את סכנת השרפות ולמנוע השתלטות מינים אגרסיביים, הובאו לשמורה כמה חמורים הרועים בשטח ומלחכים את הצמחייה הגבוהה.
בשנת 2008 פרצה שריפה גדולה יותר באזור
ומאז חלק מהצמחייה לא הצליחה להשתקם. אותה שריפה לפני 11 שנים פרצה בעקבות ניסיון חדירה של מבריחים מים המלח. במהלך החיפושים אחריהם הוטלו פצצות תאורה מעל השמורה ואחת מהן הובילה לשריפת ענק שכילתה חלקים נרחבים מהשמורה, כ-2,000 דונם.
באזור השמורה נסוג קו החוף באורך של יותר מקילומטר בעקבות התייבשות ים המלח. בשל סכנת הבולענים ואי יציבות הקרקע, אי אפשר להגיע לחוף הים עצמו, אך אפשר לצפות בו מרחוק ולהתרשם מהשינויים הגדולים שחלו במרחב בעשרות השנים האחרונות. לפני פחות מ-100 שנה היו מקומות שבהם הגיע מפלס הים עד למרגלות המצוק ממש. האיום המרכזי על עינות צוקים הוא נסיגת ים המלח, הגורמת לשינוי במפלס הנביעות המזינות את המערכות האקולוגיות בשמורה.
כדי להגן על המערכת האקולוגית ולשמור על ערכי הטבע נחפרו בחלקה הדרומי של השמורה שתי ברכות חדשות. בבריכות מתקיימים גם מינים שונים של דגים, ביניהם נווית ים המלח, דג שנמצא בסכנת הכחדה חמורה. האמנונים שבשמורת עיינות צוקים ייחודיים בזהותם הגנטית, בהשוואה לאוכלוסיות אמנון המתקיימות בבתי גידול לחים אחרים בישראל. זאת, מפני שמרבית האוכלוסיות בארץ זוהמו גנטית כתוצאה מרבייתם עם דגים שברחו מבריכות דגים.
לפנייה לכתב/ת 
