שכר נמוך, כיתות צפופות והתערבות המדינה: איפה ישראל במדד החינוך של ה-OECD?

ארכיון(צילום: אלעד גרשגורן)

ישראל הגבירה משמעותית את ההשקעה בחינוך, אבל בינתיים הכיתות בארץ צפופות יותר, המורים מרוויחים פחות וההוצאה על חינוך ציבורי עדיין נמוכה מהממוצע - כך עולה מהדו"ח השנתי Education at a Glance שמפרסם היום (ג') ארגון המדינות המפותחות (OECD). הדו"ח מציג השוואה בין המדינות החברות במדדים שונים ובהם שכר, מספר שעות הלימוד, השקעת המדינות במוסדות החינוך ובהשכלה הגבוהה, שכר המורים והמנהלים וגם מידת ההתערבות של המדינה בקבלת ההחלטות בבית הספר.

מהנתונים עולה בין היתר כי רמת ההשקעה של ישראל בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים (כלומר לא כולל גנים ואוניברסיטאות) עדיין נמוכה מהממוצע ועומדת על 4.1% מהתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג). אלא שנתון זה מתייחס לשנת 2015, והדו"ח מציין כאמור שבין 2010 ל-2015 רשמה ישראל עלייה של 13% בהשקעה בחינוך בשלב היסודי והעל יסודי.

עוד עולה מהנתונים כי בישראל שיעור הילדים הרשומים במסגרת חינוכית מתחת לגיל 3 הוא מהגבוהים בדירוג - שני רק לדנמרק - עם קרוב ל-60% מכלל הילדים. אולם רק כרבע ממסגרות אלו מפוקחות וציבוריות - בשעה שהשאר פרטיות. ההשקעה בישראל בחינוך בגנים, על פי הדו"ח, היא מהגבוהות בעולם ועמדה ב-2015 על כמעט 1% מהתל"ג, אולם שוב, נתון זה לא מתייחס לגילאי 0-3 - שאינם נמצאים תחת אחריותו של משרד החינוך.

בניגוד למגמת ההשקעה בגילאי 6-3, על פי נתוני ה-OECD ההשקעה בישראל בגילאי 3-0, שכאמור מאופיינת ברוב של ממעונות פרטיים שאינם מפוקחים, דווקא רושמת מגמה הפוכה. ההשקעה פר ילד בישראל בקבוצת הגילאים הזו עומדת על 2,700 דולרים בלבד בשנה. זאת לעומת כ-14,700 דולרים בגרמניה, כמעט 17 אלף דולרים בשבדיה, וכ-24 אלף דולר בנורבגיה.

כמה מרוויח מנהל?

בשבועות האחרונים התחדש המשא ומתן לקראת הסכם שכר חדש לעובדי ועובדות ההוראה בגנים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים (אופק חדש), לקראת פקיעת תוקפו של הסכם השכר הקודם. על פי הדו"ח, שכר המורה בישראל עדיין נמוך מממוצע ה-OECD. בחינוך העל יסודי עומד שכרו של המורה המתחיל עומד על 20 אלף דולר בשנה (כ-70 אלף שקל), זאת לעומת מורה מקביל באוסטרליה ובאוסטריה, למשל, ששכרו הממוצע יהיה כפול.

עוד עולה מהנתונים כי גם קיים פער משמעותי בין שכר המורים לשכר המנהלים בבתי הספר בישראל. השכר המקסימלי של מנהל בית ספר יכול להיות גבוה פי ארבעה מזה של מורה מתחיל באותו מוסד (כ-80 אלף דולר בשנה). עם זאת, השכר הממוצע של המנהלים כפול מהשכר הממוצע של כלל המורים בבתי הספר בישראל.

עוד עולה מהנתונים כי שכרה ההתחלתי של גננת גבוה משכרה ההתחלתי של מורה בבית ספר יסודי, והפער עומד על כ-3,000 דולר בשנה (23,001 דולר לעומת 20,0051 דולר בהתאמה). זאת אף שמספר השעות שמורים מלמדים בשנה בישראל בבתי הספר העל יסודיים דווקא עלה במרוצת השנים: בשנת 2000 הוא עמד על כמעט 600 שעות בממוצע וב-2017 לימד המורה הממוצע 700 שעות בשנה – מעט מעל ממוצע ה-OECD.

עם זאת, הסכמי השכר "אופק חדש" שנחתם ב-2008 ו"עוז לתמורה" שנחתם ב-2011 הביאו לתוספת במספר שעות ההוראה - אך במקביל גם להעלאה בשכרו של המורה. לנתונים אלו יש גם להוסיף שעות שאינן פרונטליות (פרטניות בקבוצות קטנות) אשר מספרן גם כן עלה באופן משמעותי מאז שהסכמי השכר החדשים יצאו לדרך.

מי מקבל את ההחלטות?

נתון מעניין נוסף שעולה מהדו"ח הוא אחוז ההחלטות המתקבלות בבתי הספר ונוגעות בין היתר לתקציבים וכוח אדם. ישראל היא אחת משמונה המדינות שבהן מידת ההשפעה של המדינה, ולא של בית הספר או הרשות המקומית בחינוך העל יסודי - היא הגבוהה ביותר, ועומדת על יותר מ-60% מכלל ההחלטות.

עוד מצוין בדו"ח כי להתאגדויות המורים בישראל (ארגון המורים העל יסודיים והסתדרות המורים) מידה רבה של השפעה על החלטות בית הספר.

באשר להשכלה הגבוהה, שכר הלימודים בתואר הראשון במוסד ציבורי בישראל נמוך יותר מאשר בבריטניה ובארה"ב, אך עדיין גבוה יותר מהממוצע. ה-OECD מדרג את נתוני שכר הלימוד לקבוצות ומציין כי ישראל שייכת ל"קבוצת ביניים": הקבוצה הראשונה היא פינלנד, נורבגיה, לוקסמבורג וטורקיה - שם שכר הלימוד נמוך במיוחד או שניתן לסטודנטים בחינם.

בקבוצה השנייה מדינות כמו אוסטרליה, קנדה, בריטניה, ארה"ב וניו זילנד, שם שכר הלימוד לתואר הראשון במוסד ציבורי יכול להגיע גם לכ-4,000 דולר בשנה. על פי הדירוג, בישראל הגבייה הממוצעת לשנה עומדת על 3,000 דולר.