למה לא כדאי להרוג עכבישי בית?
הבתים שלנו מלאים בחרקים ופרוקי רגליים נוספים. במקום להילחם בהם, נראה שמוטב לנו להשתמש בהם כמדבירים יעילים ומיומנים
בני האדם מספקים בסביבתם בתי גידול רבים ומגוונים לחרקים רבים, וגם לעכבישים. העכבישים נהנים מסביבת מחיה מוגנת יחסית, ניזונים מחרקים החודרים לבית ומשמשים אמצעי הדברה טבעי וקבוע. נראה שנוכחותם של עכבישים בבית מרסנת את האוכלוסיות של פרוקי רגליים נוספים שעלולים להזיק לבני האדם. העכבישים עצמם אינם מסכנים בדרך כלל בשום צורה את דיירי הבית האנושיים. יתרה מכך, נראה כי בני האדם ירוויחו יותר אם יניחו לעכבישי הבית לחיות לצידם בשלום ובאחווה.
הכול על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
רוב האנשים נוטים לחשוב שקירות הבית מבודדים אותם מהסביבה החיצונית. התחושה הזאת שגויה – מחקר משנת 2017, שבדק 50 בתים בדרום ארצות הברית, גילה שהם שימשו בית גידול לאלפי מינים של חיידקים ופטריות ולמאות חרקים ופרוקי רגליים אחרים. כ-73 אחוז מ"דיירי הבית" שנדגמו היו פרוקי רגליים, מהם 23 אחוז זבובים, 19 אחוז עכבישאים, והשאר חיפושיות, דבוראים ונמלים, וכן שיעור קטן יותר של תיקנים וטרמיטים.
רוב המינים היו פרוקי רגליים שאינם מקיימים יחסי גומלין כלשהם עם בני אדם – לא סימביוזה ולא טפילוּת, אלא פשוט נפלטו מהסביבה החיצונית. רבים מהם סתם נכלאו בין הקירות בשעה שנכנסו פנימה בחיפוש אחרי מחסה או מזון.
החוקר הצ'כי אונדרי בלווין (Balvín) מצא כי מינים רבים של פרוקי רגליים שנמצאים כיום בבתי מגורים התפתחו במקור כשוכני מערות. הנפוצים ביותר בסביבות מגורים הם עכבישים כדורניים ממשפחת Theridiidae, שהם משפחת העכבישים הגדולה והמגוונת ביותר, וכן עכבישים רעדניים (Pholcidae).
אורבים לחרקים שנכנסים לבית
עכבישי הבית הם חלק חשוב ובלתי נפרד מהמערכת האקולוגית שלנו ורק מעטים מהם ארסיים לאדם. הם מסתמכים על צבעי הסוואה כדי להסתתר מטורפים, ניזונים מחרקים וכל מין של עכביש מעדיף נישות מסוימות במרחב העירוני.
אין לטעות ולבלבל את עכבישי הבית עם חרקים מזיקים החודרים לסביבת ביתנו כגון יתוש הטיגריס האסייתי (Aedes (Stegomyia) albopictus) או זבוב הבית (Musca domestica L). עכבישי הבית הם חלק חשוב במערכת האקולוגית שלנו.העכבישים השוכנים בבית המגורים לוכדים את החרקים וטורפים אותם. הם אורבים בפינות התקרה, המרתף ובצידי החלונות ומסננים את האורחים הבלתי קרואים הנכנסים לבית.
הם מצמצמים את כמות החרקים בבית ומצמצמים את המגע שלהם עם בני האדם, והכל בלי צורך בהתערבות אדם וללא פגיעה בסביבה עקב שימוש בתרסיסים או חומרי הדברה אחרים. מחקרים מצאו שחרקים רבים נושאים חיידקים שעלולים להיות מסוכנים לאדם ברחבי הבית, כך שלמעשה לעכבישי הבית יש השפעה חיובית כאמצעי הדברה ביולוגית.
עכבישי הבית: מסננת ביולוגית מפולשים
תוצאות המחקר מעלות כי לנוכחות של חיות מחמד או צמחים לא הייתה השפעה משמעותית על כמות פרוקי הרגליים בבית, וגם לא לשימוש בחומרי הדברה או לכמות האבק במרחב הביתי. למעשה, להתנהגות הדיירים הייתה השפעה מעטה בלבד על הכניסה והנוכחות של חרקים ועכבישנים בבית.
נראה אם כן כי לעכבישי הבית יש תפקיד מפתח בשליטה על אוכלוסיית החרקים בבתי המגורים ושיש לנו רק מה להרוויח מנוכחותם לצידנו. הם חיים את חייהם בלי להפריע לנו ומספקים לנו בלי שנרגיש מסננת ביולוגית לכל מה שחודר פנימה מבחוץ. מול תעשיית חומרי ההדברה המשגשגת, השימוש בטורפים כאלה להדברה ביולוגית מציע אמצעי בטוח וידידותי הרבה יותר. מסתמן שהרבה יותר ונכון פשוט להניח לעכבישי הבית לנפשם ולהנות מפרי עמלם.
דפנה כתר רצון, סטודנטית לדוקטורט במכון ויצמן למדע וכתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
לפנייה לכתב/ת 
