התיק נפתח מחדש: פעולות נגד ישראל בקמפוסים יוגדרו כאנטישמיות
מהלך שנועד להפוך החלטה של ממשל אובמה יקשה על מפגינים פרו-פלסטיניים בארה"ב. הצעד שעליו הכריז משרד החינוך מגדיר את היהדות כקבוצה אתנית, ולפיכך פעולה נגדה היא צעד אנטישמי שכולל את "שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית", למשל
ממשלו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי יבטל החלטה של ממשל הנשיא הקודם ברק אובמה מ-2014, וכעת תוגדר היהדות כקבוצה אתנית. המשמעות: פעולות מחאה מסוימות נגדה יוכרו כפעולות אנטישמיות. על פי החלטה שקיבל ראש מחלקת זכויות האזרח במשרד החינוך, תיק שבו הכריעו לגבי קבוצה ציונית שפעלה באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי ייפתח מחדש. ה"ניו יורק טיימס" פרסם הבוקר (ד') את הפרטים.
המהלך של קנת מרקוס, עוזר מזכיר החינוך לזכויות האזרח, נגד פעילים לזכויות הפלסטינים מסמל שינוי משמעותי במדיניות אכיפת זכויות האזרח - וממריץ הפעלת סמכות פדרלית בנוגע למאבקים הנוגעים לישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בקמפוסים האמריקניים. הוא גם מקעקע את עמדת הממשל בנוגע להגדרת אנטישמיות שכוונה למתנגדי הציונות, ומגדיר במפורש את היהדות לא רק כדת אלא גם כמוצא אתני.
המהלך מגיע לאחר סדרת הצעדים שממשל טראמפ כבר ביצע לאחרונה בנוגע ליחסי ישראל והפלסטינים. תחילה כזכור הועברה שגרירות ארה"ב בישראל מתל אביב לירושלים, בהמשך קיצץ הממשל בכספי הסיוע לפלסטינים, ובמהלך החג הודיע על סגירת לשכת ארגון אש"ף בוושינגטון.
במכתב להסתדרות הציונית האמריקנית כתב מרקוס כי יבטל את החלטתו של אובמה מ-2014. הצעד שעליו הכריז כעת משרד החינוך מגדיר את היהדות כקבוצה אתנית, ולפיכך פעולה נגדה היא צעד אנטישמי שכולל את "שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית", למשל, "בטענה כי קיומה של מדינה ישראל הוא מהלך גזעני". למעשה, כמעט כל פעולת מחאה פלסטינית תוגדר מעתה כפעולה אנטישמית, ופעילים ערבים-אמריקנים כבר הזהירו מפני הצעד.
ליז היל, דוברת מחלקת החינוך, אמרה שאף שלמשרד לזכויות האזרח אין סמכות שיפוטית בנוגע לאפליה דתית, המשרד "אוכף באגרסיביות" את חוק זכויות האזרח - האוסר על אפליה על בסיס גזע, מוצא אתני או מוצא לאומי. היא אמרה כי אנשי המשרד יבחנו כל מקרה לגופו ויקבלו החלטות בהתאם. "העובדות במקרה זה, שמרבות מהן התעלמו בממשל הקודם, מטרידות", הוסיפה.
"זו לא התערבות בסכסוך פוליטי"
דוברת אוניברסיטת ראטגרס אמרה כי האוניברסיטה לא קיבלה הודעה רשמית ממשרד החינוך, אך "כמו תמיד, נשתף פעולה עם משרד החינוך אם יחליטו לבחון את המקרה".
תלונה ראשונית נגד פעולתן של תנועות החרם באוניברסיטת ראטגרס הוגשה באפריל 2011, על ידי ההסתדרות הציונית בארה"ב. באותו חודש אירחה האוניברסיטה את עומר ברגותי, מיוזמי הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי נגד ישראל. לאחר נאומו, שבו קרא לאוניברסיטה להתרחק מישראל, פרסמה הנהלת המוסד הודעה שבה הבהירה כי לא תעשה כן.
מרקוס הודה שלמחלקה שלו אין סמכות לפעול בנוגע לסכסוכים דתיים או פוליטיים, אך לדבריו במקרה הנוכחי לא מדובר בכך. הוא הסביר כי החוק הפדרלי לזכויות האזרח לא נוגע למדיניות של ישראל, לסכסוך הישראלי-פלסטיני או לסוגיות הקשורות בכך, אך ל"אפליה על בסיס מוצא או מאפיינים אתניים שעשויים להשפיע על סטודנטים יהודים או מוסלמים" יש נגיעה לכך.
החלטתו של מרקוס הפתיעה את המעורבים במחלקת החינוך, שכן עד כה השתדלו מאוד להגביל את אכיפת זכויות האזרח תוך פרשנות מחמירה של החוק הפדרלי.
במכתב קודם שהנחה את המחלקה לזכויות האזרח, מרקוס ציין שהוא מוכן לפרש את החוק באופן רחב יותר. בשנת 2004 הוא פרסם תדריך לבתי הספר שבו הודיע כי ייאכפו מקרי "אפליה שמקורה לאומי, גם אם הקבוצות המועדות לאפליה הן בעלות מאפיינים דתיים".
בהסתדרות הציונית של אמריקה הגדירו את המהלך "החלטה פורצת דרך".
לפנייה לכתב/ת 
