ומה עם חשבון הנפש מול בעלי החיים?

סדר הוידוי מיועד לזעזע ולנקוב את תהומות הנפש. בוידוי אתה מבקר את עצמך בצורה הכי כנה ועם רצון להשתפר. עמדתי ביחד עם עוד עשרות אנשים שכולם ברגע מסוים חושבים על המעשים שהם עשו בשנה האחרונה, מתחרטים ומקבלים על עצמם להשתפר בעתיד. איפה עוד אפשר להיתקל בסיטואציה חזקה כזו? זה הדהים אותי.

חשבתי על עצמי ועל השנה האחרונה, נזכרתי בחלק מהדברים שעשיתי וקצת התבאסתי.

עדיין זכרתי פעמים שפגעתי, שלא התחשבתי ושלא עשיתי מספיק. איך זה שונה ממה שעשיתי שנה שעברה? לא הייתה לי תשובה. האם עברתי שינוי? כנראה שלא, וכנראה ששנה הבאה אני אעמוד באותו מקום ואחשוב את אותו הדבר.

"אני מנסה לחשוב על מי שצריך את העזרה שלי, שבדרך כלל לא הייתי חושבת עליו". רוני מאכילה חתולי רחוב

בדרכי הביתה מהתפילה ראיתי אישה מבוגרת מתכופפת בקושי ושמה מים ואוכל בפינת הרחוב. מיד התאספו מסביבה כמה חתולים עזובים והתחילו לאכול. האישה חייכה אלי והתחלנו לדבר. במענה לשאלתי על בחירתה להאכיל את חתולי הרחוב, היא השיבה: "אני מנסה לחשוב על מי שצריך את העזרה שלי, שבדרך כלל לא הייתי חושבת עליו".

נפרדנו והמשכתי הביתה. מה שהאישה הזאת אמרה ועשתה היה כל כך יפה. מדוע אני עוצרת את עצמי במקומות שקל לי לחשוב עליהם? אולי בשביל לשנות משהו במעגל הזה כל שנה, אני צריכה להתחיל לחשוב בצורה קצת אחרת? ולמה דווקא בעלי חיים? המשכתי לחשוב על השאלות ומצאתי תשובה. בעלי חיים הם יצורים המסוגלים לסבול, אבל הסבל שלהם לרוב נסתר מהעין.

כשאתה מלמד ילד שצריך לתת יחס הוגן לכל יצור חי שרוצה להימנע מסבל, מעגל החמלה שלו מתרחב. הוא מבין שאם לבעל חיים עזוב ופצוע צריך להתייחס בצורה טובה, אז ברור שצריך להתייחס ככה גם לאנשים, גם לאלו שקל לנו להתעלם מהם. בחשיבה על בעלי החיים הרווח הוא כפול: גם צמצום הסבל של בעלי החיים וגם ראיית האחר בצורה רחבה. בפעם הבאה שנראה מישהו שצריך את העזרה שלנו, נרצה להושיט לו יד ולסייע. המחשבה הזאת הייתה פשוטה אבל מהפכנית.

אנחנו אוכלים בשר מתוך הרגל, נוחות וטעם

כבר כשהייתי בת 8 הפסקתי לאכול בשר. עשיתי זאת מכיוון שזה הגעיל אותי, אבל לא ראיתי בכך בעיה מוסרית.

התהליך שהתחלתי לעבור ביום הכיפורים עורר אצלי מחדש את השאלה הזו, וגרם לי לפקפק במה שהתרגלתי לראות כנורמלי. קראתי והבנתי שאין שום צורך אמיתי לאכול בשר - לא הלכתי, לא בריאותי. הבנתי שאנחנו אוכלים בשר מתוך הרגל, נוחות וטעם. האם אחד מהדברים האלה יכול להצדיק התעללות בבעל חיים ואת לקיחת חייו?

"אין דרך מוסרית להרוג בעל חיים שלא רוצה למות בשביל סיבות לא הישרדותיות". בכלוב סוללה לתרנגולות

הגעתי למסקנה שלא. אין דרך מוסרית להרוג בעל חיים שלא רוצה למות בשביל סיבות לא הישרדותיות.

הצמחונות שלי, שעד לאותו זמן הרגישה לי כמו בחירה אישית, קיבלה משמעות מוסרית. התחלתי לקרוא על תעשיית המזון מהחי, ולמדתי גם על תעשיות החלב והביצים. גיליתי שייצור חלב כרוך בהפרדה אכזרית בין עגל בן יומו לבין הפרה האם, כדי שאנחנו נוכל לקחת את החלב המיועד לו. הבנתי שבתעשיית הביצים התרנגולות נכלאות בכלובים אכזריים לכל חייהן, ללא יכולת לפרוש כנף, ואילו האפרוחים הזכרים מומתים ביום בקיעתם מהביצה.

כל שנה מחדש ניסיתי להשתפר, אבל פספסתי חלק משמעותי ממה שיכולתי לעשות. החלטתי שהשנה אני מנסה להשתנות באמת. ראיתי באינטרנט אתר שנקרא "אתגר 22", פרוייקט המזמין לנסות טבעונות למשך 22 יום, בחינם ובליווי של תזונאיות ומדריכים. נרשמתי לאתגר וגיליתי שטבעונות היא בחירה קלה, טעימה, ומיטיבה עם הסביבה.

עברו שנתיים מאותו יום כיפור ובין כל שאר המאבקים החשובים והמדהימים שכל יום מתרחשים אני משתדלת לא לשכוח גם את אלה שבדרך כלל לא הייתי חושבת עליהם אבל זקוקים בדחיפות לעזרה שלי.