המשחק Donut County יעביר לכם שעתיים בכיף
בלי יריות ובלי פאזלים מורכבים: ב-Donut County אתם פשוט אמורים לבלוע דברים בתור חור באדמה
באמת שאין מה לתאר את המשחקיות של Donut County מעבר למה שתואר. ואם זה לא נשמע מאתגר, זה כי המשחק לא נועד לאתגר אתכם, אלא להעביר לכם שעתיים בכיף. יש משהו מאוד מספק בהזזת הבור והפלת פריטים לתוכו. אפילו שאתם לא אמורים להרגיש סיפוק, כי מאחורי הזזת הבור נמצא דביבון עם מוסר עבודה מפוקפק בשם BK, שזורע הרס בעיירה אליה עבר לעבוד בחנות דונאטס. BK אינו מרושע, וכאשר הסיפור מתחיל, מאות מטרים מתחת לאדמה בין הריסות העיירה, הוא לא מבין למה שאר התושבים כועסים. מבחינתו, הרשע בסיפור היא מירה, עמיתתו שהרסה את הרחפן שלו כדי להעניש אותו על מעשיו.
למרות שזה נשמע קצת תמוה ואולי גם מאוד ילדותי, הסיפור ב-Donut County עובד, ואפילו ביותר מאשר רובד אחד. אם תחפשו קצת
מתחת לקרקע, תמצאו בו מסרים על ג'נטריפיקציה ובדידות, כמו גם על כוחה של קהילה. הדמויות השונות שאכלסו את העיירה וכעת מאכלסות את הבור כולן ייחודיות, משעשעות וחביבות כל אחת בדרכה. אפילו הדביבון שהפיל אותם אינו נבל אמיתי.
חלק כיפי נוסף במשחק הוא אנציקלופדיית הזבל. לכל דבר שאותו תפילו לבור יש ערך באנציקלופדיה הזו, והערכים האלה לא נועדו להיות אינפורמטיביים. הערך של מחשב נייד הוא "שפכו על זה מים והתחילו לצרוח". דוכן זיקוקים הוא "חנות לנרות חריפים". שום דבר כאן לא יגרום לכם להתגלגל על הרצפה מרוב צחוק, אבל התיאורים האלה שנונים, ויש עשרות מהם.
כפי שכבר הזכרנו, Donut County אינו משחק ארוך. ייקח לכם לכל היותר שעתיים לסיים את העלילה שלו, והערך בחזרה אל השלבים שכבר עברתם כדי לגלות את הסודות שמסתתרים בהם הוא מוגבל למדי. מצד שני, זה גם לא משחק יקר במיוחד. ב-Steam הוא נמכר כיום ב-47.50 שקל, ואילו בפלייסטיישן תתבקשו לשלם 67 שקל. גרסת המובייל, ל-iOS, היא הזולה ביותר, ועולה רק 17.90 שקל. במחיר הזה, תקבלו כמה שעות של הנאה, גרפיקה נעימה לעין ופסקול חביב - תמורה מצוינת לכסף.
