יד לא סטנדרטית
ד"ר רוני מוסקונה, אחד הפלסטיקאים המובילים במדינה, תולה לפחות חלק מהצלחתו בעובדה, שמעולם לא הלך בתלם. הוא אמנם שילם על זה מחירים, אבל כמו בניתוחים הפלסטיים שהוא מבצע – מה שקובע, בסופו של דבר, הוא מבחן התוצאה. ראיון עם מפסל פנים, שהוציא סכינים מהגב בהארלם, שסירב לסיליקון של 500 C"C, ומסביר את הקשר בין פילוט דגים לכירורגיה
לא מזמן סעדו ד"ר רוני מוסקונה וזוגתו, השופטת ליזי פרוינד, באחת ממסעדותיו של אייל שני. "ישבנו מולו והבטתי איך הוא מפלט את הדג. קשה היה לי להזיז את עיניי ממלאכת החיתוך והפילוט".
וזה למה?
"כי באופי שלי אני קודם כל כירורג כללי, ורק בשלב מסוים בקריירה עשיתי סטייה לכיוון הפלסטיקה", מסביר מי שהתמחותו בכירורגיה פלסטית, שחזורית ואסתטית. "גם כשאני מתמקד בתחום הפלסטי, כירורג נשאר כירורג, והיה משהו במלאכת חיתוך הדגים, שהעלה לי את האסוציאציות הכירורגיות. לדעת לנתח זו אמנות".
אכן, שמו של ד"ר מוסקונה (68) הולך לפניו כמנתח בעל ידי זהב. כשתשאלו אותו, יודה, שתמיד חלם להיות רופא וכירורג, רק שלא היה בטוח אם יצליח להגשים את החלום, בעיקר כי הנתונים הלימודיים שלו לא בדיוק התאימו לכך, בלשון המעטה, אם לוקחים את התיכון כמדד להצלחה עתידית. בגיל 3 הוא עלה מבולגריה, גדל והתחנך בחיפה. "הייתי תלמיד גרוע בריאלי בחיפה", הוא מתוודה.
בסיום השירות הצבאי שלו החל בלימודי הרפואה באיטליה. "התלמיד הגרוע בריאלי בחיפה, קיבל באיטליה את הציונים הכי גבוהים בפקולטה", הוא מחייך חיוך ניצחון.
בהמשך סיים את המחזור הראשון של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, בגיל 26 היה לרופא והחל להתמחות במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. לפני שנטע יתד בישראל, הספיק להתמקצע בכמה מדינות. אחד הפרקים הזכורים לו במיוחד שייך לסוף שנות ה־70, כשהתמחה בכירורגיה בבית החולים הציבורי בלוויו (Bellevue Hospital), בניו יורק. "זו הייתה התקופה הקשה של הפשע, שרץ ברחובות הארלם בלי הפסקה. היו מאבקים מטורפים בין הכנופיות. זו תקופה בה היו מגיעים לפחות 20 מקרים של דקירות סכין בלילה אחד. היינו מנתחים אותם על הרצפה. זו גם הייתה התקופה בה הבנתי, שכירורגיה היא התחום בו אני רוצה לעסוק, כשהיא קשורה גם לשחזורים".
וגם זה למה?
"התלהבתי מהתחום, שהוא תחום שאין בו זמן לחשוב. אתה מקבל מקרה טראומתי, דרמטי, ובאותו רגע אתה חייב לפתור אותו". אחרי התמחות נוספת בתחום הכוויות והפלסטיקה, בין היתר גם בשיקגו ואוסטרליה, חזרתי לרמב"ם ונשאר.
15,000 ניתוחי אף. עד היום
במלחמת לבנון הראשונה (מבצע של"ג) ב־1982 עבד ד"ר מוסקונה כרופא במחלקת הכוויות ברמב"ם. לאחר מכן התמקד בתחום השחזורים, ועסק למעלה מ־20 שנה בתחום שחזור השד, ניתח ושיחזר שפה שסועה ועוד. חמש שנים לאחר מכן הוסיף לרזומה שלו התמקצעות בתחום הכירורגיה האתסטית. לאחר שפרש מהרפואה הציבורית, התמקד בעבודתו במרפאות הפרטיות שלו, כשהוא מחלק את עבודתו בין טיפולים לא כירורגיים, כגון הזרקות ושימוש במכונות לייזר, לניתוחים פלסטיים, בעיקר ניתוחי אף וחזה. "עד היום", הוא מתגאה, "ביצעתי מעל 15,000 ניתוחי אף. ועוד ידו נטויה".
ניתוחי אף וחזה זה עניין של גיל? של מין?
"ניתוחי אף אפשר להתחיל בגילאי 15 וחצי בקרב נשים ובקרב גברים החל מגיל 17. אחר־כך אין גיל לניתוח אף ולא לניתוח חזה: הגדלה, הקטנה והרמה. אני מנתח בני 50 ו־60 ויותר, שכל חייהם לא חיו בשלום עם האף או עם החזה שלהם. בכל גיל רוצים להיראות טוב. ניתוח אף זו מהפכה בחיים, זה ניתוח שמשנה חיים. הוא מעניק ביטחון, הוא פותח דלתות שהיו סגורות קודם למנותחים. כך גם ניתוחי החזה. יש נשים, שרק לאחר הניתוח החלו ללכת לים. יש גברים, שהעזו בעקבות הניתוח ללכת לראיון עבודה וקיבלו עבודה, שתמיד רצו בה. לא מזמן ניתחתי תאומות, ניתחתי גם שלושה דורות: סבתא, אמא ובת. לפעמים על הדרך אני גם מבצע מתיחת פנים. בעידן של היום, עידן הניו מדיה והרשתות החברתיות, היופי הפך סוג של כרטיס כניסה. אנשים, שהם חסרי ביטחון מהבחינה הזאת, מגיעים אליי, ואני משנה להם את החיים.
מה מבקשים הרוב?
"שייראה טבעי. שלא ירגישו שנותחו. מנתח פלסטי הוא גם סוג של פסיכולוג. אני חייב להבין מה עומד מאחורי הבקשה לניתוח, וגם מקפיד להתאים את היכולת לדרישה. אני לא נוהג להשתיל שתלי סיליקון שמעל 400 C"C. לא מזמן הגיעה אליי בחורה צעירה והתעקשה על 500 C"C, סירבתי לנתח אותה, כי בפלסטיקה מה שקובע זה מבחן התוצאה, וידעתי שהתוצאה לא תיטיב איתה".
הניסיון וההצלחה של ד"ר מוסקונה בעיקר בתחום ניתוחי האף, מביאים אליו רופאים מכל העולם, שמבקשים ללמוד איך הוא מנתח. "אני לא חושש מתחרות", הוא מצהיר. "חדר הניתוח שלי פתוח לכולם. אני רוצה שתהיה פתיחות אקדמית, זה חשוב למנותחות ולמנותחים".
בחדר ההמתנה בקליניקה שלו יש חוברות הסבר על החומרים, ספר "לפני ואחרי" של ניתוחים שביצע, בחדרו של מונחים כמה פריטים, שיכולים ללמד על חייו: תמונות של בת זוגו, של משפחתו, הספר: "תולדות היופי" של אומברטו אקו (שטרם קרא, אבל יגיע זמן), ודוגמאות של שתלים.
מה הסיפור של הסיליקון?
"למרות כל האזהרות והמהפכות, ואחרי שהפסיקו להשתמש בו באמריקה, חזרו בכל מקום לאותו מוצר בסוף, באישור ה־FDA. כיום השתלים הם בדיוק אותו דבר: מעטפת סיליקון חיצונית וג'ל פנימי".
בוא נתמקד בהזרקות. איך אתה מסביר את הפערים הגדולים בתחום? טווח המחירים למזרק נע בין 600 שקלים לכפול מזה. יש היום רופאי משפחה, עור, שיניים וגניקולוגים, שמזריקים.
"הבוטוקס שולט היום בתחום ההזרקות, כי הוא משתק מתוחכם. המחיר הוא פונקציה של איכות החומר. צריכים להבין שלמחיר זול יש משמעות. התחום גדל בעשרות אחוזים מדי שנה, והעובדה היא, שמבין המזריקים היום רק 5% הם פלסטיקאים. כל היתר עם רופאים מתחומים אחרים, שעושים קורסים קצרים ומתחילים להזריק. צריך להבין את הסכנה שמאחורי התופעה: בכל הזרקה יש סכנת זיהום ורגישות לחומר. חייבים גם יד טובה ולהזריק עם רגש, כמבינים טוב את האנטומיה של הפנים. נשים מגיעות לכאן, כשהן יודעות בדיוק מה מפריע להן ורוצות שינוי, אבל לפעמים מחליטים עבורן, שזו לא הפעולה הנכונה, כי יש פתרונות שאפשר בלי סוף לתת לבקשה להישאר צעירה ויפה. אני מקבל לא פעם נשים, שמגיעות אליי עם בעיות בעקבות הזרקה לא נכונה, כדי ש"אתקן". כחלק מהתמודדות עם תהליך ההזדקנות, יש נשים שמבקשות לשפר את המראה על ידי מילוי שפתיים, פיסול אף ללא ניתוח, ועוד דברים, שיביאו אותן להרגשה טובה".
בדרך הפתרונות הלא שגרתיים
כשמוסקונה נדרש להשיב מה הקו המרכזי באופיו כאדם וכמנתח, הוא לא חושב פעמיים: "אני מחפש פתרונות לא שגרתיים. אני מנתח בדרך לא סטנדרטית. מעולם לא הלכתי בסטנדרט ואני ממשיך בקו הזה: הולך בדרך שלי עד שאגיע לפתרון, כשאני בטוח שזה הפתרון הטוב ביותר לפציינט. למשל, להקטנת חזה יש 150 שיטות, ואין שני מנתחים שעושים את הניתוח הזה באופן זהה. אופי המקצוע זה חיפוש אחרי הלא שגרתי במתן הפתרונות, להיות אינדיבידואליסט ולחשוב מחוץ לקופסה. נכון שבמערכת הציבורית חוששים מאופי כזה, ולכן שילמתי על התכונה הזאת מחירים לא פשוטים. למשל, לא נתנו לי לנהל מחלקה".
על איזה אחוז עומדת ההצלחה שלך?
"לעולם אין 100% הצלחה. אני לא רוצה לטעות ורוצה תוצאות מקסימאליות, אבל קורה שהתוצאה היא לא בדיוק כמו שרציתי. אני לא ישן טוב בלילה אם קורה מקרה כזה, אני מדוכא. לשמחתי, מקרים כאלו מעטים. זכיתי בהרבה פרסים, אני מלמד רופאים לנתח, הלקוחות שלי מרוצים, אבל להגיד שיש דבר כזה של אפס כשלונות? אין".
ניתוחים פלסטיים והזרקות הם עסק מאוד יקר. לא הגיע זמן, שהתחום הזה יהיה חלק ממערכת הבריאות הציבורית בישראל?
"ממש לא. אין עודף במערכת הציבורית, לא של זמן ולא של חדרי ניתוח, לכן זה יישאר תחום פרטי".
בשם האב: אורי מוסקונה - המנכ"ל והבן
בחדר הצמוד למוסקונה, יושב בנו. אורי מוסקונה, שעובד עם אביו כבר 11 שנה. מוסקונה ג'וניור, בן 41, הוא מנכ"ל רשת המרפאות ומבעלי החברה. הוא בוגר תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב MBA Executive .
איך זה לעבוד עם אבא?
"קצת מורכב", הוא צוחק. "לקח לאבא זמן לראות כי טוב, עד שקיבלתי יד חופשית, והיום ב־90% מהניהול אני מקבל יד חופשית. בשנה הראשונה שלי פה שיניתי דברים, כשהמטרה הייתה להקים נכון את כל המערכת סביבות, ולנהל עבורו את הזמן, במיוחד כי הרשת התרחבה. למשל, הכנסתי יועצת ביום הניתוח עצמו. אני מאמין, שלכל אדם יש סיפור מאחוריו, ואנחנו עבורו חלק ממגשימי החלומות שלו”.
לא רצית גם להיות רופא?
"לא עלה בדעתי, כי חייתי בצל אבא שלי. ידעתי, שבחיים לא אצליח כמוהו. למען האמת, גם לא חשבתי שאהיה חלק מתעשיית היופי. אבל למציאות יש דרכים משלה, ובתחילה הגעתי לפה רק לסייע בייעוץ העסקי בימי שישי, ולאט לאט נשאבנו שנינו והבנו שזאת הדרך, ונשארתי. בין היתר הכנסתי נהלים חדשים, קיבלתי אחריות על השיווק, המיתוג והמכירות, וסגירת עסקאות. פיתחתי את החברה לכיוונים חדשים. לפני 4 שנים הקמתי את יחידת ההזרקות שלנו וכיום אנחנו אחד השחקנים הגדולים, כשעוד 3 מנתחים פלסטיים מזריקים אצלנו. בנוסף, הבאתי מוצרים חדשים, והרשת מתרחבת. יש משהו יפה בעסק משפחתי. התחום הוא תחרותי ודינאמי, ויש תקופות לא פשוטות שמתמודדים בהן עם קשיים, וכמשפחה יותר קל לעבור אותם יחד. אנחנו שותפים לכל דבר: לקשיים, וכמובן גם להישגים ולהצלחות".
לפנייה לכתב/ת 
