קיצור חופשות התלמידים: יש המלצות, אבל אין יישום

בין ההחלטות וההמלצות שלא יצאו לפועל עד כה: הרחבת התוכנית לקיצור החופש הגדול לכיתות הגבוהות יותר (ד'-ו'), קיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים לטובת קיצור חופשות החגים, וקיצור החופש הגדול לשישה שבועות. אחת הסיבות ליישום החלקי, לטענת גורמים במערכת החינוך, היא התנגדות של ארגוני המורים לשינוי בלוח החופשות, אבל לא רק. גורמים מספרים כי גם חילוקי דעות פוליטיים ויחסים עכורים בין הגורמים הרלוונטיים הביאו ל"תקיעה" של חלק מההחלטות, כמו גם עלויות כלכליות גבוהות במיוחד. התוצאה: גם השנה התלמידים יהיו בבית במשך חלק ניכר מתקופות החגים, בזמן שההורים ייאלצו לצאת לעבודה.

"מהות הבעיה היא בפערים הגדולים בין ימי חופשות ההורים לחופשות הילדים"(צילום: מוטי קמחי)

עצומת הורים אינטרנטית שהעלתה בשנת 2010 יערה ישורון, אז אמא לשני ילדים, בדבר קיצור חופשות התלמידים, הביאה בהמשך להקמת הארגון "הורים עובדים לשינוי" שעמד בחזית המאבק בנושא. באותה שנה המליצה ועדת סלבין על מהלך שמטרתו קיצור של חמישה ימים מסוף החופש הגדול, כך שהתלמידים יחזרו ללימודים ב-27 באוגוסט, אך בתמורה יזכו לחמשת הימים הללו במהלך שנת הלימודים. שנה לאחר מכן ההמלצה יצאה לפועל וכך קורה במשך שלוש השנים לאחר מכן. זו הייתה הפעם הראשונה שנעשה שינוי משמעותי כלשהו בלוח החופשות של התלמידים במערכת החינוך.

בשנת 2013 הכריז שר החינוך הקודם, שי פירון, על התוכנית לקיצור משמעותי של החופש הגדול, "בתי הספר של החופש הגדול". על פי התוכנית המקורית, ילדי הגנים ותלמידי כיתות א'-ו' יזכו לפעילויות בבתי הספר במשך שלושת השבועות הראשונים לחופש. חמש שנים לאחר מכן, על אף שהתוכנית מתקיימת וזוכה להצלחה – היא מיושמת באופן חלקי, שכן בניגוד לתוכנית המקורית, היא מעולם לא יצאה לפועל בכיתות ד'-ו'. בשנה שעברה הודיע שר החינוך נפתלי בנט על הרחבת התוכנית של פירון גם לחופשת הפסח והחנוכה, כאשר בכל אחת מהחופשות תתקיימנה פעילויות בגנים ובכיתות א'-ג' במשך חמישה ימים. בשנה שעברה התוכנית יצאה לדרך לראשונה בחופשת הפסח והחנוכה, והיא תצא לפועל גם בחנוכה השנה. גם במקרה זה, לא ידוע על כוונה להרחיב את התוכנית לכיתות הגבוהות.

יערה ישורון. "צריך לארגן את המערכת מחדש"(צילום: אבישג שאר ישוב)

"יחסית למצב שהיה לפני עשר שנים אנחנו בעולם אחר, שהוא הרבה יותר טוב ומאוזן", אומרת ישורון. "המצב היום יותר טוב לילדים, למערכת החינוך ולמשק. עם זאת, הפתרונות שניתנו הם פלסתר אחד על גבי השני, כשמה שבאמת צריך לעשות זה לארגן את המערכת מחדש. יש פתרונות שכרגע אף אחד לא מעוניין להיכנס אליהם, וצריך לסדר את הלוח אחרת".

אחת ההצעות של ההורים הייתה להתאים את שבוע הלימודים של התלמידים לשבוע העבודה של ההורים ולקצרו לחמישה ימים (ללא יום שישי), בתמורה ללימודים בזמן חלק מחופשות החגים, בהם שלושה ימי אסרו חג בפסח, שבועות וסוכות. בנוסף הציעו ההורים לבטל יום אחד בל"ג בעומר, עוד יום בפורים, ארבעה ימים בחנוכה ושישה ימים בפסח. המלצה זו גם הייתה חלק מהמלצות הוועדה לבחינת קיצור ימי החופש במערכת החינוך, בראשה עמד ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שהגישה את מסקנותיה ביולי 2017.

"בתי הספר של החגים ושל החופש הגדול הם פתרונות מעולים, אבל ברור שיש אפשרות לייצר פתרונות שהם יותר הוליסטיים", אומרת ישורון. "למשל, כל הנושא של אוגוסט, ספטמבר והחגים, כאשר הילדים חוזרים לשבוע ללימודים ואז יוצאים שוב לחופש, זה מטורף. זה משהו שאפשר לסדר, זה לא כזה מסובך ולא פוגע בתנאי ההעסקה של המורים, אבל זה כן דורש לשנות הרגלים. יש פיתרונות עומק שדורש אומץ לבצע אותם, בעיקר בגלל ההתנגדות שזה יוצר מצד ארגוני המורים. יש תפיסה במערכת שאי אפשר להמשיך כך".

ח"כ עודד פורר. רוב המלצות הוועדה בראשותו לא יושמו(צילום: גיל יוחנן)

לא רק ישורון סבורה כי אחת הסיבות המרכזיות להיעדר השינוי בלוח החופשות היא ארגוני המורים, אלא גם גורמים נוספים במערכת החינוך. מנגד, בהסתדרות המורים דוחים את הטענות. "בניגוד לשיח הפופוליסטי", אומרים בהסתדרות, "המהות של הבעיה היא בפערים הגדולים בין ימי חופשות ההורים בישראל לחופשות הילדים, שנובעים ממספר ימי חופשה הנמוכים במשק הישראלי לעומת מדינות ה-OECD. עובדי ההוראה בישראל עובדים קשה יותר מאשר במקומות אחרים. תיקון הפער לא יכול לעבור דרך פגיעה בזכויות עובדי ההוראה, לרבות בימי החופשה. לא פותרים עוול בעוול. הסתדרות המורים יזמה את הרחבת בית הספר של החופש הגדול גם לתקופת החגים כפתרון למצוקות ההורים' אבל כזה ששומר על זכויות עובדי ההוראה. הגיע הזמן שהנושא הזה ירד מהפרק ונעסוק בהגדלת החופשות לכלל העובדים במשק, ולא לצמצום החופשות לעובדי ההוראה".

"מסקנות הוועדה נותרו מאחור"

לוועדת המשנה היו גם המלצות נוספות, שיישומן המלא היה מביא לרעידת אדמה של ממש במערכת החינוך, ולצמצום של כמעט 20 ימים בפער בין ימי העבודה של ההורים לימי הלימודים של התלמידים. הוועדה המליצה, בין היתר, לקצר את החופש הגדול לשישה שבועות. בנוסף, הוועדה המליצה גם על קיום ארבעה סופי שבוע ארוכים (כולל יום ראשון) וליצור "גשר" בין יום הכיפורים לסוכות, על מנת להחזיר את ימי העבודה הללו למורים. למעט ההמלצות בדבר חופשות הפסח והחנוכה – שאר החלטות הוועדה לא יצאו לפועל וגם לא נמצאות בעבודה. הסיבה? כנראה פרסונאלית.

"להעמיד את ח"כ פורר בראש הוועדה הייתה טעות", אומר גורם המכיר את עבודת הוועדה. "עומק הקרע בין בנט לליברמן היה כזה שמראש הפך את עבודת הוועדה למיותרת. זה לא היה עובר". בפועל, חלק ניכר מהמלצות הוועדה המהפכניות, כאמור, לא יושמו.

"ההחלטות שהתקבלו לטובת קיצור החופשות הן בבחינת 'מעט מידי ומאוחר מידי'", אומרים בפורום ועדי ההורים הישוביים. "יש הרבה הצהרות אבל בשורה התחתונה סיימנו עכשיו חופש גדול במהלכו הילדים שוב היו משועממים והיה צריך להעסיק אותם. עד שהדבר הזה לא יתוקן, אנחנו מדגישים שמבחינתנו הנושא הזה לא מטופל. אנחנו קוראים למשרד החינוך לאמץ את החלטות ועדת המשנה של הכנסת בעניין".

"הוועדה הייתה חשובה מאוד ועשתה עבודה מאוד מעמיקה בהיבט החברתי וגם בהיבט הכלכלי", אמרה ח"כ מירב בן ארי (כולנו), חברת הוועדה שטוענת כי לוועדה לא ניתנה שום פריסה תקציבית. "הבעיה היא שהוועדה הייתה חייבת להגיע עם תקציב וגיבוי מלא של שר החינוך ושר האוצר. מסקנות הוועדה נותרו מאחור, וחבל".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מקדם, באופן תקדימי, שורה ארוכה של תוכניות חדשות שמרחיבות את שירותי החינוך מעבר לשעות הפורמליות - בתי הספר של החגים, תוכנית הצהרונים, חוג לכל ילד, שיעורים פרטיים בחינם. בשנתיים האחרונות השקיע המשרד מעל כשישה וחצי מיליארד שקל בתוכניות אלו. השנה, תשע"ט, התקציב של תוכניות אלו עומד על כ-7.232 מיליארד שקלים. מנקודת מבט של משפחה ממוצעת, באשכול למ"ס 4, עם שני ילדים, בזכות התוכניות הללו חוסכת משפחה כזו 20,496 שקלים בשנה.

"יצוין עוד שישראל מובילה בעולם במספר שעות הלימוד במערכת. מובן שאין למשרד תקציב אינסופי, ולכן נקבע סדר עדיפויות לאומי לטיפול בצרכים הגדולים והדחופים של המערכת, שגם בהם השקיע המשרד, כגון צמצום מספר התלמידים בכיתה, סייעת שנייה, גננת מובילה, קידום התוכניות הלאומיות במתמטיקה, באנגלית בעברית, והרחבת התקצוב הדיפרנציאלי לתיכון – כדי לצמצם פערים בחברה הישראלית. גם עלותן של תוכניות אלו מהווה תוספת של עוד כשני מיליארד שקל".

.