"אין אהבה רצינית יותר מאהבת המזון"
אלפי שקלים על ארוחת גורמה במסעדת פאר? מאות שקלים לשף ביתי? או ארוחה אינטימית שאתם תבשלו? איש לפי טעמו וכיסו
אם אני צריכה להיזכר בהגדרה הראשונית שלי לארוחות גורמה, הרי שסעדתי אותן על שולחנה של אמי. מרק העוף שמילא את הבית בניחוחות, שבושל לעיתים קרובות כתרופת סבתא היעילה ביותר, או לשבתות וחגים. השניצלים שטוגנו, כפי שאף אמא אחרת, כך חשבתי אז, לא ידעה לטגן כמוה. הרולדות מלאות השוקולד, הבלינצ'ס או הקרמשניט, שליקקנו, כל בני הבית, את האצבעות מטעמן החושני.
וגדלתי ויצאתי מביתי לעולם הגדול. וגיליתי עולם קולינארי חדש. כזה שיש בו גם מסעדות פאר וגם מסעדות פועלים. במסעדות הפאר למדתי והבנתי באיזה מזלג משתמשים מבין השלושה לסוגי המנות השונות, איך מחזיקים את כוס היין, ואיך מבקשים בסביבות 50 שקלים או 50 דולרים בחו"ל על מנה ראשונה, ואיך נפרדים לשלום מכמה מאות שקלים או מאות דולרים בסופה של הארוחה.
עולם הקולינאריה מזמן הפך לעולם יקר, שהאג'נדה שמלווה חלק גדול מבעלי המסעדות היא, שככל שהמסעדה יקרה יותר – כך היא טובה יותר. וככל שמספר כוכבי המישלן גדול יותר - כך יגיעו אליה סועדים בעלי ממון, שיהיו מוכנים לשלם על מנה מיקרוסקופית עשרות ומאות דולרים.
למשל מסעדת מאסה היפנית בני יורק (3 כוכבי מישלן), שממוקמת בניו יורק בכיכר טיים וורנר. על הסושי מופקד המאסטר סושי היפני מאסיושי טקיאמה, והמחיר מגיע ל-1,000 דולרים למנת סושי.
אם בפריז מחפשים את היקר, אפשר לסעוד בלב יער בולון. גם המסעדה הזאת, שמנהל פרדריק אנטון, זכתה בשלושה כוכבים במדריך מישלן האדום. במקום מוגשות מנות שעולות 225 דולרים ללא טיפים, הקינוח לא כלול במחיר.
גם בלונדון פוגשים מסעדות עם שלושה כוכבי מישלן, כדוגמת המסעדה שנמצאת ברויאל הוספיטל רוד, וכוללת תפריטים עונתיים במחיר של 300 דולרים ללא מיסים.
גם על ישראל הקטנה לא פסחה התופעה, ומדי זמן נפתחת בה מסעדת יוקרה, שנפתחת בהשקת יוקרה, ומתהדרת במנותיה ובמחיריה. ארוחה ליחיד לא תרד בה מ-500 שקלים, לא כולל יין, ועוד לפני שחשבנו על הטיפ.
אכן, חוויה קולינארית היא חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים, והיא גם תמיד מהווה חלק בלתי נפרד מסיבה למסיבה: ימי הולדת ואירועים מיוחדים אחרים. ויש הנהנים מזה ושלמים עם זה. שיערב לחיכם.
פתרון חביב וקצת פחות יקר ליהנות מקולינאריה מיטבית, ולא לשלם עליה הון, הוא להזמין שף פרטי הביתה, או לסעוד בביתו או גינתו שלו - תופעה שהולכת ומתרחבת. קחו למשל את אלדר חבר – ״אלדראס״, בן 28 מיבנה, שם נמצא המטבח הביתי שלו ובו הוא מארח. בביתו הוא מארח סועדים שמבקשים לחגוג אירועים מיוחדים, ואם מתבקש - הוא גם נוסע לבית הלקוח, ומעיד על עצמו, שהחיבור שלו לאוכל ואנשים הוא חלק בלתי נפרד משגרת חייו, והוא מבטא את הרגש שלו בצלחת. "אני נהנה לאתגר את עצמי ביצירת מנות צבעוניות ויצירתיות שמציתות את הדמיון, כשהיין מותאם לסוג הארוחה". והמחיר: בין 300 ל-350 שקלים לארוחה לאדם.
מה כדאי ומומלץ?
אם היה תלוי בי הייתי חוזרת למטבחה של אמי, שאיננה עוד בחיים. אלא שהמציאות תובעת פתרונות, ולכן איש איש ושיקוליו. ובינינו – לא אחת אני מחליטה לבשל במטבחי הפשוט, לאפות בתנורי הלא מתוחכם, ויודעים מה? אפילו יוצא טעים.
לפנייה לכתב/ת 
