גזטיב עתרה לביהמ"ש: המדינה אינה זכאית להפקיע את מתקני החברה
העתירה הוגשה נגד החלטת משרד האנרגיה להפקיע את מתקני הולכת הגז הטבעי של החברה. לפני כ-8 חודשים הורה שר האנרגיה לחברת נתיבי הגז הטבעי הממשלתית לקחת אחריות על חלוקת הגז לתושבי ערד ודימונה
חברת גזטיב (החברה להפצת גז טבעי בע"מ) עתרה היום (א') לביהמ"ש נגד החלטת משרד האנרגיה להפקיע את מתקני הולכת הגז הטבעי שלה. העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על רקע החלטת המשרד להחרים את רישיון חלוקת הגז של חברת "נגב גז טבעי".
לפני כ-8 חודשים הורה שר האנרגיה, יובל שטינייץ, לחברת נתיבי הגז הטבעי הממשלתית (נתג"ז) לקחת אחריות על חלוקת גז לתושבי ערד ודימונה. זאת, במקום חברת "נגב גז טבעי" שאחראית על האזור. מקור אספקת הגז לדימונה וערד הוא מאגר "זהר" הממשלתי שפועל מזה עשרות שנים ללא התערבות ממשלתית, כאשר מי שסיפק את הגז בפועל הייתה חברת "גזטיב".
לאחרונה פג תוקף הרישיון, ומי שהיה אמור להיכנס בנעלי "גזטיב" היא חברת "נגב גז טבעי" שזכתה במכרז. "נגב גז טבעי" סירבה לקחת אחריות על החלוקה, ובמשרד האנרגיה הפקיעו את הרישיון לאזורים אלו והטילו על נתיבי הגז הטבעי לספק גז לתושבים.
חברת גזטיב עתרה נגד ההחלטה וביקשה מביהמ"ש שיפסוק כי המדינה אינה זכאית ליטול מהחברה את המתקנים שבבעלותה, אותם הקימה ותחזקה במשך עשרות שנים, עבור אספקת גז טבעי באזור ערד ודימונה.
לחילופין, נטען כי המדינה חייבת לשלם לחברה פיצויים בסכום הולם, המשקף את השווי של מתקני הולכת הגז. לטענת החברה, שהגישה את העתירה באמצעות עו"ד שלום זינגר ואייל גור, המדינה נטלה מחברה פרטית את הנכס העיסקי העיקרי שלה, שהקימה בהשקעה של מיליונים רבים, ללא תשלום כל פיצוי ותמורה.
"הפקעה ללא פיצוי וללא כחל וסרק", נטען. "מפתיע - משום שניתן היה לסבור שבשנת ה-70 למדינה, בחלוף עשרות שנים של פסיקה אשר העמידה במרכז שיטת המשפט את זכויות הפרט, ובכללן את זכות הקניין ואת ההגנה עליהן... שאלה מסוג זה לא תהיה שנויה במחלוקת ולא תבוא עוד לפתחם של ביהמ"ש". עוד נטען, כי "ניתן היה להניח שהמדינה עצמה בימינו אנו, תבין ותפנים, שאין בכוחה להפקיע נכסים ללא פיצוי.
יש לציין כי חברת "נגב גז טבעי" קיבלה בשנת 2009 רישיון חלוקה באיזור הנגב, הכולל את דימונה וערד. אזור זה הוא היחיד במדינה שבו גז טבעי משמש מקור אנרגיה מרכזי לחלק מהצרכנים, באמצעות המערכת של גזטיב אשר הוקמה לפני חקיקת חוק משק הגז.
"רישיון החלוקה של נגב גז טבעי קובע, כי הוא אינו גורע מזכויותיהם של מגל וגזטיב, כל עוד הרישיונות שמכוחם הן פועלות, הם בתוקף", נכתב בעתירה. לטענת העותרים, הרישיון שניתן ל"גזטיב", שהוארך מעת לעת עד תחילת 2018, הוא שונה במהותו מהרישיונות שניתנו לחברות חלוקה אחרות שהוקמו לאחר חקיקת חוק משק הגז. לטענת החברה מילאו את כל בקשות הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי, לרבות שדרוג וחידוש קילומטרים של צנרת. "במשך כל אותה תקופה לא צויין אפילו ברמז על ידי רשות הגז כי בדעתה להפקיע את המערכת מידי גזטיב, לא כל שכן ללא כל תמורה".
יש לציין כי פעולת המדינה נסמכת על סעיף בחוק הקובע כי אם בוטל רישיון הגז או פג תוקף ולא הוארך, הנכסים יועברו לבעלות המדינה או לבעל הרישיון הקודם. "הכלל השולל הפקעה ללא פיצוי הוא כלל חוקתי בסיסי", טוענים העותרים. "ככל שברצונה של המדינה להעביר את מתקני גזטיב לבעלותה, עליה לקבל את הסכמתה, ולמצער לשלם לה בגינם תמורה הולמת".
לפנייה לכתב/ת 
