מהגליל ועד לעירק: מסע לנינווה בעקבות יונה
מהכפר משהד, על שמו של הקדוש יונה, דרך תרסוס (היא תרשיש) שבטורקיה ועד לנינווה שבמוסול, שם הונצח בגבעה ובמסגד שנחרב על ידי דאעש. דמותו הייחודית של יונה, הנביא שסיפורו נקרא מידי יום כיפור בבית הכנסת, מלווה את ההיסטוריה של המזרח הקדום ב-2,500 השנים האחרונות
על הביוגרפיה של יונה הנביא אנחנו יודעים מעט מאוד. שני חצאי פסוקים במקרא מספקים את המידע הזה. אבל את הספר הקרוי על שמו אנחנו קוראים בהפטרת מנחה של יום כיפור. במכללת הרצוג מזמינים אתכם להצטרף למסע וירטואלי מפרך בין הכפר הדרוזי משהד (כפי הנראה על שמו של יונה השהיד, הקדוש) ליד נצרת - אל עבר נמל יפו, ומשם להפלגה למקום שאליו לא הצליח להגיע – העיר תרשיש (Tarsos) שבאסיה הקטנה. סיורנו יסתיים בארצות הפרת והחידקל, בעיר המלכותית הקדומה נינווה, שחורבותיה המצויות בעיר הגדולה, מוסול, חושפות את הגודל והעוצמה של בירת האימפריה האשורית.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >>
לצד חורבות ארמון סנחריב, ניצבים מסגד (שהוחרב לאחרונה על ידי דעאש) וגבעה הנושאים את שמו של הנביא יונה. מסתבר שדמותו הייחודית של יונה מלווה את ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המזרח הקדום ב-2,500 השנים האחרונות.
יום כיפור בערוץ היהדות :
בפרק א' פסוק א' דורש הקדוש ברוך-הוא מיונה לעזוב את ארץ ישראל וללכת מרחק גדול מזרחה, לחצות את נהר הפרת, ולהמשיך לכיוון נהר החידקל אל עבר העיר הגדולה, נינווה, שם יקרא לאנשיה לשוב בתשובה.
יונה אכן קם, אבל למרבה ההפתעה, למטרה מוזרה: "לברוח תרשישה מלפני השם". במקום ללכת לצפון-מזרחה, לכיוון נינווה, הוא בוחר לפנות לדרום-מערב אל נמל יפו, משם הוא עולה על אונייה כדי להגיע לעיר תרשיש. למה דווקא לעיר הנמצאת בטורקיה שבאסיה הקטנה, לחופי המזרח התיכון? התשובה טמונה בעיר עצמה. החוקרים מזהים אותה במקום שקוראים לו היום "תרסוס".
יונה ממהר לברוח מהארץ
תרשיש מופיעה מספר פעמים בתנ"ך, וכמעט תמיד בהקשר דומה: סחר בזהב וכסף, בשנהבים ובקופים. עיר נמל של מסחר במתכות יקרות ובשכיות חמדה. ויונה? הוא מחפש את הדרך הקלה ביותר להגיע אל מעבר לים. צי האוניות הגדול שנוסע לתרשיש הוא ההזדמנות המהירה ביותר שלו לעזוב את הארץ.
אבל האם יש אפשרות שיש פה משהו שיפוטי יותר כנגד מעשיו של הנביא? הייתכן שיונה בוחר לעזוב לחלוטין את הדרך שחי בה, להיות לפני השם, להיות נביא ולפעול בשליחותו – לטובת עולם העסקים, הרחוק ביותר מעולם הנבואה?
אנחנו יודעים שהקב"ה בחר לבטל את תוכניתו של יונה; הטיל רוח סערה אל הים, דג גדול בולע אותו ובסופו של דבר מקיא אותו בחזרה אל החוף, וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בפרק ג', כשהקדוש ברוך-הוא שב ופונה אל יונה בדרישה: "קום לך אל נינווה העיר הגדולה, וקרא אליה את הקריאה אשר אנוכי דובר אליך".
יונה בארמון מלכי נינווה
נצא למסע בעקבות הנביא. הוא יוצא מעירו, גת החפר, המכונה כיום "משהד" (שמשמעו "מקום קדוש"), כנראה לכבודו של יונה הנביא והליכתו למוסול, היא נינווה, מרחק של 1,080 ק"מ. זה אומר הליכה רצופה של למעלה מ-200 שעות, למעלה מ-10 ימים.
עד היום ישנם עדויות ואזכורים הקשורים בנביא יונה. למשל, מסגד הנביא יונה שנחרב לאחרונה בידי דעא"ש ובגבעת הנביא יונה ששימרה את שמו. האם זהו המקום שבו בחר יונה לעמוד כדי לצפות במה שהתרחש כשאנשי נינווה חוזרים בתשובה מהירה? האם זה המקום של "וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר"?
אפשר שהנביא צופה אל המקום הזה, מקום הארמונות של מלכי נינווה - סנחריב פאלאס, שחי אומנם כמה עשרות שנים מאוחר יותר, אבל מיקום ארמונו מלמד על האזור שבו שכנו המלכים.
תזכרו שתמיד יש פוטנציאל לתשובה
יונה לא בחר בקריירה חדשה. הוא היה אידיאולוג שהתווכח עם הקדוש ברוך-הוא. היה לו קשה מאוד לראות את התשובה הקלה והמהירה של נינווה, שמאוחר יותר תשמיד את ישראל, ולכן מחה נגד הקדוש ברוך-הוא.
העיר נינווה נחרבה, בסופו של דבר, כמאה שנים מאוחר יותר. קריאתו של יונה: "עוד ארבעים יום נינווה נהפכת" התקיימה במרחק של שנים. אז מה אנחנו למדים מספר יונה? על הפוטנציאל, על האפשרות שאפילו נינווה החטאה והרעה שהשמידה את ישראל, קיבלה אפשרות לחזור בתשובה. היא לא בחרה בה, אך בעזרת השם אנחנו נשתמש בכלי הזה של התשובה שהקדוש ברוך-הוא נתן בידינו, כדי לשוב בתשובה שלמה.
לפנייה לכתב/ת 
