לנצח זה מקצוע, להפסיד זה לא תחביב / טור
הלקחים מההפסד המוזר לגרמניה חייבים להילמד, ואין כמו כאב גדול על פספוס כל כך ביזארי, כדי שישאיר את חותמו וימנע טעויות דומות בעתיד. וגם: מי צריך להיות עמוד התווך של הנבחרת בשנים הבאות? עידו אשד מנתח
מסתבר שלנצח זה באמת מקצוע, וגם כשהניצחון כבר מובטח וסגור, אפשר למצוא דרך לאבד אותו. למרות שהקמפיין הזה מוגדר כשלב ביניים, טורניר הכנה, טקס העברת משמרות וכדומה, אסור שההפסדים בו יהפכו לתחביב. זו מסגרת רשמית של מוקדמות גביע העולם, ובמשחק רשמי צריך קודם כל לנצח. זה אחד השיעורים החשובים בהכשרת הדור הבא. אחרי הפספוס נגד גיאורגיה,
אסור לנו להפוך את הנבחרת הזו לחוויה של הפסדים מכובדים. הלקחים מההפסד המוזר אמש
חייבים להילמד, ואין כמו כאב גדול על פספוס כל כך ביזארי, כדי שישאיר את חותמו הרגשי וימנע טעויות דומות בעתיד.
צוות האימון הוא כרגע המבוגר האחראי על המגרש, וחייב לעזור לצעירים חסרי הניסיון. בסיום המשחק, יצאתי בהרגשה שההדרכה לא הייתה מספיק מדויקת ומפורטת. עודד קטש, דרור כהן ועופר רחימי מחויבים להקנות לצעירים את הידע המיוחד הזה, אותה הבנת משחק עמוקה שנבנית משנות ניסיון מעשי על המגרש. את הידע הזה הם אכן אמורים לרכוש בקבוצותיהם, אבל בגלל תפקידם המשני בהן, תבונת המשחק הזו לא הופכת להיות טבע אצלם, לפחות בינתיים. לדעת איך מתנהלים ברגעי משבר, איך מגיבים לאיבוד יתרון גדול, ובעיקר מה עושים במצבים מיוחדים כמו אמש בסיום הזמן החוקי.
חובה לתת לו צל"ש על ההדרכה. קטש(צילום: FIBA.com)
צריך להסביר לתומר גינת שכשהוא מקבל את הכדור שנייה לסוף, הוא יכול פשוט להעיף אותו לשמיים ולהימנע מעבירה שעוצרת את השעון. אפשר להדריך אותו איך להחטיא את הזריקה השניה דרך הטבעת. גם אם במקרה זה ייכנס, עדין נוביל בשלוש. ובעיקר אפשר ללמד איך סוגרים אפשרויות קליעה עם ארבע עשיריות על השעון. להכניס את אלכס צ'וברוביץ' הארוך לסגור קווי מסירה, להסביר לאיתי שגב (השני הכי גבוה בסגל), להיצמד למוציא הכדור ולקפוץ (דניס שרודר המנוסה הלך אחורה עד קו היציע כדי להגדיל זווית, אבל גם שגב הלך אחורה ולא ממש לחץ את הכדור).
ובעיקר להסביר שבארבע עשיריות אין זמן לתפוס ולקלוע, זה יהיה רק טיפ. לכן מחליפים על כל חסימה וקופצים לכדור שהועף לכיוון הטבעת. במיוחד בהרכב הפורוורדים האתלטי שלנו, בו כולם יכולים לעשות חילוף עם כולם. הבק דור הפשוט בו נתקעו ג'ייק כהן ונמרוד לוי היה קל מדי. כולם רואים NBA, גם המאמן הגרמני וגם שרודר. קיוויתי שגם אנחנו.
קלבר עם הסל ששבר לנבחרת את הלב(צילום: FIBA.COM)
אבל חובה לתת לקטש צל"ש על ההכנה וההדרכה על המגרש עד לסיום. לא מובן מאליו לפתוח באיזורית, במשחק חוץ. זו היתה החלטה שפתחה ושינתה לגמרי את המשחק. הביטחון שהקנה המאמן לשחקנים איפשר לנבחרת לתת את המחצית הטובה ביותר מזה עשור לפחות. איתי שגב נראה כמו סוף סוף כמו ההבטחה מגיל הנוער, תמיר בלאט הזכיר לרגע את מוסקו (אביגדור מוסקוביץ') שהטיס את הנבחרת ב-79'. וזוסמן מתחיל לחבר את לו סילבר ונדב הנפלד גם יחד. יחידה לוחמת וחכמה כמו שנבחרת ישראל צריכה להיות,משחקים עם אפס אגו וחולקים את הכדור נהדר. ברגעים האלה, שמחתי שאין לנו אפילו מתאזרח, ואפילו על כך שכספי ומקל לא שיחקו. אם הכשרה, אז עד הסוף.
גם ניהול החזרה מההר אל העמק היה נכון. אנחנו לא טובים מהגרמנים ב-23 הפרש, וקטש ניסה לעצור את המפולת, אבל רובה היתה סטטיסטיקה שהתיישרה. השלשות של הגרמנים שהתחילו להיכנס ושרודר שהתחיל לשחק איתם ולא איתנו, בנוסף לקצת טעיות של הילדים תחת לחץ. הרי הם לא רגילים לסיטואציה הזו מהקבוצות. למרות זאת קשה לבוא בטענות כי חזרנו מפיגור שש ליתרון, וזה מאוד קשה נגד נבחרת כזו בביתה. בדברים הגדולים, ניהול המשחק היה עילאי. נפלנו בדברים הקטנים.
זוסמן חייב להמשיך להתקדם
אחת הסטטיסטיקות המעניינות ב NBA היא 5X5. היא מציינת שחקנים שעשו 5 ומעלה בחמש הקטגוריות הראשיות (קליעה, ריבאונד, אסיסט, חטיפה, חסימה). בתולדות המשחק רשומים 20 מקרים כאלה. האחרון היה דריימונד גרין, והבולט האקים אולאג'וואן.
למרות המשחק הנפלא, הוא טעה המון. זוסמן(צילום: FIBA.com)
יובל זוסמן עשה אתמול 4X5, וזהו הישג חריג שמראה על הגיוון כישרון ועל האקטיביות בשני צידי המגרש. ולמרות המשחק הנפלא שלו, הוא טעה המון. וזה מתאים לשחקן שעושה הכל ושנמצא 40 דקות על המגרש. יש כל כך הרבה מה לשפר, וזה מה שמעודד לקראת העתיד. זוסמן עדיין לחוץ מתחת לסל, מחטיא הרבה, הולך יותר מדי על רגל אחת ולא מתקדם בעצירה על שתי רגליים לג'אמפ קצר. (כנ"ל גם בר טימור עם לייאפים נאיביים נגד ענקים). זוסמן לא משתמש בגוף האתלטי שלו, בחדירות ולייאפים, וקצת נמנע ממגע. ועדיין, מציג הבנת משחק מבריקה ותנועה ללא כדור שעושה את המוסרים גדולים, בעיקר את בלאט.
זוסמן עיצב בקמפיין הזה את מי שיהיה כשחקן, וכיוצא מזה, חייב לשקול בתבונה מהו המקום הנכון בו להתקדם. יש סיכון שאופי המשחק שלו לא יתקבל בחיבוק במכבי תל אביב, שמצפה מכל שחקן לתת תוצרת מיידית וברורה. כמובן שזה תלוי במאמן ובעיקר בהנהלה, אבל זוסמן צריך לשחק הרבה כדי שאיכותו תצא לאור, וכדי שישתפר בכל הקטגוריות. בצפיה במשחק של מכבי תל אביב נגד א.א.ק אמש, אני חושש שלזוסמן תהיה בעיה להשתלב באופי התזזיתי שיובילו סקוטי ווילבקין וג'רמי פארגו. בקרוב נדע לאן נושבת הרוח. אבל לטובת הכדורסל הישראלי כולו, זוסמן חייב להמשיך להתקדם. הוא צריך לשמש עמוד התווך של הנבחרת בעשור הקרוב.
לפנייה לכתב/ת 
איתי שגב
צילום: FIBA.com
מומלצים
