"זה כאילו 100 טון ירדו לי מהגב": עוברי חוק מבקשים סליחה מהנפגעים בחסות המדינה
זיווה תירוש נפגשה עם הצעיר שפרץ לה למחשב ונחרדה מהאפשרות שהוא ייכנס לכלא. איליה בן ה-86 שומר על קשר עם הנהג שפגע בו וברח. עמי סלח לשאול שגנב את זהותו כדי לשלם חובות. תוכנית "צדק מאחה" של משרד העבודה והרווחה כבר גישרה במאות מקרים בין הצדדים בהליכים פליליים. לרגל יום כיפור: ישראלים מגלים שאפשר לסלוח
"לא האמנתי שהוא יסלח לי. הוא אדם גדול"
העבירה: מרמה והתחזות
הנה סיפור אמיתי: עמי ושאול (שמות בדויים), שני גברים בשנות ה-40 לחייהם, הם בעלי חזות חיצונית דומה. רצה הגורל והשניים גם עובדים זה בסמוך לזה – עמי בעל דוכן פלאפל ושאול במוסך ליד. עם הזמן התפתחה היכרות נינוחה ביניהם אבל עמי לא ידע ששאול מהמוסך שקוע עד צווארו בחובות כבדים לשוק האפור. ים אחד ביקש שאול מעמי בתואנת שווא את פרטיו האישיים וזייף תעודת זהות עם תמונתו תוך ניצול הדמיון החיצוני ביניהם. באמצעות התעודה המזויפת הוא פתח חברה פיקטיבית, קיבל עבורה פנקסי צ'קים עם פרטיו של עמי שאותם חילק לנושיו בשוק האפור.
עמי האומלל מצא עצמו בשנים שלאחר מכן נתון למתקפה של עורכי דין, מס הכנסה, התראות ואיומים בעיקולים, מבלי שהבין מה גרם לכך. הוא פיתח חרדות, סבל מקשיי שינה ונזקק לתרופות הרגעה. בצד זאת הוא נדרש להוצאות כספיות עצומות לעורכי דין שאליהם פנה כדי לנסות לפתור את בעיותיו.
לאחר חקירת משטרה נתפס שאול והועמד לדין בעבירה של זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה והתחזות לאדם אחר. בבית המשפט הוא הביע חרטה על מעשיו. לאחר שנשלח לשירות המבחן לצורך הגשת תסקיר לעונש לפני גזר הדין, הוא הופנה על ידי קצינת המבחן שלו לתוכנית "צדק מאחה" (גפ"ן - גישור פוגע נפגע) הפועלת בשירות המבחן למבוגרים של משרד העבודה והרווחה.
במסגרת התוכנית הוא ביקש להיפגש עם עמי כדי לבקש סליחה. "לא רציתי להיפגש איתו בשביל הקלה בעונש או כדי שהשופט יתחשב בי, אלא באמת כדי לבקש סליחה", הוא אומר. "היה לי מאוד קשה להסתכל על עצמי במראה. איך עשיתי דבר כזה? כל יום היינו נפגשים, הוא היה מכין לי פלאפל בשיא הפינוק ואני הרסתי לו את החיים".
קצינת שירות המבחן פנתה לעמי והציעה לו לבוא לפגישת גישור, סליחה ואיחוי פגיעות. היא סיפרה לו ששאול מתחרט ומבקש לדבר איתו. עמי התלבט והביע ספק בנוגע לכוונותיו של שאול, אך בסופו של דבר נעתר למפגש וקשר בגילוי לב את המוטיבציה שלו לכך לרצונו בפיצוי כספי על הוצאותיו.
שאול הגיע למפגש נרגש ואסיר תודה על כך שניתנה לו הזדמנות להביע צער ובושה על מעשיו. הוא שב ואמר שהוא יודע על הסבל שגרם לעמי, שלא הגיע לו בשום אופן שיפגע בו, ושאין הצדקה לבחירה שלו להתמודד עם חובותיו על ידי פגיעה באדם חף מפשע שלא עשה לו כל רע. "בהתחלה היה לו קשה", הוא מספר. "הוא לא רצה להסתכל עליי או להוציא מילה, אפילו שפת הגוף שלו הייתה כאילו הוא נגעל ממני, ובצדק".
לשאול התאפשרה ההזדמנות לתאר את השינוי שעשה מאז ביצוע העבירות. הוא סיפר שהחזיר חובותיו לשוק האפור באמצעות עבודה קשה, נגמל משתיית האלכוהול שתרמה להידרדרותו ופירט את מאמציו העצומים לשקם את משפחתו ולחזור למסלול חיים של אדם נורמטיבי.
במפגש שילם שאול לעמי פיצוי של 30 אלף שקל, לאחר שבשלב ההכנה הציג עמי קבלות על הוצאותיו לעורכי דין והפסד ימי עבודה, בנוסף לעוגמת הנפש וערעור ביטחונו. העובדה ששאול שיתף פעולה התקבלה בהערכה על ידי עמי. "לא האמנתי שהוא יכול לסלוח לי", אומר שאול. "הוא אדם ענק. אני בחיים לא הייתי סולח. אני שמח שעברתי את התהליך של הגישור. זה שינה אותי ומאז אני אדם נורמטיבי שעובד קשה. סליחה היא דבר גדול שזכיתי בו".
הוא התחייב להמשיך ולעשות כל שיידרש במידה שיצוצו בעיות כספיות נוספות הנובעות מהעבירה. בית המשפט התייחס בחיוב בגזר דינו לתהליך ה"צדק מאחה" שהתקיים, ראה בכך סימן חיובי לתהליך השיקום של שאול וכגורם שיסייע בהליך קליטתו מחדש בחברה. הפרקליטות נסוגה מדרישתה למאסר בפועל והעדיפה אף היא גישה שיקומית.
"לא עשיתי את הגישור בשביל לקבל הקלה בעונש אלא כי הייתי חייב את זה קודם כל לעמי", סיכם שאול. "הוא היה כל כך בסדר איתי כל השנים ואני בגדתי באמונו ולא יכולתי לחיות עם עצמי. אחרי שהוא סלח לי זה כאילו כמו מאה טון שירדו לי מהגב ואני יכול להתחיל מחדש".
השלמה להליך הפלילי
תוכנית גפ"ן (גישור פוגע נפגע) נשענת על תפיסת "צדק מאחה", המתמקד בשיקום וריפוי הן של הפוגע והן של הנפגע. התוכנית מציעה לנפגעי עבירות ולפוגעים תהליך הידברות מובנה המתרחש במרחב בטוח ומכבד, מתוך הסכמה חופשית של הצדדים. מטרת התוכנית להוות אפיק משלים למערכת המשפט הפלילי. מנחי התוכנית, הפועלת כיחידה בתוך שירות המבחן, הם קציני מבחן שעברו הכשרה מיוחדת לכך. הצוות הארצי מונה כיום כ-15 איש מכל המחוזות.
הרקע להקמת התוכנית היה גם על בסיס מגמה גוברת המכירה בצורך לתת לנפגע מקום להיראות ולהישמע. משרד העבודה והרווחה מפעיל את התוכנית לצד הליכי אבחון וטיפול, לפני מתן גזר הדין וגם לאחריו, ובדרך זו גם נפגעי העבירה זוכים למענה.
בסיכום ההליך, לאחר שהמשתתפים מסכמים על החלטות והתחייבויות, נכתב "הסכם איחוי פגיעות" המועבר לבית המשפט, שעל פי רוב לוקח זאת בחשבון בשיקולי גזר הדין.
מאז תחילת יישום התוכנית, התקבלו במשרד העבודה והרווחה מאות הפניות, כשכרבע מהן הסתיימו בהליך מלא הכולל פגישת איחוי בין הפוגע לנפגע והסכם איחוי פגיעות.
"אם הייתי הורג אותו בחיים לא הייתי סולח לעצמי"
העבירה: תאונת פגע וברח
אליעזר עייני, חייל משוחרר, החל לחצות עם מכוניתו את הצומת בזמן שבכיוון נסיעתו רכב הקשיש איליה (86) על אופניו. עייני פגע בגלגל האופניים של הקשיש, שנפל ונפצע. הוא לא עצר את המכונית אלא נמלט מהמקום תוך שהוא מפקיר את איליה שרוע על הקרקע. "פחדתי", מסביר עייני. "מצד אחד רציתי לעצור ולחזור, וכל הזמן חשבתי מה קורה עם הזקן, אבל משהו בי היה בבלק-אאוט. לא הייתה לי שליטה על זה בכלל".
איליה, שנפצע באורח קשה בחלקי גוף שונים, נדרש לעבור טיפולים תחת אשפוז, ובמשך תקופה ארוכה סבל מהנזקים הגופניים שנגרמו לו. רק בחלוף כשבוע אותר עייני על ידי המשטרה. לאחר שבוחן תנועה קבע שהוא לא אחראי ישירות לתאונה עצמה, הוגש נגדו כתב אישום רק על עבירה של הפקרה.
לאחר שחרורו של איליה מבית החולים הגיעו עורכי הדין של השניים להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן. הצדדים הסכימו שהתביעה תעתור לגזור על עייני 22 חודשי מאסר בפועל, בעוד שהסנגור יטען באופן חופשי. עייני נשלח לקבלת תסקיר של שירות המבחן.
במסגרת ההליך נפגש עייני למשך כמה שעות עם איליה בליווי מנחת הליך גפ"ן, לקח אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה על שעזב את הזירה מבלי לסייע והסביר את מניעיו. לבסוף, לאור נכונות הצדדים, הסתיים ההליך בהצלחה ואיליה ויתר על זכותו לבקש פיצוי נוסף מאליעזר.
"לא האמנתי שהוא יסלח לי", אומר עייני. "הוא גם אמר לי משפט שאני לא אשכח כל חיי: 'אתם הצעירים נמצאים בעולם כדי לעשות טעויות, אנחנו המבוגרים נמצאים בעולם כדי לסלוח".
בין השניים נוצר קשר חם שעליו הם שומרים עד היום. הם מדברים על בסיס קבוע בטלפון ואף נפגשים לארוחות משותפות. בסיום ההליך הועבר הסכם איחוי הפגיעות לקצינת המבחן המטפלת, שבתסקירה לבית המשפט הצביעה על הצלחת ההליך והמליצה להימנע מהטלת מאסר בפועל. הצדדים התייצבו בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון, עם הסכמת הפרקליטות להעמיד את עונשו של עייני על שישה חודשי עבודות שירות וצו מבחן לשנה.
"אם החנון הזה היה נכנס לכלא היו גומרים אותו"
העבירה: חדירה למחשב
זיוה תירוש, אשת עסקים, חזרה לביתה מטיול בחו"ל, ראתה שכל המיילים שלה נקראו והבינה שפרצו לה למחשב. היא הגישה תלונה במשטרה ותוך כמה ימים נתפס מי שביצע את העבירה. במשטרה הוא טען שעשה זאת משעמום ומציצנות. החוקרים התרשמו שמדובר באדם עם יכולת קוגניטיבית גבוהה, אך בעל הערכה עצמית נמוכה שמאופיין בקשיים רגשיים וחברתיים.
במסגרת הטיעונים לעונש, הנאשם הופנה לאבחון שירות המבחן למבוגרים על מנת שיוגש תסקיר. הוא קיבל אחריות על העבירה, הביע צער וחרטה, וקצין המבחן העלה את האפשרות של תהליך "צדק מאחה", שבו הנאשם היה מעוניין. מנחה התוכנית פנה למחלקת התביעות של המשטרה, שוחח עם התובעת הראשית והציע את הליך הגישור במקום ההליך הפלילי. התובעת הסכימה וכך נוצר קשר טלפוני עם תירוש.
"בהתחלה סירבתי", היא מספרת. "בן אדם פרץ לי למחשב, הייתי בטוחה שהיה ריגול תעשייתי. חיטטו לי במכרזים, נגרם לי נזק. מה פתאום גישור? אני רציתי משפט צדק ואם יש גם מאסר אז עוד יותר טוב".
קצין המבחן לא התייאש ובמשך כמה שבועות ניסה לעודד את תירוש להסכים לפגישה. הוא הציע לה פגישת הכנה אישית שבמסגרתה יתאפשר לה לשוחח על הפגיעה והשלכת העבירה על חייה ורגשותיה, ולבחון את עמדתה ליישב הסכסוך במסגרת הליך של צדק מאחה.
במפגש ההכנה היא שיתפה שזה כמה חודשים היא חשה חוסר אונים, טענה שהעבירה יצרה פגיעות נוספות, בעיקר סביב אובדן תחושת הביטחון וחוסר אמון במכשירים אלקטרוניים, ופירטה את הנזקים הרגשיים, הנפשיים והכלכליים שעבירה הסבה לה. בעקבות גילוי העבירה היא רכשה ערכת אבטחה משוכללת ומחשב נפרד לביצוע הפעולות הכספיות של העסק.
"הרגשתי חסרת אונים באותו ערב שפרצו לי למחשב", היא מתארת. "הוא פתח לי את כל המיילים, לא רק העסקיים אלא גם התכתבויות אישיות עם אחותי ועם עוד אנשים. הרגשתי ממש כמו שמישהו נכנס אלי הביתה, הרים מעלי את השמיכה וראה אותי ערומה".
לאחר שהתייעצה עם בני משפחתה הביעה תירוש הסכמתה לפגוש את מבצע העבירה. מנחה ההליך העביר לפוגע את עמדתה ואת דרישותיה הכספיות, ובתיאום עם שני הצדדים נקבע מועד למפגש.
"כשהבנתי שהוא לא מרגל תעשייתי ואף חברה לא שלחה אותו הסכמתי לגישור, אבל הייתי מאוד סקפטית, כי לא תיארתי לעצמי שזה ירגיע אותי או שבאמת אני אסלח לו", אומרת תירוש. "אבל כשהגעתי למפגש ראיתי איש כזה חנון. הוא מיד התנצל וסיפר לי שזה רק ממציצנות ושעמום. שאלתי אותו למה דווקא אני והוא ענה לי שבמקרה. ככל שדיברנו יותר והוא סיפר לי על החיים שלו הבנתי שיש לו בעיות, אבל לא כאלה שבגללן הוא צריך להיכנס לכלא. חשבתי לעצמי שאם הוא ייכנס לכלא הוא יחטוף מכות בכל יום. לא רציתי להרוס לו את החיים".
בסופו של דבר שילם הפוגע לתירוש פיצוי בשווי המחשב ומערכת האבטחה החדשה שקנתה. "כל המפגש איתו היה עבורי סגירת מעגל", היא מסכמת. "היום אני מרגישה שעשיתי מעשה טוב, נתתי הזדמנות לבן אדם ואפילו אני מאחלת לו רק טוב בחיים שלו".
הזדמנות לקבל תשובות אמיתיות מהפוגע
ליאור גול, קצינת מבחן מחוזית ומנהלת תכנית גפ"ן (גישור פוגע-נפגע) בשירות המבחן למבוגרים במשרד העבודה והרווחה, מסבירה כי "נקודת המוצא של 'צדק מאחה' היא התמקדות בנזק שנגרם ולא בחוק שהופר. התהליך מסייע לנפגע, לפוגע ולקהילה. זו הזדמנות יוצאת דופן לפוגע להביע חרטה ולפצות, ולנפגע לקבל מענה לנזק שנגרם לו ולדרוש מהפוגע לקבל אחריות ישירה למעשיו.
"תהליכי הגישור מספקים העצמה לשני הצדדים. בתהליכים אלה מתמקדים במעשה ולא באישיותו של הפוגע או בעברו ובכך שומרים על כבודו. הנפגע, שברוב המקרים מסתובב עם שאלות רבות וחרדות שבהליך פלילי רגיל לא יקבל עליהן תשובות, מקבל תשובות אמיתיות וישירות מהפוגע - הליך שתורם רבות לרווחתו האישית".
אסתי שדה מנהלת שירות מבחן למבוגרים במשרד העבודה והרווחה, מוסיפה: "תוכנית 'צדק מאחה' מאפשרת לפוגע לראות באופן מוחשי מה קורה עם הנפגע ואיך הפגיעה השפיעה על חייו. המפגש מאפשר הבנה להשלכות של מעשיו ועוזרת לו להימנע מחזרה על העבירה. כולם מרוויחים מכך - הפוגע, הנפגע והחברה".
לפנייה לכתב/ת 
