.jpg)
"שלא נשכח לסלוח גם כשיפנה יום"
האם נוכל לסלוח? האם נצליח לבקש סליחה? האם נוכל לסגור מאחורינו את השער היכן שצריך - והאם נוכל לראות את השערים הנפתחים לקראתנו?
"פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר כִּי פָנָה יוֹם. הַיּוֹם יִפְנֶה הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ".
זהו שיאה של תפילת הנעילה ביום הכיפורים בבתי הכנסת בהם נהוג נוסח אשכנז, וכבר בעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ויום הכיפורים, הוא מתנגן לי בראש ללא הרף. הימים הללו הם ימי חשבון נפש פנימי ושל התבוננות מדוקדקת על המעשים שעשינו בשנה החולפת, על המחשבות, על הכוונות, הרצונות וההישגים. בימים אלה אנו בוחנים את הרגעים בהם הקלנו מדי על עצמנו, וכן, גם את הרגעים שבהם החמרנו מדי.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >>
- לפרויקט התפילות המלא: לחצו כאן
במידה לא פחותה הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם גם ימים של התבוננות החוצה – אל האנשים היקרים לנו ביותר ואל אלה שנקרו בדרכנו ולו לרגע. מה היו בשבילנו, מה עשו. לעיתים כעסנו, עלבנו, נעלבנו. לרוב המשכנו הלאה ובליבנו משא הכאב ולעיתים גם בושה.
האם נוכל לסלוח? האם נצליח לבקש סליחה? האם נוכל לסגור מאחורינו את השער היכן שצריך - והאם נוכל לראות את השערים הנפתחים לקראתנו? לכל אחד ואחת מאיתנו יש את השערים הנסגרים מאחוריו, ויש את אלה הנפתחים עבורו. האם נוכל לשמוע את השערים הנפתחים לקראתנו, גם בשעה ששערים אחרים נסגרים?
אנחנו מאמינים שכן, למרות כל הקשיים והמכשולים. המסורת היהודית מלמדת אותנו שעם התשובה והסליחה אפשר להתחיל מחדש, חייבים להתחיל מחדש. אני תפילה שלא נשכח את משמעותו של הזמן המיוחד הזה, זמן בחינת כליות ולב, זמן סליחות, גם כשיפנה יום.
יום כיפור בערוץ היהדות :
לפנייה לכתב/ת 
נשיא המדינה, ראובן ריבלין
צילום: קובי גדעון / לע"מ
מומלצים
